מי מאיתנו לא שמע את המונח טאי צ'י , לעומת זאת המונח צ'י קונג הרבה פחות ידוע ומוכר. טאי צ'י הינו סוג של אמנות לחימה וככזה הוא עומד בשורה אחת עם שיטות ואמניות לחימה אחרות ( אבל היא שייכת לקטגוריית אמניות הלחימה הרכות) תנועת המתרגל הינה איטית ונראית כמין ריקוד מעניין, אך בל נטעה, לכל אחת מהתנועות שמבצע המתרגל יש משמעות בלחימה מול יריב. צ'י קונג או צ'יקונג לעומת זאת הינה שיטת תרגול לשליטה והנעת האנרגיה – צ'י - בגוף המתרגל (או המטופל) לבריאות וחוסן גופני ונפשי. צ'י קונג משמש לריפוי הן של המתרגל והן של מטופל המקבל טיפול ממי שעוסק בצ'י קונג כשיטה טיפולית. התרגול בצ'י קונג דומה מאוד לתרגול בטאי צ'י , אך ההבדל העיקרי הינו מטרת התרגול, כאשר התרגול בטאי צ'י נועד לאמן את המתרגל למטרת לחימה בעוד שמתרגל הצ'י קונג עושה זאת למטרות בריאות וריפוי בלבד. שיעור טאי צ'י מורכב בדרך כלל משלושה חלקים, כאשר החלק הראשון של השיעור הינו תרגילי חימום ותרגילי צ'י קונג, חלק שני הינו תרגול סדרת הטאי צ'י והחלק השלישי הינו אפליקציות של הסדרה ויישומה מול יריב, כאשר בנוסף אין לשכוח את התרגול הידוע של "פושינג הנדס" . הטאי צ'י התפשט במערב במהירות וקנה לו מעריצים בקרב מיליונים ברחבי העולם. לעומת זאת הצ'י קונג הינו פחות ידוע ומוכר והוא הגיע למערב רק לפני כמה עשרות שנים. צ'י קונג מהווה בעצם בסיס לטאי צ'י , כמו לרבות מאמנויות הלחימה, הרכות בעיקר, כאשר הכל סובב סביב הנעת הצ'י – האנרגייה- של המתרגל. צ'י קונג מלמד ומאמן את המתרגל לשליטה באנרגיה שבגופו והנעתה כרצונו והטאי צ'י מנצל את אותה שליטה באנרגיה למטרות לחימה מול יריב.