בעקבות אבחנה של פוליפים באף, או בשמם הרפואי 'נזאל פוליפוזיס', עשויות להתעורר שאלות רפואיות רבות. ריכזנו תשובות לשאלות הנפוצות בנושא: 

מה זה פוליפים באף? 

פוליפים הם גושים של רקמה רירית משגשגת שצומחים במערות הפנים (סינוסים) או במעברי האף. כשהם קטנים ואינם חוסמים את המעברים, לרוב הפוליפים אינם גורמים לתסמינים כלשהם. אך אצל מטופלים מסוימים המצב עלול להחמיר עם הזמן עד כדי גדילת הפוליפים וחסימה של מעברי האף. במצבים הללו, אותם מטופלים לרוב יסבלו מהפרעה בנשימה אפית, גודש, כאבי ראש כרוניים ונטייה לזיהומים של הסינוסים. במצבים קשים מתפתחת עם הזמן גם פגיעה בחוש הריח עד כדי תתרנות, שלרוב מלווה גם בפגיעה בחוש הטעם. כל אלו גורמים לפגיעה ניכרת באיכות החיים של הלוקים בפוליפים באף.

היווצרות של פוליפים באף ובמערות הפנים מתרחשת עקב תהליך דלקתי כרוני, כשנהוג בשפה הרפואית לכנות את המצב 'סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף' (CRwNP).

המסלול הדלקתי שמתקיים אצל רוב המטופלים קרוי 'דלקת סוג 2'. בתהליך זה מתקיימת פעילות יתר של תאי T מסייעים מסוג 2 של המערכת החיסונית, בנוסף לפעילות יתר של חלבונים שונים.

טיפול תרופתי עשוי לתרום לכיווץ של פוליפים באף, ולעתים נדרש ניתוח להסרתם. אולם מאחר והפוליפים אצל חלק מהמטופלים עשויים לצמוח מחדש לאחר שהוסרו, בשל המשכיות התהליך הדלקתי הכרוני, חשוב לאבחן את סוג הדלקת שבבסיס המחלה ולהתאים את הטיפול הנכון לכל מטופל.

עוד על נזאל פוליפוזיס 

אילו רופאים מטפלים בפוליפים באף?

הרופאים שמאבחנים ומטפלים בסינוסיטיס כרונית ופוליפים באף הם לרוב רופאי אף-אוזן-גרון (אא"ג) ורופאים מומחים לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית – 'אלרגולוגים'.

זיהוי הפוליפים מתבצע לרוב על ידי רופאי אא"ג בבדיקה שגרתית או בבדיקה אבחנתית שמבוצעת בעקבות תלונות המטופל. לעתים מאובחנים פוליפים גם על ידי אלרגולוגים, בעיקר בטיפול בחולי אסתמה ואלרגיות שיש להם נטייה גבוהה יותר להתפתחות פוליפים באף.

בחלק מהמרכזים הרפואיים יש כיום מרפאות משותפות לרופאי אא"ג ולאלרגולוגים על מנת לתת מענה מקיף למטופלים עם נזאל פוליפוזיס.

איך מתבצע האבחון של פוליפים באף?

במידה והתפתחו תסמינים אופייניים לפוליפים באף, שכוללים נזלת וגודש באף, כאבי ראש, ריח רע מהפה, הפרעות שינה ונחירות בלילה, או כל מצב אחר שבו מתעורר חשד לפוליפים באף, חשוב לפנות לרופאי אא"ג ולבצע בדיקה באמצעות החדרת סיב אופטי דרך הנחיריים. הבדיקה  קרויה 'בדיקה אנדוסקופית של לוע האף', ומדובר בבדיקה קלה שאינה כרוכה בהרדמה, אך ניתן לבצע בתחילתה אלחוש מקומי של הרירית על מנת להקל על אי הנוחות. בדיקה זו מתבצעת גם למבוגרים וגם לילדים.

חשוב לציין כי בדיקה ללא סיב אופטי של האף, שקרויה 'אוטוסקופיה' – איננה בדיקה מספקת לאבחון של פוליפים באף.
 

