מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשות"לאכול" את הצלקת

"לאכול" את הצלקת

נמצא אנזים שיכול לעכל את הצלקת שנוצרת בחוט השדרה לאחר הפגיעה


אחד המכשולים לחיבור מחודש של עצבים הוא היווצרות צלקת בחוט השדרה, אשר מהווה מחסום לתאי עצב. פירוק הצלקת או מניעת היווצרותה עשויים להיות מפתח לחיבור מחודש של תאי עצב. חלבוני סוכר אשר נמצאו בקרבת אותה צלקת הם אלה שמעכבים חידוש תאי עצב. אחת הבעיות היא שהאנזים הזה מאוד רגיש לחום,עובר פירוק מהר ויש צורך להזריק אותו לגוף שוב ושוב.

 

האנזים המדובר נקרא chABC-chondroitinaseABC והגירסה הנוכחית שלו הופקה מחיידק. על מנת להתגבר על החיסרון של רגישות לחום, האנזים עורבב עם סוכר בשם trehalose, דבר שהופך את האנזים לעמיד בטמפרטורת הגוף. כדי לא להזריק את האנזים ישירות לחוט השדרה, האנזים הושם בתוך קשית חלולה בגודל של תא רגיל והוא הוזרק בתוך ג'ל אשר קיבע אותו למקום הרצוי, מקום הפגיעה בחוט השדרה. יתרון נוסף בהיותה של הקשית חלולה הוא שבדרך זו התאפשר לחוקרים לספק פקטורי גדילה לאזור הפגיעה.

 

צוות החוקרים בדקו את השיטה בעכברים לאחר פגיעה בחוט השדרה. תוצאות המחקר הראו כי האנזים מנע היווצרות צלקת עד 6 שבועות מרגע הפגיעה. כמו כן, עכברים אשר קיבלו בדרך זו גם את פקטורי הגדילה הראו צמיחת ניצנים חדשים של אקסונים.

 

לדברי רבי בלמקונדה, פרופסור להנדסה רפואית והחוקר הראשי "המטרה היא שבזמן הניתוח, כאשר יוסרו או יקבעו החוליות השבורות, המנתח יזריק את הג'ל לאזור הפגיעה על מנת למנוע היווצרות צלקת חדשה."  

 

מתוך חדשות Reuters

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן