מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשות''עגיל'' בלשון מסייע לשלוט על כסא הגלגלים

''עגיל'' בלשון מסייע לשלוט על כסא הגלגלים

מחקר שבחן יכולות של כסא גלגלים הנשלט על ידי הלשון מצא שהוא מאפשר ביצועים טובים יותר מכסאות אחרים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כסא גלגלים חדש הנשלט על ידי הלשון יאפשר לאנשים לנווט את כסאות הגלגלים שלהם במהירות גדולה יותר, להדליק ולכבות אורות, לחייג בטלפון ולשלוט בעכבר מחשב. מחקר חדש מצא כי הפיתוח מאפשר נסיעה מדויקת מהירה יותר מהכיסאות המונעים על ידי נשיפה.

 

בכסא החדש שפותח על ידי מהנדסים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, תנועותיו של מגנט המקובע ללשון - בדיוק כמו פירסינג בלשון - מתורגמות לפקודות המסיעות אותו בהתאם לכיוון הלשון.

 

באותה שיטה ניתן גם לשלוט בעכבר מחשב, להדליק ולכבות אורות וטלוויזיה, לחייג בטלפון ולשלוט על תרמוסטט בבית, גם כשהאדם לא בכסא הגלגלים שלו. כל זאת מאפשר לאדם עצמאות רבה יותר בחיי היום-יום. יתרון נוסף של הפיתוח החדש זה שהוא לא נראה כלפי חוץ.

 

כעת מתפרסם מחקר חדש, שהשווה את השימוש בכסא הגלגלים החדש והכסאות הפופולאריים שניתן לשלוט על תנועתם באמצעות נשיפה (SIP & PUFF). בכסאות אלה המערכת מקבלת 4 פקודות בסיסיות להסעת הכסא, מהמשתמשים ששואפים ונושפים דרך צינור.

 

המחקר החדש שפורסם בכתב העת Science Translational Medicine נערך בקרב 11 אנשים עם פגיעות "גבוהות" בחוט השדרה (טטראפלגים) ו-23 אנשים ללא מוגבלות.

 

 

המחקר מראה כי כסא הגלגלים המונחה על ידי הלשון מאפשר ביצוע של משימות ממוחשבות שונות וגם ניווט קל ומדויק ונסיעה מהירה הרבה יותר בהשוואה לכסאות נשיפה.

 

הביצועים של הנחקרים הטטראפלגים במסלול מכשולים היו מהירים פי 3 בממוצע, כשהם השתמשו בכסא המונע על ידי הלשון, בהשוואה לביצועים שלהם עם מערכת הנשיפה, אך עם אותה רמת דיוק. זאת למרות שיותר ממחצית מהנחקרים היו בעלי שנים של ניסיון יומיומי עם טכנולוגית הנשיפה ולנחקרים היה ניסיון של ימים בודדים בלבד עם הכיסא החדש.

 

הביצועים במסלול המכשולים היו מהירים פי 3 בממוצע (צילום: Gary Meek)

 

בשלב הבא החוקרים מתכננים להתחיל במחקרים בהם אנשים ישתמשו בטכנולוגיה החדשה בביתם, בחיי היום-יום הרגילים שלהם. במקביל הם ממשיכים לשפר את הפיתוח ולהוסיף פקודות נוספות שיינתנו באמצעות מגוון של תנועות לשון שונות, כדי שהמשתמשים יוכלו לבצע יותר ויותר דברים בעצמם.

 

 

לפרטים נוספים באתר Georgia Tech