ביצים מהוות את אחד המזונות העשירים והכלכליים ביותר שיש לטבע להציע לנו, ומשמשות מקור תזונה חיוני לחלבונים, שומנים ורכיבים נוספים בעלי תפקיד משמעותי בפעילותו של גוף האדם. יחד עם זאת, ביצים נקשרות מזה שנים לחששות בריאותיים שונים, בין היתר עקב תכולה גבוהה של כולסטרול וכן על רקע זיהומים שהן עלולות להעביר. 

במדריך זה נענה על השאלות הבאות:

סגולות בריאותיות וערכים תזונתיים של ביצה

הביצה הממוצעת שוקלת כ-50 גרם. מכלל משקלה של הביצה, 58.5% מהווה החלבון, 31% החלמון ו-10.5% הקליפה. ביצים מהוות מרכיב בסיסי בתזונה היומיומית על רקע הרכבן הייחודי:

כמות הקלוריות בביצה צנועה יחסית, כ-150 קלוריות למאה גרם (שתי ביצים), ואילו יש לה תרומה גבוהה מבחינת רכיבי התזונה החיוניים לגוף האדם, בייחוד באיכות וכמות החלבון. כמו כן, ביצה היא מזון משביע. בביצים גם כמות נמוכה ביותר של פחמימות: 0.68 גרם למאה גרם.

כמות החלבון בביצים גבוהה. מאה גרם של ביצים מבושלות מכילות כ-12 גרם חלבון. מכלל תרכובות החלבונים שמכילה הביצה, המפורסם ביותר הוא האלבומין, המהווה מעל ל-50% מתכולת החלבון, וכן אבידין שתורם בין השאר למניעת ספיגת ויטמינים החיוניים לגוף במעי. חלבונים פעילים באלבומין, הקרויים ליזוזומים, אובומוקואידים, אובו-אינהיביטורים וציסטטין, נחשבים לחיוניים להתפתחות, ובד בבד גם מאריכים את חיי המדף של ביצים. אחד החלבונים המצוי דווקא בחלמון הביצה – פוסביטין התגלה כרכיב חיוני בהתפתחות תקינה של העור.

חומצות אמינו שבחלבוני הביצה נחשבות בעלות סגולות ייחודיות בהתפתחות וסינתזה של שרירי הגוף, ובייחוד חומצת האמינו לאוצין. 15 גרם של 'חלבון' הביצה מכיל 1,300 מ"ג לאוצין, כמות גבוהה ביותר, שהופכת את הביצים לאטרקטיביות עבור ספורטאים המבקשים לבנות שרירים בגוף.

ביצים מספקות לגוף האדם גם 18 ויטמינים ומינרלים, לרבות אבץ, סלניום, רטינול – שמהווה נגזרת של ויטמין A ונגזרות שונות של ויטמין E (הקרויים 'טוקופרולים'), שלכולם תכונות נוגדות חימצון שמאפשרות הגנה מוגברת מפני מחלות לב וכלי דם, סרטן ומתהליכים ניווניים בתאי הגוף. ויטמין A מסוג קרוטנואיד הוא המקנה לחלמון הביצה את צבעו הצהוב-כתום, ונחשב לרכיב חיוני בתפקודה התקין של רשתית העין. כיום זמינות בשוק גם ביצים הגדלות בשיטות מיוחדות המעשירות אותן בוויטמינים ומינרלים ובחומצות שומן חיוניות, כמו חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3.

מחקרים שונים דיווחו כי ביצים מכילות גם מינונים של תתי רכיבים שונים בעלי תכונות נוגדות זיהומים, נוגדות דלקת ונוגדות סרטן. כך, בין המפורסמים שברכיבי הביצה נמנה הלציטין המהווה קבוצה של מולקולות שומן וחומר מסיס הן במים והן בשומן החיוני ביצירת הגנה על קרומי התאים בגוף ובהתפתחות תקינה של המוח.

במחקר שפורסם ביולי 2011 בכתב העת Food Chemistry חוקרים מאוניברסיטת אלברטה ניתחו את התכונות נוגדות החמצון של ביצים וקבעו כי בשני חלמונים במצב נא יש פי שניים תכונות נוגדות חמצון מהכמות שבתפוח אחד או ב-25 גרם חמוציות. יחד עם זאת, כאשר הביצים בושלו או טוגנו, התכונות נוגדות החמצון הופחתו בחצי. 

