להשמנה עשויות להיות השלכות משמעותיות על הבריאות. ירידה במשקל תפחית סיכון למחלות רבות וצפויה להוביל לשיפור באיכות החיים, אך אם אינם מבוצעים נכון, צעדים שונים לירידה במשקל - לרבות דיאטה ופעילות גופנית - עלולים לגרום לנזקים בעצמם.

במידה שאתה מתמודד עם משקל עודף כדאי להתייעץ עם הרופא ולבדוק עמו את הדברים הבאים:  

1. האם אני באמת שמן?

גם אם התשובה נראית לך ברורה מאליה – כדאי לבדוק את הנתונים האובייקטיבים. הגדרה של השמנה שונה בין תרבויות, מגזרים וחברות. הרפואה מציעה מספר מדדים לבחינת השמנה ורמת חומרתה: המדד הפשוט והמקובל ביותר הוא ה-BMI (מדד מסת הגוף), בעזרת נוסחה פשוטה (משקל חלקי גובה בריבוע) ניתן לדעת אם אדם נמצא במצב של תת-משקל (נמוך מ-18.5), משקל תקין (18.5-25), עודף משקל (25-30), השמנה (30-35) או השמנת יתר קיצונית (מעל 35). עם זאת, המדד כללי ולא תמיד משקף נכון את המצב. כך לדוגמה, אנשים שריריים יש לבדוק בדרכים אחרות, כגון מדידת היקפי מתניים וירכיים והיחס ביניהם (מדד ששם דגש על השמנה ביטנית) או באמצעות מדידת אחוזי שומן בגוף.

2. למה זה צריך להפריע לי? מה הסיכונים?

אם אתה שמן, סביר להניח שנתקלת בהערות, דעות, מגוון סטריאוטיפים ואולי אפילו אפליה. מול הרופא שלך לא צריך לעסוק בדעות, אלא במידע מגובה ראיות בנוגע למצב שלך. או בקיצור: מהם הסיכונים הבריאותיים הכרוכים במצבך היום? (יתר לחץ דם או סוכרת סוג 2 לדוגמה) מה אומרים המחקרים? (תתפלא לשמוע שיש מצבים בהם משקל עודף עשוי להיחשב ליתרון) ומה צפוי לך אם לא תעשה שינוי? חשוב שהרופא יתייחס לנתונים היחודיים שלך הכוללים בין היתר תוצאות בדיקות, מחלות רקע אחרות אם יש (כגון סוכרת) והיסטוריה משפחתית.

3. האם ואילו בדיקות נוספות עלי לעבור?

יכול להיות שבעת הפגישה הראשונה אצל רופא המשפחה, הגוף כבר ניזוק אך המטופל לא מודע לכך. כך לדוגמה, נשים רבות הסובלות מהשמנה, סובלות גם משחלות פולציסטיות, או גברים ונשים שחיים עם יתר לחץ דם, שומנים בדם, סוכרת או טרום סוכרת, ולא יודעים על כך. שיחה ובדיקות אצל רופא המשפחה יאירו זרקור על מצבים אלו ובכך יסייעו למנוע סיבוכים קשים העלולים להתרחש בעקבות המצבים הללו.

כדי להעריך נכון את מצבך, ולשקלל גורמי סיכון (כמו עישון, סוכרת, תסמונת מטאבולית ויתר לחץ דם) יחד עם גורמים מגנים (כמו ביצוע פעילות גופנית, רמת שומנים תקינה בדם), יש צורך בבדיקות נוספות. ודא עם הרופא שהוא מעודכן בהיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית שלך. כדאי לדבר ולהבין מהרופא לאילו בדיקות המשך הוא שולח אותך ומדוע.

לאחר קבלת התשובות – אל תשאיר אותן במגירה או בתיוק האפליקציה בסלולר. קבע תור חוזר לרופא המשפחה, הבן את תוצאות הבדיקות ואת השלכותיהן.

4. האם ההשמנה שלי תורשתית או סביבתית?

"הגדרת הבעיה היא חצי הדרך לפתרון", נהוג לומר בתחומים רבים. פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל היחידה לסוכרת בבית החולים "וולפסון" וסגן יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, מסביר כי "דווקא בכל הנוגע להשמנה – התוצאה הרצויה, כלומר הפחתת משקל - חשובה יותר מהגדרת הבעיה".

