שנת 2014 הביאה להתקדמות בתחום הטרשת הנפוצה בכלל ובטיפולים במחלה בפרט. חלק מהטיפולים החדשים כבר נמצאים בשימוש וחלקם יהיו זמינים בעתיד הקרוב או הרחוק. ריכזנו 10 התפתחויות מעניינות בתחום הטיפול בטרשת נפוצה עליהן דיווחנו בשנה החולפת.

האם אחד הטיפולים החדשים יעזור לכם ישירות? ייתכן מאוד. אך גם אם לא, הרשימה מראה כיצד למרות המספר הקטן באופן יחסי של החולים במחלה - כ-2.5 מיליון ברחבי העולם - הקהילה המדעית וחברות התרופות רואות בה אתגר ומשקיעות משאבים אדירים כדי לפתח טיפולים שיסייעו להתמודד עמה ואולי אף לרפאה.

1. ה-FDA אישר את ה-Plegridy

באוגוסט השנה מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) אישר לשיווק את התרופה Plegridy - גרסה משופרת של התרופה אבונקס, לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפגותית. הגרסה החדשה של התרופה יוצרה כדי לשמור את השפעת האינטרפרון בטא בתוך הגוף לאורך זמן ממושך וכך להפחית את כמות הזריקות הנדרשת. התרופה החדשה ניתנת בהזרקה עצמית תת-עורית אחת לשבועיים, בניגוד לתדירות ההזרקות הגבוהה של תרופות אחרות המבוססות על האינטרפון בטא, אותן יש להזריק מידי יום עד פעם בשבוע. 

2. ה-FDA אישר מינון חדש של הקופקסון

בסוף ינואר האחרון ה-FDA אישר מינון גבוה יותר לתרופה קופקסון המשמשת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית. את המינון החדש צריך להזריק בתדירות נמוכה יותר - 3 פעמים בשבוע, במקום הזרקה מידי יום במינון הרגיל.

3. ה-FDA אישר את הלמטרדה 

בנובמבר ה-FDA אישר תרופה נוספת לטיפול במהלכים התקפיים הפוגתיים של מחלת הטרשת הנפוצה - למטרדה. התרופה הפגינה במחקרים יעילות רבה, אך גם סיכון לתופעות לוואי מסוכנות, חלקן קטלניות. עקב כך התרופה מאושרת לשימוש רק כקו שלישי, לאחר שלפחות שני טיפולים אחרים לטרשת נפוצה לא הובילו לתגובה ראויה ובמסגרת תוכנית בטיחות מיוחדת. התרופה ניתנת בשתי סדרות טיפוליות בשנה. הסדרה הראשונה ניתנת בעירוי דרך הווריד במשך 5 ימים, ואילו הסדרה השנייה ניתנת לאורך 3 ימים, 12 חודשים לאחר מכן.

4. טיפולי אימונותרפיה לטרשת נפוצה נבדקים בבני אדם 

חוקרים החלו השנה בניסויים בבני אדם לבחינת אימונותרפיה לטיפול בטרשת נפוצה. לפי גישה זו, חשיפה הדרגתית ומבוקרת של תאי מערכת החיסון לרקמות המטופל תוביל להסתגלות אליהן והפחתת התגובה האוטואימונית כנגדן. כיום מחלות אוטואימונית רבות מטופלות באמצעות תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, להן תופעות לוואי מסוכנות כגון הותרת הגוף פגיע לזיהומים. לעומת זאת, הטיפול החדש מוביל לכך שמערכת החיסון של האדם מתעלמת מרקמות הגוף הבריאות אך נשארת פעילה באופן מלא על מנת להגן על הגוף מפני זיהומים.

5. מדענים מפתחים "גלולת תולעים" 

השנה דווח גם כי חוקרים מפתחים "גלולת תולעים" לטיפול במחלות אוטואימוניות, בהן טרשת נפוצה. למה תולעים? תולעים טפיליות אינן מזיקות ונמצא כי ביכולתן לווסת את התגובה החיסונית העומדת מאחורי מחלות אוטואימוניות, וזאת ללא תופעות לוואי משמעותיות. למרבה השמחה הגלולה החדשה שבפיתוח לא מכילה תולעים ממש, אלא רק את המרכיב הפעיל בתולעים שכנראה ומוביל לוויסות הרצוי במערכת החיסונית.

