"התחלתי את השינוי התזונתי שלי עם ניקוי: אכלתי רק דגים, ירקות עלים ושמן זית, ובהמשך הוספתי לתפריט גם שמן קוקוס. נגמלתי מפחמימות, אבל הרגשתי שאני לא אוכלת מספיק. היו לי כאבי ראש, חולשה, סחרחורת וחולשה. אני יודעת שאני אנמית, אבל החלטתי בכל זאת להמשיך עם הניקוי. אחרי שבועיים הייתה הקלה משמעותית: הכאבים כמעט נעלמו, תפקדתי טוב יותר, ישנתי טוב יותר, האנרגיה שלי עלתה".

במשך כל חודשי ההיריון סבלה גליה (39) מכאבים חזקים באגן, אבל רק אחרי שילדה את בנה אובחנה כחולה בדלקת מפרקים מסוג AS - דלקת חוליות מקשחת. "התחלתי ליטול תרופות נגד כאבים, ארקוקסיה, אטופן, נבוקו וכדומה אבל שום דבר לא השפיע, עד שבסופו של דבר האורתופד רשם לי תרופה ביולוגית. התחלתי לקחת אנברל, ואחר כך עברתי לאמרה, אבל גם הן לא עזרו. זה היה מתסכל. כך עברו כמה שנים, וכשעברתי לתרופה ביולוגית שלישית – סימפוני – וכשגם היא לא השפיעה החלטתי לנסות שינוי תזונתי, לפי המלצה של נטורופת שהכרתי. הרגשתי שאני לא מסוגלת לעשות שינוי קיצוני, משום שהייתי תלויה באוכל, זה היה עבורי סוג של נחמה, בכל פעם שכאב לי – אכלתי. כמובן שעליתי במשקל".

לאחר הניקוי, תפריט ההמשך של גליה כלל מזונות ללא גלוטן, ללא עמילן וללא סוכר. "גיליתי שבכל פעם שאני אוכלת עמילן, הכאבים חוזרים. הבנתי שעמילן מעורר אצלי דלקת, והחלטתי לוותר על אורז, ירקות שורש ומזון מעובד".

איך ידעת מה להוסיף ומה לגרוע מהתפריט?

"יש אתר בינלאומי של חולי מפרקים ובו מצאתי רשימה, יש גם קבוצת פייסבוק בינלאומית עם כל המידע, ועל פי הרשימה מצאתי מה אסור ומה מותר לאכול. פתחנו קבוצת פייסבוק ישראלית ואפשר להצטרף", מספרת גליה, "בינתיים ירדתי במשקל בזכות השינוי התזונתי, כמעט שנה הייתי בלי תרופות והרגשתי טוב, אבל בכל פעם שטעמתי משהו שאסור לי, כמו פיצה, הכאבים חזרו. עדיין מערכת החיסון שלי חלשה, אני חולה הרבה, נדבקת בקלות, ויש סממנים שהמחלה קיימת, אבל השינוי התזונתי הפחית את הכאב. הדלקת עדיין שם, לכן החלטתי להילחם בכל הכלים שיש לי, וראיתי שהשינוי התזונתי כנראה משפיע אצלי גם על יעילות הטיפול התרופתי. מצאתי איזון שלא הצלחתי למצוא קודם – תזונה ותרופה ביולוגית, מבחינתי זה בסדר גמור, אני יכולה כיום לקבל את המחלה". 

ישנם סוגים שונים של דלקות מפרקים אוטואימוניות,שהמשותף לכולן הוא תהליך דלקתי שמלווה בכאבים עזים, שפוגעים באיכות החיים, בתפקוד וביכולת לנהל שיגרה של עבודה, בית, משפחה ולימודים.