לפי מחקרים, עלולים להיווצר עיכובים בפנייה לבדיקה גופנית, לרוב בגלל שהתסמינים הקשים יותר של פוליפים באף מופיעים בדרך כלל כשהפוליפים גדלים. במחקר שנערך באירופה ובארה"ב בקרב 378 מאובחנים עם פוליפים באף, שממצאיו פורסמו במאי 2022 בכנס החברה האמריקאית למחלות ריאה (ATS), נמצא כי הזמן הממוצע שחלף מהופעת התסמינים הראשונים ועד לאבחנה של סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף עמד באירופה על 2.1 שנים ובארה"ב על שנה וחצי. לכן, במידה ויש לכם תסמינים חשודים, גם אם הם קלים – מומלץ לפנות למומחים בתחום.

אילו בדיקות נוספות מבצעים לאחר האבחנה של פוליפים באף?

לרוב בהמשך הבירור הרפואי לאחר אבחון הפוליפים באף, הרופאים יבקשו להשלים גם בדיקות דם על מנת לאשש את קיומם של מדדי דלקת סוג 2, תפקודי ריאות, תבחיני עור לאלרגנים נשאפים ("טסטים") ובדיקות נוספות.

בחלק מהמקרים המטופל יופנה גם להשלמה של תגר לאספירין, על מנת לאשש את קיומה של מחלת  AERD – שמתאפיינת בשילוב של שלושה מצבים: סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף, אסתמה ורגישות לאספירין ותרופות מקבוצת נוגדי דלקת שאינם סטרואדליים NSAIDs. לעתים נדרשת גם בדיקת ביופסיה של הפוליפ להשלמת הבירור הרפואי.

איך אוכל לוודא שהפוליפים באף לא מסרטנים?

פוליפים באף בהגדרתם שפירים ואינם מסרטנים, אולם לעתים ניתן להתבלבל בינם לבין פפילומות או גידולים נוספים שמקורם בחלל הפה האף או מערות הפנים.

בכל מקרה שבו רופאי האא"ג יחשדו במהלך הבדיקה בתהליך ממאיר, תשלח דגימה למעבדה הפתולוגית לצורך אבחון מדויק.

חשוב לדעת שהסיכון שרקמה חשודה באף תהיה מסרטנת הוא נמוך ביותר. במחקר מתורכיה, שפורסם באפריל 2018 וכלל 195 מטופלים שאובחנו עם רקמה חשודה בסינוסים בחלל האף לפחות בצד אחד, נמצא כי ברוב המקרים (94.9%) היה מדובר ברקמה שפירה, ורק במיעוט מהמקרים (4.1%) זוהתה רקמה מסרטנת.

האם מומלץ שאעבור ניתוח להסרת הפוליפים?

למאובחנים עם פוליפים באף מומלץ תחילה על טיפול מקומי בתרסיסים ושטיפות אף.  במידה ומדובר בפוליפים חוסמים (דרגה 3 ומעלה) ניתן לשקול ולתת באופן חד פעמי זריקה של סטרואידים לשריר או טיפול קצר בכדורי סטרואידים כדי לכווץ את הפוליפים ולאפשר לתרסיסים להיכנס לעומק האף ולהפוך ליעילים.

במידה וגם הטיפול הזה לא משפר את המצב או אם השיפור הוא קצר טווח וחלקי, עולה על הפרק ניתוח להסרת הפוליפים שנקרא FESS (קיצור של Functional Endoscopic Sinus Surgery).

במקרים מסוימים הפוליפים יצמחו שוב לאחר הניתוח. במחקר מבלגיה במהלכו בוצע מעקב של 12 שנים אחר עשרות מאובחנים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף, שממצאיו פורסמו ביוני 2019 בכתב העת Clinical and Translational Allergy, לרובם (78.9%) חזרו הפוליפים עם הזמן, וכשליש מהם נאלצו לעבור ניתוח חוזר להסרת הפוליפים. במחקר אמריקאי, שפורסם במארס 2017 בכתב העת Laryngoscope, דווח על הישנות של פוליפים בהיקפים של 35% מהמאובחנים כחצי שנה לאחר ניתוח FESS. יש לציין שברוב המקרים הפוליפים חוזרים תוך זמן קצר לאחר הניתוח עקב אי הקפדה על טיפול המנע בתרסיסי סטרואידים.