6. התפתחויות בייצור תאי גזע 

מזה שנים, חוקרים מנסים לפתח טיפולים לטרשת נפוצה באמצעות תאי גזע, שמטרתם ויסות מערכת החיסון ועל-ידי כך מניעת הפגיעה במערכת העצבים המרכזית, רה-מיאלנזיציה (שיקום ובנייה מחדש של מעטפת המיאלין) ואף בניה מחדש של סיבי עצב שנפגעו. במאמר שפורסם באוגוסט בכתב העת Stem Cell Reports, תיארו מדענים מהקרן הניו-יורקית לחקר תאי הגזע, שהצליחו לראשונה לייצר תאי גזע פלוריפוטנטים מתאי עור של אנשים עם טרשת נפוצה. תאי גזע פלוריפוטנטים הם תאים בעלי יכולת להתפתח ולהתמיין לכל תא אחר בגוף. את תאי הגזע הצליחו להפוך לאוליגודנדרוציטים – התאים אשר מייצרים מיאלין. האוליגודנדרציטים שהופקו הצליחו לייצר מעטפת מיאלין כאשר הוחדרו לעכברים עם מחלה דמוית טרשת נפוצה. מעבר לכך, דיווחו המדענים כי הצליחו לפתח פרוטוקול מואץ, המקצר בחצי את הזמן הארוך הנדרש לייצור אוליגודנדרוציטים מתאי גזע.

7. תוצאות מבטיחות לתרופה ניסיונית 

התרופה דקליזומב הציגה השנה תוצאות מבטיחות בניסוי קליני שלב 3 וצפויה במהלך 2015 לעבור את ועדות ה-FDA לקראת אישורה. לפי דיווחי חברת התרופות הניסוי הראה כי התרופה מצליחה להפחית את תדירות ההתקפים ב-45% בהשוואה לשימוש בתרופה אבונקס, אך גם כרוכה בסיכון גבוה יותר לתופעות לוואי. גרסה אחרת של תרופה זו כבר מאושרת לשימוש בקרב אנשים שעברו השתלת איברים, במטרה למנוע את דחיית האיברים על-ידי המערכת החיסונית. כטיפול בטרשת נפוצה התרופה הניסיונית ניתנת בזריקה אחת ל-4 שבועות.

8. הוויטמין שיסייע להתגבר על העייפות

עייפות היא אחד הסימפטומים השכיחים ביותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה ורבים מחשיבים אותה כאחד הסימפטומים המגבילים ביותר. מחקר ישראלי שפורסם השנה מצא כי אלפאקלצידול - נגזרת של ויטמין D - עשוי להקל על תחושת העייפות ממנה סובלים מטופלים עם טרשת נפוצה. המחקר המבוקר, שנערך במרכז לטרשת נפוצה בשיבא בראשותה של פרופ' ענת אחירון, הראה שיפור של 41.6% בתחושת העייפות בנבדקים שקיבלו את הטיפול. בנוסף, בקרב הנבדקים שטופלו באלפאקלצידול נצפה שיפור ברמת איכות החיים ואף הפחתה במספר ההתקפים של המחלה בתקופת המחקר.

ממצאים אלו מצטרפים לידע שנצבר בשנה האחרונה באשר ליכולתן של תזונה נכונה ופעילות גופנית לשפר את העייפות ובאשר לגורמים השונים המובילים לתחושת העייפות בסובלים מטרשת נפוצה.

9. סטטינים לטיפול בטרשת נפוצה 

מחקר שפורסם השנה מעלה את האפשרות שתרופות נפוצות וזולות להפחתת כולסטרול, עשויות לסייע להפחית את תהליך האטרופיה (התכווצות המוח) המתרחש באנשים הסובלים מטרשת נפוצה פרוגרסיבית שניונית. לפי ממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת היוקרתי The Lancet, טיפול בסטטינים הוביל להפחתה של 43% בקצב האטרופיה. בנוסף, נצפה שיפור קל ברמת הפגיעה הנוירולוגית. החוקרים מניחים כי את השיפור ניתן לייחס לתכונות נוגדות הדלקת של הסטטינים וליכולת שלהם להגן על תאי העצב – לפי מחקרים קודמים. ניסוי המשך רחב היקף כבר נערך בימים אלה ותוצאותיו הראשוניות צפויות להתפרסם במהלך 2015.

10. פיצוח הגנטיקה שמאחורי המחלה 

שיתוף פעולה בין מדעני ייל, הרווארד ו-MIT הוביל לפיתוח שיטה חדשה שתוכל להבהיר כיצד שינויים קלים בגנים מובילים לסיכון לטרשת נפוצה ומחלות אוטואימוניות אחרות. עד עתה מחקרים בתחום הגנטיקה רק תיארו את השינויים הגנטיים המשותפים למחלה מסוימת או לקבוצת מחלות, אך השיטה החדשה מאפשרת מיפוי של השינויים הגנטיים הקשורים לסיכון מוגבר למחלות, ואת שרשרת התהליכים שנוצרת בעקבות שינוי קטן באחד הגנים ומובילה לשינוי בהתנהגות תאים בגוף ולתגובה האוטואימונית. השיטה, המבוססת על מודל מתמטי מורכב, מספקת כלים העשויים להוביל בעתיד לשיפור האופן בו אנחנו מאבחנים ומטפלים בטרשת נפוצה ומחלות אוטואימוניות אחרות.