טיפול משלים ולא חלופה

"אני נתקלת במטופלים ששינוי תזונתי שיפר את מצבם, אבל מדובר בעיקר בחולים שאין להם אבחנה חד משמעית. הם סובלים מכל מיני כאבים שלא ברור מה הסיבה להם", אומרת ד"ר חגית פלג, מומחית לרפואה פנימית וריאומטולוגיה, הדסה עין כרם, מנהלת קהילת מפרקים בכמוני. "אני לא מזלזלת בשינוי תזונתי, אבל כל מחלות המפרקים מתאפיינות בתנודתיות, מושפעות ממזג האוויר, זיהומים, לא תמיד אנחנו מבינים את תנודתיות של המחלה. הדרך הנכונה היא להמליץ למי שמצבו השתפר בעקבות שינוי תזונתי לחזור לתזונה הישנה, כדי להבין אם ההבדל הוא בזכות התזונה. מדעית, זו הדרך הנכונה לברר זאת. לחולים עם דלקת מפרקים מאובחנת כמו דלקת מפרקים שגרונתית, אני בפירוש ממליצה שלא יפסיקו את הטיפול הקונבנציונלי, כי הם מסכנים את עצמם. בעיני זה חוסר אחריות להפסיק טיפול וללכת לכל מיני נטורופתים. כשממשיכים בטיפול קונבנציונלי ובמקביל עושים שינוי כלשהו שמשפר את הפרוגנוזה – אני בעד, אבל מדגישה שטיפול משלים לא יכול לבוא במקום הטיפול המקובל במחלה".

על מה בכל זאת תוכלי להמליץ למי שרוצה לעשות שינוי?

"על הפסקת עישון – זה מקטין הסיכון והחולים מגיבים יותר טוב לטיפול. אם רוצים לעשות שינוי: תרדו במשקל, תשנו אורחות חיים, תפסיקו לעשן. זה עדיף על פני רכישת מוצרי מזון מיוחדים ויקרים. אני גם ממליצה על הדיאטה הים תיכונית", אומרת ד"ר פלג, אך מתריעה שלא להיסחף: "להפסיק לקחת פרדניזון ולהתחיל לאכול חסה – זו שרלטנות".

לדברי אפרת זיו, מנהלת הקהילות בכמוני, גם היא חולה בדלקת חוליות מקשחת, "אני מאובחנת כבר 8 שנים, ניסיתי ואני מנסה ולומדת כל הזמן תוך כדי תנועה. קוראת ספרים, מדברת עם מטפלים שונים, מנסה טיפולים, מצטרפת לקבוצות בארץ ובחו"ל, אפילו קוראת מחקרים, ומטרידה רופאים בשאלות. מכל זה למדתי בעיקר שאין שחור ולבן וכי מה שעשוי לעזור לאחד לא יעבוד עבור האחר".

זיו ניסתה לשנות גם את ההרכב התזונתי כאחד הכלים במאבק במחלה. "ניסיתי להיות טבעונית, וניסיתי מאכלים אנטי דלקתיים, תוספים הנחשבים אנטי דלקתיים (למשל כדורי כורכום), דיאטה מופחתת עמילנים או נטולת עמילנים, הייתה תקופה שאכלתי רק מזון חי, אבל פעם אחר פעם, כשחלה החמרה משמעותית שהטיסה אותי לבית חולים, שברתי את הכלים ברמת 'אכול ושתה כי מחר נמות'. אכלתי מכל הבא ליד: קופסאות משפחתיות של גלידה פונטש-בננה, פיתות ברצף ולקינוח מלוואח!".

אז שינוי תזונתי לא ממש עזר לך?

זיו: "בחודשים האחרונים, בעצת חברים, אני מקפידה על תזונה שאינה מעובדת. מרבה לשלב ירקות ופירות בצורות שונות וללא הגבלה (כולל שייקים ירוקים שמכונים בפי הילדים שלי 'אימא שוב שותה דשא!'), הורדתי חלב ומוצריו ועברתי לצרוך רק גבינות ויוגורט מחלב עיזים וכבשים. משלבת בתפריט שלי גם בשר, דגים, אגוזים, ביצים ומידי פעם בטטה או אורז. השינוי ניכר במשקל היורד (נכס למי שתפח נוכח שימוש בסטרואידים) ובמדד העייפות.

