שלפוחית רגיזה
מנהלי קהילה
11 עובדות מעניינות על שתן
מה אומר הצבע של השתן? כמה פעמים משתינים ביום? אילו שימושים ניתן לעשות בשתן? ריכזנו עובדות מעניינות על שתן ושלפוחית השתן
1. השלפוחית משתנה עם מחזור החיים. שלפוחית השתן נוצרת כבר בשבוע השמיני להריון ומושלמת בשבוע ה-14, כולל סוגרים ומערכת העצבים הקשורה. בלידה, נפחה המקסימלי 30 מ"ל בלבד ובבגרות נפחה מגיע לכ-400 מ"ל. ככל שהשנים עוברות, היכולת של השלפוחית להתמלא מבלי שיורגש לחץ, יורדת, ויש שכיחות גבוהה יותר של דחיפות (חוסר יכולת של אדם להתאפק) ותכיפות (מספר הפעמים שהולכים בפועל לשירותים).
2. שלפוחית השתן היא האיבר הגמיש בגוף האדם. רק הקיבה מהווה תחרות לשלפוחית השתן במידת הגמישות שלה. במצב תקין יש לשלפוחית יכולת לעלות בנפחה – מ-0 סמ"ק במצב רפוי ל-400 סמ"ק במצב מלא, בלי שהלחץ בתוכה יעלה.
3. כמה פעמים ביום משתין אדם בריא בממוצע? עובר (בשליש האחרון להיריון): כ-30 פעמים ביממה. למעשה, מי שפיר - המים המקיפים את העובר ברחם - עשויים מהשתן של העובר. לאחר הלידה מהשבוע השני ועד גיל חודש: אחת לשעה. בגיל שישה חודשים ועד גיל שנה: 10-15 פעמים ביממה. מגיל שנה ועד גיל שש: 8-10 פעמים ביממה. מגיל 7 ואילך: כ-6 פעמים בממוצע ליממה.
4. כל אדם שלישי מעל גיל 40 סובל מתסמונת השלפוחית הרגיזה. שלפוחית רגיזה היא שלפוחית בעלת פעילות יתר. בשני שליש מהמקרים מופיע רק תסמין דחיפות (חוסר יכולת להתאפק, ההרגשה ש"חייבים" לשירותים) ובשליש מהמקרים מתלווה לכך גם דליפת שתן עקב דחיפות. בניגוד למחשבה הרווחת – שלפוחית רגיזה אינה מחלה נשית. 15% מהאוכלוסיה מעל גיל 18 סובלת מהבעיה, גברים ונשים כאחד. 5-7% מהאוכלוסיה מתחת לגיל 40 וכל אדם שלישי מעל גיל 40. אבל היום אין צורך לסבול בשקט מהבעיה. קיימים מגוון טיפולים לתסמונת השלפוחית הרגיזה: התנהגותיים (אימון השרירים והעצבים), תרופתיים, גירוי חשמלי, השתלת קוצב ואפילו ניתוחים להגדלת נפח השלפוחית והזרקת בוטוקס. (בחן את עצמך: האם אתה סובל משלפוחית רגיזה?)
5. בנות מהירות יותר. היכולת לשלוט בהשתנה ("גמילה") מושגת בממוצע אצל בנים בגיל 2.6 שנים ואצל בנות בגיל 2.25 שנים.
6. יש מאכלים שמעודדים אותנו להשתין, אך אין כאלו הגורמים לנו להשתין פחות. אלכוהול גורם לתכיפות בהטלת שתן, באמצעות דיכוי ההורמון נוגד ההשתנה שמופרש מבלוטת יותרת המוח. גם כל המשקאות החומים (קפה, תה, בירה, קולה וכדומה), גורמים לגירוי של כיס השתן והגברת יצירת השתן בכליות. מזונות המכילים מונוסודיום גלוטמט (חומר משמר בתעשיית המזון המוכן) גורמים גם הם לתכיפות שתן. לעומת זאת, אין מזונות או משקאות הגורמים להפחתת שתן. רק במצב של התייבשות יורדת תפוקת השתן. גם מצבים שונים כגון קור, מגע עם מים זורמים (כמו בעת שטיפת כלים), התרגשות או מתח נפשי יכולים לגרום לרצון להטיל שתן.
