מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשות"קפיצת" הבוקר בלחץ הדם היא גורם סיכון עצמאי לאירועים קרדיו-וסקולריים

"קפיצת" הבוקר בלחץ הדם היא גורם סיכון עצמאי לאירועים קרדיו-וסקולריים

"קפיצת" הבוקר בלחץ הדם היא גורם סיכון עצמאי לאירועים קרדיו-וסקולריים


מטרת עיבוד נתונים מ - International Database on Ambulatory Blood Pressure in Relation to Cardiovascular Outcome היתה לבדוק את הערך הפרוגנוסטי של "קפיצת" הבוקר בלחץ הדם.

 

בעיבוד נכללו 5645 אנשים (גיל ממוצע 53, 54% נשים) שנבחרו אקראית מ – 8 מדינות. נבדקו ההפרשים בין לחץ הדם בבוקר לבין ערכי לחץ הדם הנמוכים ביותר בשינה (sleep-through) וערכי לחץ הדם לפני ההתעוררות. יחס הסיכון המתוקנן לגורמים שונים חושב לגבי הקשר בין הסיכון בין העשירונים השונים של קפיצת הבוקר (בהקשר לקבוצה אתנית ומין) לסיכון היחסי של כלל האוכלוסייה.

 

לאחר מעקב ממוצע של 11.4 שנים נמצא שהסיכון היחסי לתמותה כללית היה 1.32 (מובהק) בעשירון העליון של קפיצת הבוקר הסיסטולית שחושבה לפי sleep-through (מעל 37 ממ"כ). יחס סיכון זה לא היה מובהק לגבי תמותה קרדיו-וסקולרית אבל מובהק לגבי תמותה לא-קרדיו-וסקולרית (יחס סיכון של 1.42).

 

לעומת זאת, יחס הסיכון של העשירון העליון של קפיצת הבוקר הסיסטולית לכלל האירועים הקרדיו-וסקולריים היה 1.3, 1.52 לאירועים לבביים, 1.45 לאוטם שריר הלב (כולם מובהקים) ו- 0.95 לאירועים מוחיים (לא מובהק). העיבוד לגבי הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי לפני התעוררות וקפיצת הבוקר הדיאסטולית הראה תוצאות עקביות.

Li Y, Thijs L, Hansen TW, et al; International Database on Ambulatory Blood Pressure Monitoring in Relation to Cardiovascular Outcomes Investigators. Prognostic value of the morning blood pressure surge in 5645 subjects from 8 populations. Hypertension 2010;55:1040-1048.


במחקרים קודמים נמצא קשר בין "קפיצת" הבוקר בלחץ הדם לבין מחלה וסקולרית, LVH ולקויות בחומר הלבן במוח. במחקרים פרוספקטיביים מיפן נמצא בין השאר שכל עלייה של 10 ממ"כ ב"קפיצה" הסיסטולית של לחץ הדם מעלה ב – 22% את הסיכון לשבץ מוחי בעיקר לשבץ דמי.

 

במרבית המחקרים לא דווח על המספר המוחלט של האירועים ולכן היו חסרי יכולת סטטיסטית להבהיר באיזה רמה של "קפיצת" הבוקר עולה הסיכון.

 

במטה-אנליזה הנוכחית נכללו אנשים רבים מקבוצות הטרוגניות, עם מעקב ארוך יותר מאשר במקרים הקודמים ודווחו מספרי האנשים שסבלו מהאירועים הקרדיו-וסקולריים. "קפיצת" הבוקר מעל העשירון ה – 90 של לחץ הדם היתה חזאית מובהקת ועצמאית לתמותה ואירועים קרדיו-וסקולריים ולבביים בעיקר במעשנים. מצד שני, "קפיצת" בוקר סיסטולית נמוכה מ – 20 ממ"כ לא היתה קשורה בסיכון.

 

בעיבוד זה בניגוד לממצאי המחקרים היפנים לא נמצאה עלייה בסיכון לשבץ מוחי ששיעורו גבוה באוכלוסייה אסיאתית. נחכה לתוצאות מחקרים פרוספקטיביים על השפעת הטיפול בקפיצת הבוקר על הפרוגנוזה הקרדיו-וסקולרית.

 

מתוך אתר החברה הישראלית ליתר לחץ דם

www.ish.org.il/apr2010p.asp