דבורה הגיעה למרפאת הסוכרת כפעם בשבוע. לא בשבילה חס וחלילה אלא בשביל בעלה שסבל מסוכרת לא מאוזנת לחץ דם ומחלות כרוניות נוספות. שני ההורים והבנות הבכורות התאומות סבלו מהשמנת יתר ניכרת.

גם הפעם היא כתמיד נכנסה עימו לחדרי רק בכדי לומר לי שיש לו בעיה של סוכרת שאיננה מאוזנת.
כששאלתי מדוע אין היא מגיעה בשביל עצמה לטפל בסוכרת שלה ובעודף המשקל דחתה את הצעתי בהנף יד ונראתה גאה בכל קילוגרם שנח על גופה.
כרטיס הכניסה שלה אלי היה דרך בעלה יהושע עם סיפורו המרתק. היא אף פעם לא הביעה דאגה לעצמה רק לו .

נשביתי בקסמו של בעלה. במשך היום דאג כמנהל תפעול של מפעל בן 1200 עובדים ל"הזיז" פסי יצור ולהניע עובדים, וכמו כן לדאוג להקמת מערך יצור חדש של המפעל החיוני.
בלילה לאחר שנים של הימור כפיתי במועדוני הימורים בלתי חוקיים, לאחר צבירת חובות כבדים למפעילי המועדון מונה על ידם למנהל התפעול של מועדון ההימורים.

מצד אחד, סיפר לי, "נגמלתי לגמרי ואינני מהמר יותר", ומצד שני ניסה בכל מפגש ביננו לשכנע אותי כי מצא את הנוסחא ל"שבור" את הרולטה ולהרויח כסף רב.
הוא אף הזמין אותי לבקר במועדון ולנסות בעצמי את שיטתו המוצלחת. ולראות עד כמה הוא צודק. במשך כמעט כל ביקור אצלי תמיד קבל טלפון אחד או שניים מבעלי חוב הרודפים אחריו להחזר חובות .
תמיד ביקש את סליחתי, ומיד התקשר לפלוני ממנו לווה שוב כספים לכיסוי חובות קודמים.

הסיפור נשמע לי פנטסטי מידי אך אף פעם לא טרחתי לבדוק את אמיתותו . יהושע היה טיפוס כה צבעוני חכם ואינטליגנטי שסיפורו נשמע לי לעיתים אפשרי. חיכיתי בקוצר רוח לביקוריו ולסיפוריו הבאים.

הזוג התגורר בקומה הרביעית ללא מעלית. דבורה יצאה לעיתים רחוקות מביתה. משקלה העודף כאבי הברכיים ומצב רוחה הירוד הקשו מאד על כך. גם בביתה תפקדה מעט מאד, והתלוננה תדיר כי איננה יכולה לשמור על יהושע מלאכול בצורה הרסנית למחלתו.
נדמה היה לי כי יהושע לא מגיע למרפאה כדי לאזן את מחלתו אלא לספר את סיפורו.
כשרק הקשבתי לו, נדמה היה לי שהסוכרת התאזנה טוב יותר.

למרות שנשביתי בסיפורו של בעלה, הסוד המרוחק והמסתתר שלה הטריד את דמיוני. חושי הבלשיים התעוררו והתערבבו עם הריחוק וחוסר האיכפתיות לכאורה שלה.

"על מה את מגינה עם השכבות העבות האלה של השומן" שאלתי יום אחד בניגוד גמור להרגלי המנומסים.
היא לא ענתה ואני לא רציתי לראות אותה יותר.

חצי שנה מאוחר יותר תפסה את זרועי בפרוזדור במרפאה. "דוקטור, הצלת את חיי. עשיתי ניתוח לקיצור קיבה וירדתי כבר 16 ק"ג במשקל. אני מרגישה מצוין ואף התחלתי לעבוד. "

"מה קרה? שאלתי והזמנתי אותה למשרדי.
"אספר לך את סיפורי" אמרה :
בהיותי בת 12 בערך החל אבי לכפות את עצמו עלי בלילות. את מצוקתי האיומה ניסיתי להעביר לאמי שהתענינותה בי היתה מוגבלת עקב הליך הגירושין הקשה מאבי שעבר עליה. זאת היתה התקופה בה התחלתי להשמין ולהטביע את יגוני באוכל. דאגתי מאד גם לאחותי שהיתה בת 10 באותו הזמן.

את החבר הרציני הראשון שלי הכרתי בת 16 והוא הפך לבעלי הנוכחי יהושע. החלום שלי לברוח לאושר האישי שלי עם המשפחה שלי התגשם בחלקו.
הסיפור שלא סופר לעולם לבעלי ולמשפחתי רדף אחרי בצורה של הזנחה עצמית, חרדות, מצבי רוח משתנים ואכילת יתר.

הפגישות עמך ועם בעלי היו מאד משמעותיות עבורי. החלטתי בחששות מרובים להפסיק להתביש ולהרגיש אשמה במה שקרה לי ולספר את הסיפור לבעלי בפעם הראשונה.
למרות חששותיי הוא עודד אותי מאד, תמך בי ובעזרת קשריו אף הצלחתי למצוא ולצאת לעבודה ממנה אני נהנית מאד. התחלתי גם טיפול תרופתי שעוזר לי מאד.

התפעלתי מהשגיה ועודדתי אותה להמשיך.
כמו כן רציתי לספר לך כי יהושע בקש ממני דבר חשוב שלעולם לא אוכל לעשותו .
מה הוא בקש שאלתי?
"לסלוח לאבי" . אמרה