במאה גרם ביצים (2 ביצים) יש:

קלוריות: 150 

חלבון: 12.1 גרם

פחמימות: 0.68 גרם

שומנים: 12.1 גרם

חומצות שומן רוויות: 3.3 גרם

חומצות שומן חד בלתי רוויות: 4.9 גרם

חומצות שומן רב בלתי רוויות: 1.8 גרם

כולסטרול: 410 מ"ג

אשלגן: 147 מ"ג

סידן: 56 מ"ג

מגנזיום: 12 מ"ג

ברזל: 2.1 מ"ג

אבץ: 1.44 מ"ג

ויטמין B1 (תיאמין): 0.09 מ"ג

ויטמין B2 (ריבופלאבין): 0.3 מ"ג

ויטמין B3 (ניאצין): 0.1 מ"ג

ויטמין B6 (פרידוקסין): 0.12 מ"ג

ויטמין B12 (בי-12): 66 מיקרוגרם

ויטמין B9 (חומצה פולית): 65 מיקרוגרם 

ויטמין A מסוג שווי רטינול: 227 מיקרוגרם

ויטמין D3 (די 3): 1.8 מיקרוגרם 

זרחן: 180 מיקרוגרם

יוד: 12.7 מיקרוגרם

ויטמין E (אי): 1.93 מיקרוגרם 

סלניום: 10 מיקרוגרם

ויטמין A מסוג קרוטנואיד: 10 מיקרוגרם

* מתוך מאמר סקירה שפורסם בכתב העת Nutrients בינואר 2015

הצדדים השליליים של ביצים

סיכון למחלות לב, כלי דם וסוכרת

תכולת השומנים בביצים היוותה מקור לדאגה בקהילה הרפואית. ביצה מכילה כ-3 גרם שומן רווי לכל מאה גרם ותכולת כולסטרול גבוהה יחסית: כ-400-300 מ"ג למאה גרם, ולכן בעשורים האחרונים רבים הזהירו מאכילת ביצים בלתי מבוקרת, על רקע החשש שצריכת שומנים אלה תוביל באופן ישיר לעלייה ברמות הכולסטרול בדם ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם. לפי בדיקה עדכנית של משרד החקלאות האמריקאי, ביצה אחת גדולה עשויה להכיל 186 מ"ג כולסטרול, רובו ככולו מצוי בחלמון הביצה, שמהווה למעשה מאגר שומן לצורך התפתחות האפרוח. לעומתו, חלבון הביצה מכיל כמות שומנים מזערית. עם זאת, מחקרים בשנים האחרונות הדגימו כי לתכולת הכולסטרול בביצה השפעה מוגבלת בלבד על רמות הכולסטרול בדם. כיום ידוע כי בני אדם שונים ביניהם מבחינת השפעת רכיבי התזונה של הביצה על תפקוד הגוף, כשקיים שוני בספיגת הרכיבים, לרבות השומנים, בהתאם לסמנים גנטיים שונים, גורמים הורמונאליים ומשתנים כמו גיל, מין ומוצא. בנוסף, כיום גם ישנן ביצים שמגודלות בשיטות ייחודיות בלולים, באופן שמפחית את כמות הכולסטרול שהן מכילות.

מחקרים שונים שביקשו לבדוק את השפעתם הבריאותית של רכיבי הביצים, ובהם השומנים השונים ובייחוד הכולסטרול, העלו לאורך השנים תוצאות סותרות.

מחד, ממצאים מצביעים על קשר בין צריכת ביצים לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, סוכרת וסרטן. כך, למשל, מחקר אמריקאי של חוקרים מאוניברסיטת הארווארד, שפורסם בינואר 2008 בכתב העת Circulation והקיף מדגם של 21,275 רופאים, העלה כי בהשוואה לצריכה של עד ביצה אחת ליום, צריכה של ביצה ליום העלתה ב-28% את הסיכון לכשל לבבי, וצריכה של 2 ביצים ומעלה ליום העלתה את הסיכון ב-64%. ניתוח נוסף של הממצאים שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition הצביע על סיכון גבוה לתמותה הקשור בצריכה גוברת של ביצים, בייחוד בקרב חולי סוכרת. מטה אנליזה של חוקרים מסין שפורסמה באוגוסט 2013 בכתב העת Atherosclerosis העלתה כי ככל שעולה צריכת הביצים, כך גדל הסיכון למחלות לב וכלי דם, בהתבסס על מחקרים בהשתתפות 320,778 נבדקים. מחקר אמריקאי מהמרכז הרפואי קליבלנד קליניק העלה באפריל 2013 כי צריכת ביצים מזיקה ללב בלי קשר לכולסטרול, על רקע חיידקים שחיים באופן טבעי בקיבה והופכים את הלציטין שבביצה לרכיב החוסם כלי דם. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד שבחנו את הסוגיה במחקרי מעקב נרחבים דיווחו בפברואר 2009 בכתב העת Diabetes Care, כי ביחס לאנשים בוגרים שאינם אוכלים ביצים, אלו שאוכלים ביצה לשבוע נמצאים בסיכון גבוה ב-9% לסוכרת סוג 2, אלו שאוכלים 4-2 ביצים בסיכון גבוה ב-18%, 6-5 ביצים מעלות את הסיכון ב-46%, ואילו 7 ביצים ומעלה בשבוע מעלות ב-56% את הסיכון לסוכרת.