אצלי, מעבר לכאב כרוני בדרגות שונות התשישות היא דבר נוכח ומתסכל מאד. מסכל תכניות ומצב רוח. שינוי התזונה השפיע באופן חד משמעי על הנדבך הזה, פחות על רמת וכמות הכאבים. אבל עדיין לא מוותרת וממשיכה בדרכי בתקווה למצוא את הדרך הנכונה לי. נדמה לי שאני בכיוון".

מה כדאי לאכול? מזונות שמפחיתים דלקתיות

מחלות אוטואימוניות, ובכללן דלקות מפרקים אוטואימוניות, הינן מחלות בהן מתקיימת הפרעה בבקרה החיסונית כך שמערכת החיסון תוקפת את הרקמות ותאי הגוף. כתוצאה מתקיפה זו מפתח הגוף נוגדנים נגד רכיבי הגוף עצמו ומייצר מצבי דלקת ברקמות השונות. הערכה היא ש-5% מהאוכלוסייה בארצות המערב סובלים ממחלה אוטואימונית כלשהי, והן שכיחות יותר אצל צעירים ונשים בגיל הפוריות.

"דלקות מפרקים הן קבוצת אוטואימוניות שגורמות נזק למפרקי הגוף. ישנם מספר מזונות שמומלץ לחולי מפרקים להוסיף לתפריט האכילה שלהם וכן מזונות שכדאי להימנע מהם", מסבירה גל כהן לס, דיאטנית קלינית. זו הרשימה שכהן לס הכינה עבורנו:

חומצת שומן אומגה-3

חומצת שומן אומגה 3 על נגזרותיה השונות (EPA, DHA, ALA) הינה חומצה בעלת השפעה אנטי דלקתית מובהקת, חומצה זו מפחיתה את הדלקת, ובנוסף מדכאת את ייצור החומרים (הציטוקינים) שגורמים לשחיקת הסחוסים.

מקורות אומגה 3 מן החי הם דגים מסוג סלומון, בקלה, סול, פורל, טונה, מקרל , הליבוט, הרינג, סרדינים, וכן ביצים מועשרות באומגה 3.
מקורות לאומגה 3 מן הצומח כוללות זרעי פשתן, שמן פשתן, שמן זית, מרווה, אגוזי מלך, שמן קנולה, תרד וזרעי צ'יה.

נוגדי חמצון

נוגדי חמצון מסייעים לגוף במניעה ובהתמודדות עם הרדיקליים החופשיים, אלו רכיבים החיוניים להפחתת התסמינים של דלקות מפרקים, האטה של התפתחות הדלקת והקלה על הכאב.

נוגדי החמצון שמסייעים להפחתת הדלקתיות:

ויטמין A - בטטה, גזר, כרוב, קישוא, לפת, דלעת, מלון, פלפל אדום מתוק, משמש ותרד, דלעת, אפרסמון, משמש, פפאיה.

ויטמין C - גויאבה, פלפל צהוב/אדום/ירוק, תפוז, אשכולית, תות שדה, אננס, קולרבי, פפאיה, לימון, ברוקולי, כרוב, תפוח אדמה וכרוב ניצנים
סלניום - אגוזי ברזיל, טונה (במים), דג אמנון, נבט חיטה וחיטה מלאה.

ויטמין E - עלי סלק, עלי לפת וגרעיני חמנייה. מחקרים מראים כי אנשים הסובלים מדלקת פרקים ואשר קיבלו ויטמין E דיווחו על ירידה חדה בכאבים, רבים מהם אפילו לא צרכו יותר את משככי הכאבים שנהגו לקחת.

EGCG - נוגד חמצון חזק במיוחד שמצוי בתה הירוק, קיימות כיום עדויות מדעיות רבות התומכות בהשפעה המיטיבה של התה הירוק במצבי דלקת.

כורכומין (כורכום)

כורכומין הוא פוליפנול, כלומר תרכובת כימית טבעית המיוצרות על ידי צמחים, שמוסף בדרך כלל למזונות שונים כתבלין או כחומר צבע. מחקרים אחרונים מצאו כי כורכומין גורם להפחתת הדלקת במחלות אוטואימוניות שונות, כולל דלקות מפרקים.

