אחד המכשולים לחיבור מחודש של עצבים הוא היווצרות צלקת בחוט השדרה, אשר מהווה מחסום לתאי עצב. פירוק הצלקת או מניעת היווצרותה עשויים להיות מפתח לחיבור מחודש של תאי עצב. חלבוני סוכר אשר נמצאו בקרבת אותה צלקת הם אלה שמעכבים חידוש תאי עצב. אחת הבעיות היא שהאנזים הזה מאוד רגיש לחום,עובר פירוק מהר ויש צורך להזריק אותו לגוף שוב ושוב.

האנזים המדובר נקרא chABC-chondroitinaseABC והגירסה הנוכחית שלו הופקה מחיידק. על מנת להתגבר על החיסרון של רגישות לחום, האנזים עורבב עם סוכר בשם trehalose, דבר שהופך את האנזים לעמיד בטמפרטורת הגוף. כדי לא להזריק את האנזים ישירות לחוט השדרה, האנזים הושם בתוך קשית חלולה בגודל של תא רגיל והוא הוזרק בתוך ג'ל אשר קיבע אותו למקום הרצוי, מקום הפגיעה בחוט השדרה. יתרון נוסף בהיותה של הקשית חלולה הוא שבדרך זו התאפשר לחוקרים לספק פקטורי גדילה לאזור הפגיעה.

צוות החוקרים בדקו את השיטה בעכברים לאחר פגיעה בחוט השדרה. תוצאות המחקר הראו כי האנזים מנע היווצרות צלקת עד 6 שבועות מרגע הפגיעה. כמו כן, עכברים אשר קיבלו בדרך זו גם את פקטורי הגדילה הראו צמיחת ניצנים חדשים של אקסונים.

לדברי רבי בלמקונדה, פרופסור להנדסה רפואית והחוקר הראשי "המטרה היא שבזמן הניתוח, כאשר יוסרו או יקבעו החוליות השבורות, המנתח יזריק את הג'ל לאזור הפגיעה על מנת למנוע היווצרות צלקת חדשה."  

מתוך חדשות Reuters

תרגום ועריכה: אנה רייזמן