לצד אלה, מחקרים אחרים מהשנים האחרונות מבקשים להרגיע את אוהבי הביצים. כך, למשל, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד שבחנו את סוגיית מחלות הלב במחקרי מעקב נרחבים ופרסמו ממצאיהם באפריל 1999 בכתב העת JAMA, קבעו כי צריכה של עד ביצה אחת ליום אינה מעלה באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי. מאמר נוסף מארה"ב שפורסם בשנת 2004 העלה כי לאנשים שצורכים ביצה ליום אין סיכון גבוה יותר למחלות לב מאשר אלו הצורכים ביצה לשבוע. מחקר מיפן שפורסם בנובמבר 2006 בכתב העת British Journal of Nutrition לא העלה קשר בין צריכת ביצים למחלות לב וכלי דם. מחקר מבריטניה בשנת 2009 הצביע על כך שאכילת ביצים אינה מעלה את רמות הכולסטרול בגוף. סקירת מחקרים מינואר 2013 שכללה 500,000 נבדקים, העלתה כי בקרב אנשים שאינם סוכרתיים, ביצה ביום לא מעלה סיכון למחלות לב ושבץ מוחי.

הממצאים הסותרים מותירים כיום את סוגיית הסיכונים לתחלואה במחלות לב עקב אכילת ביצים כשנויה במחלוקת, וככזו שעדיין נמצאת בדיון מדעי ורפואי.

האם ביצים מעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם? ממצאי המחקרים סותרים והנושא שנוי במחלוקת (צילום: Shutterstock)

ככלל, עבודות מראות שקיים קשר חלש ביותר בין צריכת הכולסטרול בתזונה לבין כמות הכולסטרול בנוזל הדם, ויש לכמות זו סיבות רבות גנטיות וסביבתיות מעבר לתזונה עצמה. ברפואה מוכר סיווג לפי התגובה של אנשים לכמות הכולסטרול במזון, כשיש המגיבים בתגובה בעלייה גבוהה של ריכוזי הכולסטרול בדם וקרויים Hyper responders ויש המגיבים באופן מתון – Hypo responders. עם זאת, יש מחקרים שמצביעים על האפשרות שצריכת ביצים מעודדת יצירת חלקיקים של כולסטרול LDL. בקרב חולי סוכרת יש עבודות שמצביעות על השפעה של המחלה (ותנגודת של הגוף להורמון האינסולין) על חילוף הכולסטרול בגוף, ומכאן השפעה מוגברת שדורשת מקרב חולי הסוכרת הקפדה לצריכה מצומצמת של ביצים (ראו בהמשך).

סיכון לזיהומים

חשש גדול קיים בעולם הרפואה מפני זיהומים שעלולים לעבור מביצים לבני אדם, בעיקר מאכילת ביצים לא מבושלות. התפרצות שפעת העופות בישראל בשנת 2006 הייתה אחד המקרים שעוררו חשש מהעברת הנגיף הקטלני לבני אדם דרך ביצים שהטילו עופות נגועים, העברה שלא התרחשה לבסוף. החשש העיקרי בביצים הוא מהעברה לבני אדם של חיידק הסלמונלה. לחיידק הסלמונלה אלפיים זנים שונים, מתוכם כ-200 הפעילים בישראל. הידבקות בחיידק לרוב מלווה בסימני מחלה קלים במערכת העיכול, ובייחוד שלשול, ובמקרים חריגים (5%) פולש החיידק לזרם הדם או למערכת העצבים המרכזית, ועלול לגרום לזיהום בדם (ספסיס), זיהום בעצמות ובדרכי המרה או דלקת קרום המוח. לאור הסיכון להעברת זיהומים, משרד הבריאות ממליץ להקפיד על מספר כללים בעת טיפול בביצים:

קניית ביצים: יש להקפיד לרכוש רק ביצים המסומנות עם תאריך אחרון לשיווק ותאריך אחרון לשימוש לאחר שמירה במקרר. מומלץ לרכוש ביצים רק ברשתות שיווק ובחנויות ממוזגות כשהן ארוזות באריזה חד פעמית סגורה. לא מומלץ לקנות ביצים שאינן מסומנות, ביצים שבורות או סדוקות, ביצים שקליפתן אינה נקייה וביצים שתאריך השיווק שלהן חלף.

