בוקר טוב,

מודה על יוזמה מבורכת! אני מאמינה שחשוב שיהיה שם מישהו שידע לכוון,להסביר והכי חשוב-להיות אמפאתי לכאבם של אחרים.מצרך נדיר ברפואה של ימינו.תבורך!
ובמאמר מסוגר אתוודה שבתחילת בעייתי שנראתה אורטופדית יצא לי לפגוש אותך.

שבת שלום,
קרן אור.

למרות שיש לנו כח רב להשפיע על חיינו ועל כיוונם, להגיד משפט כמו "אנחנו ורק אנחנו בחרנו להיות כפי שאנחנו " הוא משפט לא נכון...
הבעיה העיקרית עם משפט כזה היא רגשות האשמה שהוא יעורר אצל המאמינים בו...ובשביל לרזות באמת ולאורך זמן, צריך להיפטר מרגשת האשמה ולחבק את החיים/את עצמנו, עם המון אהבה.

לדעתי המאמר בהחלט פוגע בנקודה חשובה. האדם הפיזי הוא תוצאה של צבר תכונות האופי בהן בורכנו(פרט לחריגות דנ"א וגנטיות),ואין לחפש אשמות חיצוניות.
גם לציבור קהילות "כמוני" חלק גדול מפתרונות הבעיות שכל אחד מאיתנו "זכה" בהן ,יבואו מתוך אמונה הערכה ואהבה עצמית.
יש לזכור שבריאותנו  תגבר מתוך עוצמתנו הפנימית , ואין סיבה להרגיש אשמה עם כל בעיה שצצה . כמו בכל מקרה של איבוד דרך (לדוגמא בנהיגה) אנחנו  לא מייצרים אשמות , אלא מחפשים מיידית את המסלול הנכון ,כך יש לנהוג בפתרונות בעיותינו.

אמיתות רבות מצויות בבלוג שכתבת, אבל הטון עושה את המוסיקה.  אינני בטוחה שהפניית האצבע של כל אחד מאיתנו מול המראה לאמר, את/ה אשמים, לא תגרום לאיש מאיתנו לשנות את אורח חייו.
לדעתי, אם יש בידך טיפים כיצד להתחיל או לחזק התנהגות אחראית והטמעת שינויים בנימה חיובית, תהייה היענות או פתיחת צוהר במודעות לקרוא שוב את הדברים ולחשוב עליהם ברמה אופרטיבית.
חיה