מסיבה זו מומלץ להשלים את הבירור של מדדי דלקת סוג 2 עוד לפני קיומו של ניתוח או לפחות במקביל.

חשוב לדווח לרופא/ה המטפל/ת על ניתוחים קודמים שבוצעו באף – כולל ניתוחים קוסמטיים באף, אשר עשויים להשפיע על תוצאותיו של ניתוח זה, ועשויים להפוך אותו למורכב יותר.

למה עליי לצפות בשלב ההחלמה מניתוח FESS?

ניתוח FESS אורך מספר שעות, בהרדמה כללית, כאשר לרוב המטופל משתחרר לביתו באותו היום או למחרת.

במהלך הניתוח מוחדר דרך האף אנדוסקופ לאזור חללי הסינוסים, ומתבצעת הסרה של הפוליפים מחלל האף והסינוסים. בימים שלאחר הניתוח מומלץ להשתמש בשטיפות מי מלח לאף להקלה על תחושת הגודש, בחלק מהמקרים יומלץ למטופל ליטול טיפול אנטיביוטי או סטרואידים (פרדניזון) לצורך זירוז ההחלמה.

לאחר הניתוח יש להימנע במשך 48 שעות מלקנח את האף וניתן להציב מתחת לאף פדים לספיגת הפרשות.

לאחר הניתוח עלולה להתפתח נפיחות קלה באף, בשפה העליונה, בלחיים ומסביב לעיניים – שלרוב חולפת כעבור מספר ימים עד שבועות.

לרוב ניתן לשוב לעבודה או ללימודים כשבוע לאחר הניתוח או אפילו מוקדם יותר במידה והעבודה לא כרוכה במאמץ גופני.

חשוב גם להימנע מעישון. מחקר מתורכיה שפורסם בספטמבר 2012 בכתב העת Annals of Otology, Rhinology and Laryngology מצא כי הימנעות מעישון מועילה למניעת חזרה של פוליפים באף לאחר ניתוחי אף להסרתם.

עוד על ניתוח ניתוח FESS

למה אפשר לצפות מהטיפול בתרסיסים סטרואידליים לפוליפים באף?

הטיפול בתרסיסי סטרואידים במקרה של אבחון פוליפים באף נחשב לקו הטיפול הראשון בבעיה, כשהסטרואידים הוכחו כיעילים לרוב בכיווץ הפוליפים, הפחתת החסימה בסינוסים, שיפור בחוש הטעם ושיפור באיכות החיים הכוללת. לרוב יותאמו תחילה תרסיסי סטרואידים ללא תופעות לוואי משמעותיות.

טיפול בתרסיסי סטרואידים לאף מותאם לרוב לתקופה ממושכת, כי הפסקתו לרוב מעלה את הסיכון לחזרה של הפוליפים.

תופעות הלוואי העיקריות שעשויות להתפתח כוללות דימומים מהאף, כאבי ראש, תחושות לא נעימות של ריח ו/או טעם, יובש אפי וגירוי באף ו/או בגרון, ותסמינים אלה לרוב חולפים לאחר החלפת סוג התרסיס או הפסקה זמנית של השימוש למספר ימים.

למה טיפול בסטרואידים בבליעה או בזריקה לאורך זמן אינו מומלץ?

במקרים שבהם תרסיסי סטרואידים אינם משפיעים על התכווצות הפוליפים, או כשמדובר בפוליפים גדולים מדי – מקובל לנסות ולטפל באמצעות סטרואידים סיסטמיים לפה, אולם טיפול זה לרוב מוגבל בזמן, מאחר והוא כרוך בסיכון משמעותי לתופעות לוואי וסיבוכים, ולרוב יעילותו דועכת כעבור שלושה עד ארבעה שבועות.

תופעות הלוואי השכיחות של סטרואידים סיסטמיים כוללות נדודי שינה – אינסומניה, נפיחות בפנים ("פני ירח"), עלייה במשקל, הפרעות במערכת העיכול, אקנה, שיעור יתר ושינויים במצב הרוח. שימוש בפרדניזון סיסטמי גם נקשר לסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס, גלאוקומה, קטרקט וסוכרת סוג 2, וזאת גם לאחר טיפול שמוגבל למספר שבועות, ולכן סטרואידים סיסטמיים אינם מהווים חלק מהטיפול הכרוני לפוליפים באף.