אחסון ביצים: יש לאחסן ביצים במקרר בלבד, ולמנוע מגע בין ביצים לבין מזונות גולמיים אחרים כגון בשר וירקות. לכן מומלץ לאחסן ביצים בקופסת פלסטיק סגורה או להכניס את תבנית הביצים לתוך שקית ניילון. אין לשטוף ביצים במים, מאחר ושטיפתן עלולה להביא לחדירת חיידקים שמצויים על הקליפה. לפני בישול ארוך של ביצים, למשל בחמין – יש לשטוף את הביצה מיד לפני הכנסתה לסיר הבישול.

שימוש בביצים: יש לאכול ביצים רק לאחר שעברו בישול מלא (בטמפרטורה של 72 מעלות צלזיוס) – בישול במים רותחים במשך עשר דקות או טיגון עד שהחלמון והחלבון נקרשו. ביצים שבושלו ולא נאכלו ניתן לשמור במקרר בלבד. יש למנוע במקרר מגע בין ביצים מבושלות לאלו שאינן מבושלות. יש להקפיד לשטוף היטב ידיים במים וסבון לפני ואחרי כל טיפול בביצים או אריזתן ולהקפיד על ניקוי כלים שבאו במגע עם ביצים גולמיות. לא מומלץ להכין בבית מאכלים שמבוססים על ביצים מבושלות למחצה כגון מיונז. אין להשתמש בביצים שבורות או סדוקות למאכל או לצורך הכנת מזונות.

סרטן

מחקרים מסוימים קשרו בין צריכת ביצים מוגברת לסרטן, למשל מחקר מנורבגיה משנת 2009 שמצא כי בנטרול משתנים מתערבים שונים, צריכת ביצים העלתה את הסיכון פי 2.86 לסרטן השד, פי 2.23 לסרטן שלפוחית השתן, פי 2.02 לסרטן בחלל הפה, ב-89% לסרטן הערמונית, ב-64% לסרטן המעי הגס וב-59% לסרטן הריאות. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטאות קליפורניה והרווארד פרסמו בספטמבר 2011 בכתב העת Cancer Prevention Research כי במחקר מעקב שכלל 27,607 גברים, אלו שצרכו 2.5 ביצים ומעלה בשבוע היו בסיכון גבוה ב-81% לסרטן הערמונית בהשוואה לאלו שצרכו עד חצי ביצה לשבוע. למרות ממצאים אלה, כמו הסיכונים המיוחסים לכולסטרול הגבוה שבביצה, גם הסיכון לסרטן נחשב נכון להיום לשנוי במחלוקת בקהילה הרפואית.

אנטיביוטיקה

סיכון נוסף קיים בביצים להמצאות רכיבי תרופות וטרינריות שניתנו לתרנגולות, ומחקרים הצביעו בשנים האחרונות על המצאות שרידי אנטיביוטיקה בביצים שהטילו תרנגולות שטופלו באנטיביוטיקה במינונים שונים – מה שמעלה סיכון לחדירת שרידי אנטיביוטיקה לגוף דרך המזון ולהתפתחות עמידות מסוכנת של הגוף לאנטיביוטיקה כשיש צורך בתרופה.

מחקר סקירה אמריקאי מאוניברסיטת קליפורניה שפורסם ביוני 2011 בכתב העת Journal of Veterinary Pharmacology and Therapeutics מצביע על עשרות סוגים של תרופות וטרינריות שעלולים לעבור מביצים לבני אדם ולהשפיע מבחינה ביולוגית על תפקוד הגוף.

אלרגיות

עוד סיכון טמון בביצים להתפתחות אלרגיות, כשקיימים חמישה מרכיבים מרכזיים מחוללי אלרגיות בביצה – אובומוקואידים, אובלבומינים, אובוטרנספירינים, ליזוזומים ואלבומין, מרביתם מצויים בחלבון הביצה ורק מקצתם בחלמון.

