מחקר חדש מראה שנשים צעירות שנוהגות להיות מעורבות ב"דיבור שמן"- שיחות שליליות על מידת הגוף וצורתו- חוות חוסר שביעות רצון גדול יותר מהגוף שלהן.

חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב תשאלו 186 סטודנטיות על "דיבור שמן" ועל שביעות הרצון של עצמן מהגוף שלהן. התברר ש"דיבור שמן" הוא שכיח ביותר בקרב נשים צעירות: יותר מ – 90% מהמשתתפות דיווחו על מעורבות בשיחות שכאלה.

אבל, בעוד שיותר ממחצית דיווחו שהן מאמינות ש"דיבור שמן" גורם להן לחוש טוב לגבי עצמן, המחקר מראה כי ההפך הוא הנכון: ככל שהנשים הצעירות עסקו יותר ב"דיבור שמן", כך עלתה הסבירות שהן יהיו לא מרוצות מהגוף שלהן. החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Psychology of Women Quarterly מודאגים מכך שנשים חושבות ש"דיבור שמן" הוא מכניזם התמודדות יעיל, בעוד שבפועל זה מעודד הפרעה בדימוי הגוף.

עוד נמצא כי נשים שעוסקות ב"דיבור שמן" בתדירות גבוהה בדרך כלל גם מפנימות אידיאל גוף רזה במיוחד בהשוואה לנשים שלא נוהגות להיות מעורבות בשיחות כאלה.

התגובה השכיחה ביותר ל"דיבור שמן" היא הכחשה שהפרטנרית לשיחה הינה בעלת עודף משקל. תגובה זו באופן טיפוסי גרמה לשיחת הלוך-ושוב בה נשים בריאות במשקל תקין מכחישות שהשותפה לשיחה היא שמנה, בעוד שכל אחת טוענת שהיא עצמה כן שמנה. כך למשל נראית שיחה טיפוסית של שתי צעירות: חברה 1 (בעוד היא מצביעה על הבטן שלה): "תראי את השומן הזה". חברה 2 עונה: "מה פתאום. אין שם טיפת שומן. תראי את שלי". חברה 1: "זה כלום, שלי נשפך מהמכנסיים". חברה 2: "לא זה לא, אבל אני העליתי איזה 10 קילו".

ממצא מעניין נוסף שמצאו החוקרים הוא שתדירות ה"דיבור השמן" לא הייתה קשורה ל BMI של המשתתפות. במילים אחרות, אין קשר בין מידת הגוף הממשית של האישה לבין השכיחות שבה היא מתלוננת על הגוף שלה בפני חברות. החוקרים מציינים כי תוצאה זאת משמשת תזכורת לכך שעבור מרבית הנשים "דיבור שמן" הוא לא על היותן שמנות, אלא על כך שהן מרגישות שמנות. דיבור כזה, עלול לחזק את חוסר שביעות הרצון מהגוף.

Psychology of Women Quarterly, 2011; 35 (1): 18 DOI: 10.1177/0361684310384107

תרגמה וערכה: מיכל אפק