פרופ' ויינשטיין: "היום יודעים שכל סוגי ההשמנה קשורים גם לתורשה וגם לגורמים סביבתיים ולאורח החיים. למעט במקרים מועטים של הפרעות מטאבוליות או הורמוליות, ברוב מוחלט של המקרים תמיד מדובר בשילוב גורמים סביבתיים וגורמים תורשתיים הקשורים במוצא וגנטיקה. לכן, גם אנשים שהגוף שלהם שורף קלוריות בקלות יותר מאחרים אבל אוכלים הרבה מעבר לצריכה המומלצת – ישמינו. ומצד שני אנשים עם נטיה להשמנה שיקפידו על פעילות גופנית ותזונה נכונה – ישמרו על משקל תקין".

למה בכל זאת חשוב לעבור עם הרופא על גורמים תורשתיים וסביבתיים? כדי שיוכל 'לתפור' לך את הטיפול הנכון וכדי להפנות את תשומת הלב שלך ושל בני משפחתך למחלות נלוות העלולות להופיע.

5. יש תרופה להשמנה? אילו טיפולים קיימים?

לפני שמדברים על תרופה, כדאי להכיר בכך שאפילו על שאלת הבסיס: "האם השמנה היא מחלה", הדעות חלוקות ועקרוניות. במאי 2018 התפרסמה המחלוקת בישראל, כפי שהתבטאה בניירות עמדה סותרים שהוציאו ההסתדרות הרפואית לפיה השמנה היא מחלה כרונית ויש לטפל בה ככזו, ואיגוד רופאי בריאות הציבור שהתריע מפני הגדרת השמנה כמחלה, שתגרום לצמצום ההתייחסות הכוללת לבעיה וגילגולה לפתחה של מערכת הבריאות בלבד.

מחלה או לא – ברמה הפרטנית, הפתרון להשמנה בשתי מילים: הורדה במשקל. ובמשפט אחד: לאכול נכון (צמצום בצריכה הקלורית תוך הקפדה על תזונה בריאה באמצעות דיאטות מוכחות כגון הדיאטה הים תיכונית או דיאטת DASH), ולהוציא אנרגיה באמצעות פעילות גופנית (לפחות 150 דקות של פעילות אירובית בשבוע ו-2-3 פעמים בשבוע של פעילות אנאירובית). קל לומר אך לרבים קשה מאוד לבצע, בעיקר כשנדרשת עבודה יום-יומית של שינוי הרגלי חיים לטווח הרחוק.

יחד עם שינוי אורחות חיים, ישנם מקרים שניתן ליטול תרופות ייעודיות להפחתת משקל. כיום משווקות תרופות ייעודיות להפחתה במשקל, המיועדות בדרך כלל לבעלי BMI גבוה מ-30 או גבוה מ-27 לפחות, שאובחנו עם גורמי סיכון נוספים בהם יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה או סוכרת. נטילת תרופות מרשם אלו מחייבת מעקב רפואי צמוד. מעבר לתרופות, במקרים של השמנת יתר קיצונית, מחלות נלוות וניסיונות טיפול שכשלו, ניתנת המלצה לביצוע פרוצדורות רפואיות כגון ניתוחים בריאטריים.

קיימות שיטות רבות לרדת במשקל. חשוב לדבר עם הרופא שלך על השיטה הנכונה והבריאה ביותר עבורך.

6. מה אסור לי לעשות?

ברמת ההמלצות לכלל האוכלוסיה – מומלץ שלא לבצע דיאטות קיצוניות האוסרות על צריכת אבות מזון כגון דיאטה ללא פחמימות, או כאלו המציבות יעד של הפחתה דרסטית במשקל בתקופה קצרה וללא שינוי אמיתי וסביר באורחות החיים. גם פעילות גופנית אירובית, צריך לבצע בהדרגתיות.