מחקר ישראלי משנת 2013 שנערך במרכז הרפואי וולפסון העלה כי מקרב 119 ילדים שאובחנו עם אלרגיות למזונות שונים, קרוב לשליש (29.7%) אלרגיים לביצים. אלרגיה זו הייתה השלישית בשכיחותה מבין האלרגיות למזונות אחרי אלרגיה לחלב פרה (70.3%) ולבוטנים (33.1%). עבודות הראו כי אלרגיה לביצים במדינות אסיה ובניו זילנד שכיחה יותר מאלרגיה לחלב פרה, ואילו במדינות אירופה, ארה"ב ומהמזרח התיכון – אלרגיה לחלב פרה נפוצה יותר.

מחקרים מעלים כי עד 70% מהילדים האלרגיים לביצים, שמפתחים תגובה אלרגית לאכילת ביצים קשות או חביתות, מסוגלים לאכול מאפים עם ביצים אפויות – כמו עוגות או מאפינס, מבלי לפתח תופעות לוואי מסוכנות.

כמה ביצים מומלץ לאכול?

בפירמידת המזון של משרד הבריאות, ביצים נכללות בקבוצת המזונות העשירים בחלבונים, לצד מוצרי בשר ומוצרי חלב. הנחיות תזונתיות של ארגוני תזונה רשמיים ברחבי העולם קוראות בעיקר לצריכה מגוונת של מזונות מקבוצות שונות בארוחות השונות, לרבות גיוון במזונות העשירים בחלבונים כמו ביצים.

ההנחיות התזונתיות בארה"ב של משרד הבריאות האמריקאי שעודכנו בשנת 2015 הסירו מגבלה על צריכת כולסטרול (בעבר הוגבלה כמות הכולסטרול היומית המומלצת ל-300 מ"ג), אם כי עדיין מומלץ להפחית בצריכת הכולסטרול בתזונה ככל שניתן, במסגרת תזונה מאוזנת. 

על סמך המחקרים השונים והממצאים החדשים באשר לכולסטרול שבביצה, עמותת הדיאטנים הקליניים עתיד בשיתוף איגוד הקרדיולוגים מפרסמים מזה מספר שנים המלצות תזונתיות, ולפי העדכון האחרון מאפריל 2015, אין המלצה על הפחתת צריכת הכולסטרול באמצעות תזונה, אולם הקפדה על המלצות לצריכת שומן אמורות להוביל מעצמן להפחתת הכולסטרול בתפריט. לפי המלצות אלו, אנשים בריאים יכולים לאכול ביצה ליום, כשצריכה של 5 עד 6 ביצים בשבוע בבריאים אינה מלווה לפי ההנחיות בחשש לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

לדברי ד"ר ניבה שפירא, דיאטנית קלינית בכירה ומרצה לתזונה באוניברסיטת תל אביב, "בהמלצות לצריכת ביצים יש לזכור שלא מדובר רק בכמות הביצים, אלא גם באופן ההכנה, האם מכינים אותה מבושלת או מטוגנת או כאבקת ביצים במאפה. ביצה היא מזון בסיסי וחשוב, מזון ראשוני כמו חלב אם, ולכן היא נחשבת למזון רגיש שאופן הטיפול בו חשוב מאוד". ד"ר שפירא מבהירה כי "הכי מומלצת ביצה מבושלת במים, למשל ביצה קשה או ביצה עלומה - 3 דקות במים רותחים. כשמטגנים את הביצה, היא כבר הופכת לשומן מטוגן ומחומצן ומסוכן לבריאות".

מומלץ לבשל את הביצה במים - למשל ביצה קשה או ביצה עלומה (צילום: Shutterstock)

צריכת ביצים מומלצת לאנשים עם מחלות לב

לפי ההנחיות העדכניות של עמותת הדיאטנים הקליניים עתיד בשיתוף איגוד הקרדיולוגים משנת 2015, לאנשים עם מחלות לב ואלו עם רמות כולסטרול גבוהות (היפרכולסטרולמיה) שאינן מאוזנות באמצעות תרופות, מומלץ על הגבלה לצריכה של עד 4 ביצים בשבוע בלבד, כשהמניין כולל ביצים שנמצאות במזונות מורכבים (כלומר שהחישוב כולל גם מוצרים כמו פשטידות ועוגות שמכינים עם ביצים).