ויטמין D

מה יסייע לשמור על בריאות העצם? "הטיפול התרופתי במחלות מפרקים כולל שימוש בתרופות המבוססות על סטרואידים העלולות להזיק לבריאות ואיכות העצם", אומרת כהן לס. "לאחרונה קיימים מחקרים המראים כי לויטמין D יש חשיבות גדולה בהתמודדות עם מחלת המפרקים, והוכח כי הנזק שנגרם למפרקים של אנשים הסובלים מדלקת מפרקים וקיבלו דיאטה עשירה בוויטמין D היה איטי יותר. בנוסף ויטמין D מסייע בניית הסחוס מחדש וחיזוק העצמות. כמו כן, הוכח שמתן תוסף ויטמין D לילדים (מתן ויטמין D ככמוסה) הפחית את ההיארעות של דלקת מפרקים".

ויטמין D ניתן למצוא בטונה, סלמון, מקרל, סרדינים, חלב 3%, ביצה (חלמון).

כידוע, ויטמין D נוצר בעור בחשיפה לשמש, לכן ההמלצה היא לחשיפה מבוקרת של 10-5 דקות ביום, אבל חשוב להתייעץ עם הרופא אם נוטלים תרופות, שכן יש תרופות שבתקופת נטילתן אסור להיחשף לשמש.

כהן לס: "כדי להבטיח פעולה מועילה של ויטמין D יש צורך באספקה של סידן, שהוא מינרל שגם מסייע לסובלים מדלקת מפרקים לשיכוך כאבים, יותר מאשר למניעת המחלה".

מקורות טובים לסידן נמצאים במוצרי חלב ( במיוחד המועשרים ברכיבים פרוביוטיים המצמצמים את התפרצות המחלה), טחינה, סויה, טופו, זרעי פשתן, קטניות וסרדינים.

מים

"שתיית של שמונה עד עשר כוסות מים ביום מסייעת לסיכוך המפרקים ולפינוי הפסולת המצטברת בגוף עקב התהליכים הדלקתיים", אומר כהן לס.

ממה מומלץ להיזהר? מזונות שמגבירים דלקתיות

מלח

כהן לס: "במזונות המעובדים ובמזון המהיר יש רמה גבוהה במיוחד של מלח שולחן (NaCl) שיכולה להגיע אף לפי 100 ויותר בהשוואה לארוחה זהה בהכנה ביתית. במחקרים התגלה כי יש קשר ישיר בין ריכוז מלח גבוה ועוררות של מערכת החיסון, מה שמוביל להחרפת המחלה האוטואימונית, ולכן ההמלצה היא להפחית בכמויות המלח בתפריט", מדגישה כהן לס.

השמנה

"פעמים רבות מצבים של עודף משקל מלווים בעליה של רמות נוגדנים עצמיים, ובמחקרים עדכניים דווח כי ההשמנה נמצאת בקשר חיובי עם סיכון גבוה למחלה אוטואימונית או להתפתחות מחלה אוטואימונית פעילה יותר או ליצירת הפרעה לתגובה לטיפול התרופתי", מזהירה כהן לס. "כמו כן, נמצא שרמה גבוהה של סוכר בתפריט עלולה לגרום להשמנה וכן להחמיר מצבי דלקת ולהחליש את הגוף, לכן מומלץ להגביל את רמת הסוכר הלבן בתפריט ולהעדיף מקורות סוכר מפירות טריים.

אז איך מטופלים ידעו מה מתאים להם?

כהן לס: "הדרך הטובה היא לעשות דיאטת אלימינציה מבוקרת למשך זמן מוגדר. בדיאטה כזו מוציאים את המזונות המעוררים שעלולים לייצר דלקת למשך 3-2 שבועות. בשלב השני מחזירים בהדרגה את המזון שהוצא מהפריט למספר ימים ובוחנים את ההשפעה. במידה שלא הופיעו שוב התסמינים, הרי שקרוב לוודאי שלא קימת רגישות וניתן לצרוך את המזון".

(עודכן לאחרונה בתאריך 13.12.2015)