השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
"תאכל כבר" או "את זה אסור לך" - לא מועילים להרגלי האכילה של ילדיכם
לטענת החוקרים יש ללמד הורים כיצד לנהוג על מנת לשפר את יכולות ילדיהם בהתמודדות עם אוכל
מחקר חדש שפורסם בג'ורנל הרפואי Pediatrics בדק האם לצורה שבה ההורים מתייחסים להרגלי האכילה של בני נוער, אילו הרגלים קיימים, והאם הם קשורים לרמת ההשמנה של הילדים.
לצורך המחקר נבחרו 2,231 ילדים בגיל ממוצע של 14.4 שנים ו-3,431 הוריהם. במסגרת המחקר נבחנו גורמים הקשורים למשקל בני הנוער, מוצאם והתנהגויות הקשורות במשקל שלהם. במקביל מילאו ההורים שאלונים הקשורים להתנהגות שלהם בקשר עם הרגלי האכילה של ילדיהם.
על פי התוצאות נראה כי הורים רבים נוהגים להשתמש בשתי אסטרטגיות משמעותיות הקשורות לאכילת הילדים שלהם – לחץ לאכול ("אתה חייב לאכול") ויצירת הגבלות על מאכלים מסוימים. מן המחקר עולה, כי אצל הורים לילדים בעלי משקל יתר קיימת נטייה מוגברת לאסור על מזונות מסוימים לעומת הורים לילדים שאין להם משקל עודף. עוד נמצא שהילדים שהוגבלו פיתחו חיבה מוגברת למזון האסור ואכלו ממנו כמויות מוגברות כשהייתה להם הזדמנות.
עם זאת אצל ילדים ללא משקל עודף נמצא כי ההורים נוהגים יותר ללחוץ על הילדים לאכול. ככלל אבות היו בעלי נטייה גבוהה יותר להשתמש באסטרטגיית הלחץ לאכול מאשר אימהות, ובנים נוטים יותר לסבול מהנושא מאשר בנות. לעומת זאת בשאלת ההגבלות לא היה הבדל בין אימהות לאבות וגם לא הייתה משמעות האם מדובר בבנים או בנות.
החוקרים מסכמים כי לאור העובדה שלאופי שבו הורים מתייחסים לאוכל יש השפעה משמעותית על הרגלי האכילה של הילדים והיכולת שלהם למנן את אכילתם, יש לחנך את ההורים ולהעצים אותם כך שיוכלו להקנות הרגלים בריאים לילדיהם. לדוגמה ללמד את ההורים להציע אפשרויות בריאות חליפיות ולא רק לאסור חלופות לא בריאות.
Pediatrics. 2013, 131(5), e1443-50
תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט
נסטור מאמן תזונה והרזיה
חיזוקים שליליים לא עוזרים לא לילדים ולא למבוגרים,אלא מביאים לתוצאה הפוכה לה ייחלנו.
תרצה שני
קיימת גישה שאותה מובילה אלין סאטר שנקראת "חלוקת אחריות בהאכלה" ההורה אחראי על סוג האוכל שקיים בבית ומוגש לשולחן וכן על זמני הארוחות. הילד אחראי על מה הוא אוכל וכמה. אם ישמרו כללים אלה ההתנהלות התזונתית בבית תהיה הרבה יותר בריאה.