האם פוליפים באף עשויים להיות כרוכים במצבים רפואיים נוספים?

פוליפים באף בדרגת חומרה גבוהה עלולים לחסום את הנשימה האפית, ומעלים את הסיכון לאובדן חוש הריח וזיהומים חוזרים בסינוסים. סיבוכים שתועדו בספרות הרפואית המיוחסים לפוליפים באף כוללים גם ירידה בראייה, דימום מהאף, הפרעות בקול, שיעול תכוף, מחלות של דרכי הנשימה התחתונות ובעיקר ברונכיטיס כרונית ובמקרים נדירים דלקת קרום המוח (מנינגיטיס).

פוליפים באף מעלים גם את הסיכון להפרעות שינה, ובעיקר לנדודי שינה (אינסומניה) ודום נשימה בשינה הנגרם כתוצאה מחסימה של דרכי הנשימה בלילה.

כמו כן, סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף נקשרה לסיכון מוגבר למספר מחלות שבבסיסן דלקת מסוג 2, לרבות נזלת אלרגית, אלרגיות למזונות, אסתמה אלרגית או אאוזנופילית, אטופיק דרמטיטיס ("אסתמה של העור"), דלקת ושט אאוזנופילית וכן לרגישות לאספירין.

ישנם מחקרים חדשים שמרמזים על סיכון לתחלואה נלווית לפוליפים באף. כך, למשל, מחקר מהודו, שפורסם בדצמבר 2021 בכתב העת Medical Principles and Practice, קושר בין פוליפים באף למחלה לבבית; מחקר לאומי מדרום קוריאה שפורסם באוקטובר 2022 בכתב העת Diagnostics מצא קשר בין סינוסיטיס כרונית לבין עלייה של 72% בסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתית מסוג קוליטיס כיבית בחולים עם סינוסיטיס; ומחקר ממצרים שפורסם במארס 2022 מצא קשר בין פוליפים באף לנזקים בעצב השמע;. 

עוד על מצבים רפואיים הקשורים בפוליפים באף 

למי מתאים הטיפול בתרופות הביולוגיות?

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות ביולוגיות שמכוונות באופן סלקטיבי למנגנונים הדלקתיים שמאפיינים 'דלקת סוג 2', אשר מאפשרות להפחית משמעותית את הסיכון להישנות הפוליפים ואת הצורך בניתוחים חוזרים ולהביא להקלה משמעותית בתסמינים.

התכשירים הללו מיועדים למטופלים עם מחלה בינונית עד קשה שבירור רפואי מעלה כי צפוי שהם ייקלעו למצב בו הם יידרשו לניתוחים חוזרים בשל חזרה של הפוליפים עקב המצב הדלקתי הכרוני.

כיום התרופות הביולוגיות היקרות שפועלות כנגד דלקת סוג 2 אינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי בישראל לטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף, אך כלולות בביטוחים המשלימים של קופות החולים למבוטחים שעברו ניתוח ונמצאים בסיכון מוגבר להישנות הפוליפים. התרופות כן כלולות בסל בהתוויות מסוימות למחלות אחרות הקשורות לדלקת סוג 2 ונפוצות מאוד בקרב המתמודדים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים כגון אסתמה אאונזפלית ואטופיק דרמטיטיס.

האזינו: מהם פוליפים באף (נזאל פוליפוזיס)? איך נפטרים מהם? ומה אפשר לעשות כדי שלא יחזרו? ד"ר ארקדי יקירביץ וד"ר רמית מעוז-סגל, מסבירים כל מה שצריך לדעת

עוד על הטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף 

ד"ר רמית מעוז-סגל היא אימונולוגית ורופאה בכירה במכון האוטואימוני במרכז הרפואי שיבא ומנהלת קהילת נזאל פוליפוזיס באתר "כמוני"

ד"ר ארקדי יקירביץ הוא מנהל היחידה לניתוחי סינוסים ובסיס הגולגולת במרכז הרפואי שיבא ומנהל בקהילת נזאל פוליפוזיס באתר ׳כמוני׳

עדכון אחרון: פברואר 2023