7. תינוק בריא מטיל שתן רק כאשר הוא ער. הורים רבים כנראה יופתעו מכך, אך רישום גלי מוח תוך כדי צפייה ביילודים, הדגימו תמיד יקיצה של היילוד בזמן שהשלפוחית מלאה וזמן קצר לפני הטלת השתן. כלומר, הילד לא "דולף" שתן כל הזמן. בזמן היקיצה התינוק יזיז את הגפיים / יבכה בכי קצר / יכופף את הבוהן או יעוות את פניו. למעשה, הורה שמכיר סימנים אלו יכול לדעת מתי התינוק עומד להטיל שתן.
8. לא תאמינו מה אפשר לעשות עם שתן. * במלחמת העולם הראשונה, חיילים השתמשו בבד ספוג בשתן בזמן התקפת גזים. זאת כיוון שהשתן סופח את הגזים * בתרבויות רבות משתמשים בשתן כחומר סטרילי לניקוי וחיטוי פצעים, כדי למנוע זיהום. הזמרת מדונה סיפרה שריפאה פטריה בכף רגלה באמצעות עיסוי עם שתן. * תוצרי הפירוק של השתן (שיתנן וחנקן) יכולים לשמש כדשן. לכן ניתן להשתין על הדשא כל פעם במקום שונה כאמצעי דישון. * ישנן תרבויות בהן נהוג לשתות שתן אישי, מתוך מחשבה שהשתן מכיל נוגדנים המחזקים את מערכת החיסון ומסוגלים להפחית את סיכון לחלות בסרטן. התאוריה לא הוכחה, אך זה לא מנע מאנשים לשתות את השתן שלהם. השחקנית הבריטית שרה מיילס, טענה ששתתה שתן עשרות שנים והרגישה שזה שיפר את בריאותה.
9. מדריכי הישרדות אוסרים על שתיית שתן במצבי התייבשות. בשתן יש תכולה גבוהה של נתרן, וזמן קצר לאחר שתייתו מרגישים צמא רב יותר.
10. לשתן תקין אין צבע או ריח. השתן צהוב יותר כאשר הוא מרוכז (במצב של התייבשות) עקב ריכוז גבוה של מלחי מרה. מה עוד יכול להשפיע על צבע או ריח השתן? מאכלים: סלק עלול להפוך את השתן לאדום, גזר בכמויות גדולות עלול לגרום להרעלת ויטמין A (קרוטן) ויהפוך את השתן לכתום. ברפואה יש מצבים לאבחון מחלות לפי צבע וריח השתן – שתן מתוק עלול להעיד על סוכרת, מחלה תורשתית בשם פורפיריה תתבטא בשתן בצבע אדום כהה. שתן עכור מאפיין פעמים רבות זיהום במערכת השתן.
11. רק במאה ה-18 הופיעו הרגלי ההשתנה בחדר מיוחד. במאה ה-17 לא היו באירופה חדרי שירותים במתכונת שאנחנו מכירים. מי גשמים, מי מטבח ושתן שהתנקז בפינות מיוחדות בחצרות הבתים (Water closet שאנו מכירים כ-WC) זרמו יחד בתעלות ברחובות הכפר. ילדים קטנים, בנים ובנות, הטילו את מימיהם בחוצות הכפר כמעשה שיגרה.
עדכון אחרון: יולי 2017
*ד"ר יוסף אברבנאל הוא מומחה בכירורגיה אורולוגית, רופא בכיר במערך האורולוגי של מרכז רפואי רבין ומנהל תחום שלפוחית רגיזה באתר כמוני