צריכת ביצים מומלצת לאנשים עם סוכרת

גם באשר לצריכת הביצים בקרב אנשים שאובחנו עם סוכרת קיימות עדויות לכאן ולכאן. לדוגמה, ניתוח נתונים מ-8 מחקרים אפידמיולוגיים שכללו יחד כמעט 500,000 משתתפים שפורסם בשנת 2013 בכתב העת British Medical Journal, מצא כי בעוד שאכילת ביצה ביום לא הגבירה את הסיכון למחלות לב ולשבץ באנשים שאינם סוכרתיים, בקרב חולי סוכרת שצרכו את הכמויות הגדולות ביותר של ביצים נצפתה עלייה של 54% בסיכון למחלות לב בהשוואה לקבוצה שצרכה את כמות הביצים הנמוכה ביותר.

לעומת זאת, אחד המחקרים שפורסמו בנושא בשנים האחרונות הוא מחקר מבוקר (מתודולוגיה שנחשבת לאמינה ביותר) שכונה בשם DIABEGG, שפורסם בפברואר 2015 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition שמצא כי ביצים לא משפיעות לרעה על רמות השומנים בדם או השליטה הגליקמית בקרב אנשים עם סוכרת סוג 2. המחקר נערך בקרב 140 נבדקים עם סוכרת סוג 2 או טרום סוכרת שחולקו לשתי קבוצות שקיבלו הנחיות מפורטות לתזונה בריאה למטרות הרזיה ושיפור השליטה במחלה. קבוצה אחת התבקשה להקפיד על תזונה עשירה בביצים – שתי ביצים לארוחת בוקר, שישה ימים בשבוע. הקבוצה השנייה התבקשה להקפיד על תזונה עם צריכת ביצים נמוכה – פחות משתי ביצים בשבוע, במקביל לצריכת חלבונים ממקורות אחרים בכמות המותאמת לחלבונים שנצרכו בקבוצת התזונה העשירה בביצים. לאחר שלושת חודשי ההתערבות לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות מבחינת רמות ה-LDL המכונה "הכולסטרול הרע", רמות הטריגליצרידים או השליטה על רמות הסוכר בדם. בקבוצה שצרכה תזונה עשירה בביצים הייתה מגמה קלה מאוד של שיפור ברמת ה-HDL בין המדידות שלפני הדיאטה לאלה שאחריה. למרות שצריכת החלבון הייתה דומה בשתי הקבוצות, הנבדקים בקבוצת התזונה העשירה בביצים דיווחו על פחות רעב ותחושת שובע גדולה יותר לאחר ארוחות.

לפי ההנחיות העדכניות משנת 2015 של עמותת עתיד ואיגוד הקרדיולוגים, לאנשים עם סוכרת מומלץ על הגבלה לצריכה של עד 4 ביצים בשבוע בלבד, כשהמניין כולל ביצים שנמצאות במזונות מורכבים (פשטידות ועוגות שמכינים עם ביצים).

צריכת ביצים מומלצת לחולים עם מחלות כרוניות אחרות

ככלל, גם לחולים כרוניים מומלץ להקפיד על צריכת ביצה ליום, כ-6-5 ביצים בשבוע, כפי שקובעות הנחיות עמותת הדיאטנים הקליניים עתיד והאיגוד הקרדיולוגי. עם זאת, במחלות מסוימות ההמלצות לצריכת ביצים משתנות.

לדוגמה, הסובלים ממחלות כליה וכבד צריכים להיוועץ עם הרופא המטפל או תזונאית מומחית באשר לצריכת הביצים המומלצת, העשויה להשתנות בהתאם למצבם. באופן כללי, באי-ספיקת כליות כרונית מומלצת דיאטה מוגבלת בחלבון, כאשר כמות החלבון המומלצת לחולה כליה היא אישית ונקבעת על סמך התפקוד הכלייתי הקיים, משקל הגוף, סוג המחלה הכלייתית וקיום מחלות נלוות אחרות. לעומת זאת, מטופלי דיאליזה, לצד הגבלות תזונתיות קפדניות, נדרשים לצרוך כמויות גבוהות של חלבונים בתזונה, במיוחד חלבונים בעלי ערך תזונתי גבוה, כגון ביצים, כדי לשמר את הרמות החיוניות של חלבון בדם.

במצבים של סיבוכים בכבד ובדרכי המרה מומלצת הגבלה בצריכת הביצים. "כמות גבוהה של כולסטרול בדם יכולה להשפיע על חמצון הכבד, ולכן במצבים של סיבוכים בכבד, כמו כבד שומני או הצטלקות כבדית (פיברוזיס), ההכבדה יכולה להיות משמעותית יותר", מסבירה ד"ר שפירא.

עדכון אחרון: יולי 2016