מעבר לכך, במסגרת הטיפולים המומלצים, קיימים מקרים פרטניים בהם הם אינם מומלצים. כך לדוגמה, פעילות גופנית בעצימות גבוהה עלולה לסכן חולים במחלות לב או נשים בהיריון, התעמלות אנאירובית עלולה לגרום לנזקים אורתופדיים באנשים עם בעיות ברכיים, דיאטות עתירות חלבונים ודלות בפחמימות עלולות לגרום לבעיות בכליות, ולתרופות להרזיה ישנן התוויות נגד למזונות שונים ותרופות אחרות.

ישנם גם מצבים רפואיים אחרים, פיזיים (כגון חוסר איזון הורמונלי) ונפשיים (כגון אכילה ריגשית או דכאון) מהם אתה סובל שעלולים להקשות על הורדה במשקל או אפילו לגרום לעלייה במשקל. חשוב לדבר עם הרופא על מצבך הגופני והנפשי – גם אם הדברים אינם נראים כקשורים ישירות להשמנה.

7. מי הגורמים המטפלים?

רופא המשפחה הוא הכתובת הראשונית אך לא היחידה. דבר עם רופא המשפחה שלך למתן הפניות רלוונטיות החל מהפניה לדיאטנית קלינית (השירות מסובסד במסגרת סל הבבריאות), ועד למאמן כושר (לעיתים נכלל בביטוחים משלימים), לפסיכולוג או לקבוצות תמיכה וסדנאות במסגרת קופות החולים. בנוסף, במקרה שאובחנו מחלות אחרות, תקבל הפניה לרופאים המתחמחים בתחומים אלו כגון אנדוקרינולוג או מומחה לסוכרת.

8. האם נזקי ההשמנה שלי הפיכים?

"ברוב מוחלט של המקרים, הפחתת משקל והגעה למשקל תקין, משפרת את מדדי הבריאות, הגופנית והנפשית, למפרע ובדיעבד", קובע פרופ' ויינשטיין: "נכון שאדם שכבר עבר התקף לב יישאר עם הצלקת לנצח. אבל גם במצב הזה, לב שהתאמץ בעבר לעבוד בשביל 150 קילו ועכשיו עובד בשביל 100 קילו, ללא ספק יתפקד טוב יותר. סוכרת סוג 2 היא מחלה שמתפתחת בצורה איטית ולאורך שנים. הוכח שירידה של 5-10% ממשקל הגוף של אדם במצב טרום סוכרת, עשויה להקטין בכ-50% את הסיכון שלו להפוך לסוכרתי. יש מקרים בהם מי שכבר חלה בסוכרת ועבר ניתוח בריאטרי או ירד במשקל באופן משמעותי על ידי שינוי אורח חיים, נרפא ממש".

9. איך אני יכול לשפר את הסיכוי שלי להצלחת הטיפול?

עברו הימים בהם רופא הכתיב טיפול למטופל הממושמע. היום ההיענות (compliance) היא מילת המפתח בטיפול במחלות כרוניות ובמצבים כגון השמנה. מחקרים מראים כי ככל שההחלטה הטיפולית תהיה שיתופית יותר, כך עולים סיכויי הצלחתה.

לכן, חשוב לקבוע יחד יעד ריאלי וארוך טווח לטיפול בהשמנה (משקל רצוי או מדדי בדיקות רצויים כעבור תקופה) ולבחור דיאטה וסוג פעילות גופנית המתאימים לסביבת ולתנאי החיים שלך. שינויים שאינם מתאימים לאישיות שלך, או קביעת לוחות זמנים להגעה ליעד קיצוני מדי, עלולים להוביל לכשלון התהליך כולו. אתה מכיר את עצמך הכי טוב – דאג שגם הרופא יכיר אותך, אל תתבייש לומר 'לי זה לא מתאים' והגיעו יחד ליעד ולטיפול המתאים.

10. מתי נפגשים שוב?

אל תשאיר את הפגישה חד-פעמית. צא מהרופא לאחר שקבעתם מועד לפגישתכם הבאה. בפגישתכם הבאה תבחנו מחדש את תוכנית הטיפול ואת הדרך הנכונה לצמצום המרחק שלך מהיעדים שהצבת.

בהצלחה!

*ייעוץ מקצועי: פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל היחידה לסוכרת בבית החולים "וולפסון" וסגן יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת

עדכון אחרון: יוני 2018