לאחר שהיו חברים לכיתה בשנות ה-80, דני הוימן ואלן בראון חולקים סיפור ייחודי שאיחד אותם שוב כחברי דיקטריון של קרן ע"ש כריסטופר & דיינה ריב.

דני נפגע בהיותו בן 18 באוגוסט 1985 בתאונת דרכים. בינואר 1988, אלן הפך להיות משותק בגיל 20, כתוצאה מתאונת שחייה.

"לעולם לא הייתי חושב שבכיתה של 70 ילדים, שני ילדים, שני החברים הכי טובים, יגמרו בכסא גלגלים", אומר אלן. "הלכנו יחד בטקס סיום של בית הספר התיכון שלנו", מסביר אלן, שרואה את דני כאח שלו. "זו היתה כנראה הפעם האחרונה שראיתי את דני  הולך".

הגב השבור של דני

שבועיים לפני שדני אמור היה להתחיל את שנת הלימודים הראשונה שלו באוניברסיטה, הוא נפצע בתאונת דרכים בעת שירותו כמדריך במחנה בהרי האדירונדק. "הנהג של המכונית בה ישבתי דהר סביב מדרכה", מסביר דני וממהר להוסיף שלא היו מעורבים סמים או אלכוהול. "הנהג נהרג, שניים האחרים יצאו מהתאונה בלי שריטה, ואני שברתי את הגב שלי ונהייתי משותק."
כאשר דני נפגע, אלן החליט שהוא יעשה כל מה שביכולתו כדי לעזור לחברו. "הייתי לוקח אותו לכל מיני מקומות, מסיע אותו מסביב", אומר אלן. "דברים שמעולם לא חשבתי שאעשה, אבל לא היה אכפת לי. הייתי עוזר לו להתלבש, דברים אורולוגיים ... כל דבר להקל ולו במעט על החיים שלו."

הצוואר השבור של אלן

שלוש שנים מאוחר יותר, אלן היה בחופשה בקלאב מד. "הייתי בדרכי אל החוף כאשר הוזהרנו לא להיכנס למים בגלל סערה", מסביר אלן את סיפור הפציעה שלו. "נכנסתי למים, נמשכתי מתחת לגל ופגעתי בקרקעית האוקיינוס. הייתי מתחת למים קצת יותר משלוש דקות לפני שהחברים שלי משכו אותי החוצה. הייתי בהלם שדרתי והייתי ערני מאוד. זכרתי באותו רגע ללמוד מן התאונה של דני ואמרתי להם לא להזיז אותי". ביום ההולדת ה -21 שלו, עבר אלן ניתוח בו הוכנסו 2 לוחות מתכת ו -11 ברגים לחוליות C5-C6 שלו. "צחקתי הרבה, אף פעם לא באמת כעסתי. כשהייתי במחלקת טיפול נמרץ ניסיתי להוציא את המיטב מהמצב שנקלתי אליו. למדתי, למשל, שאם אני עוצר את הנשימה, זה מפעיל את האזעקות בתחנת אחיות. כאשר האחיות היו מגיעות אליי בריצה, הייתי אומר, "דברו איתי! אני משועמם!"

לגרום לשינוי

בשנת 1986, דני, יחד עם משפחתו וחבריו, הקים את "קרן דניאל" למחקרים בנושא פגיעות חוט שדרה. בשנת 1998 הוא קיבל את התואר שלו במשפטים.

אלן הוא מייסד של "קרן אלן בראון לריפוי שיתוק (ATBF)", אשר הוקמה בשנת 1988. ATBF תומכת במחקרים מדעיים ורפואיים.

"אלן ואני נמצאים בכסאות מסיבה מסוימת", אומר דני. "אני מאמין שאיש למעלה לא היה מרוצה מחיינו כהולכים על הרגליים. הוא חשב שאלן ואני בעלי פוטנציאל רב יותר כיושבים בכיסאות גלגלים עם צוואר וגב שבור".

"יש לי תמונות שלנו לפני הפציעות, עומדים יחד," אומר אלן. "עכשיו, אנחנו יושבים ביחד ועושים את השינוי בעולם של נפגעי חוט השדרה".

גם דני וגם אלן לא נותנים לפציעות שלהם להוריד את המורל.  "אנחנו משנים את המשחק. במקום להיות קורבנות שפשוט שוכבים במיטה, אנחנו מול פניהם של אנשים. אף אחד לא זוכר אותנו בשל סכום הכסף בחשבון הבנק שלנו או מכוניות מהודרות בהן אנחנו נוסעים. אנשים יזכרו אותנו בשל תרומתינו לאנושות".
"היו לנו נסיבות הכי גרועות עם התחזית הטובה ביותר", מוסיף אלן.

מתוך-Alan.T. Browm

תרגום ועריכה: אנה רייזמן