דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
תרפיית גנים לטיפול בדיכאון
שינוי רמות חלבון P11 באמצעות תרפית גנים מפחיתה דיכאון בעכברים
במשך עשרות שנים פועלות תרופות נוגדות דיכאון, פחות או יותר באותה הדרך: שינוי רמות הסרוטונין וכימיקלים אחרים במוח. התרופות החדשות עובדות באופן שונה רק במעט מן הישנות.
קבוצת חוקרים בראשותו של פרופ מיכאל קפליט מבית הספר לרפואה של וויל קורנל הציעו דרך שונה לתקיפת נושא הדיכאון: שימוש בתרפיית גנים על מנת להמריץ את רמות הפרוטאין המכונה פי11 באיזור מוחי הנקרא NUCLEUS ACCUMBENCE
איזור זה מהווה צבר של תאי עצב הממוקם מתחת לשני חצאי המוח. איזור זה הוא המרכז של המוח האחראי לתחושות של גמול וסיפוק.
"אנו מאמינים כי החוסר הקיים בגן זה באיזור זה של המוח עלול להיות אחת מסיבות השורש לדיכאון וכי טיפול בחסר זה עשוי לסייע בשיפור הסימפטומים" אומר קפליט.
הגן האחראי לרמות נורמאליות של פי11 קושר בעבר לדיכאון קליני. המחקר החדש של קפליט, מראה כי שינוי רמות הפרוטאין באותו צבר של תאי העצב, באמצעות תרפיית גנים, מצליח להפחית סימפטומים של דיכאון בעכברים. ניסוי שני אשר תואר באותו מאמר מראה כי אנשים אשר אובחנו כסובלים מדיכאון הינם בעלי רמות נמוכות יותר של פי11 בחלק זה של המוח.
בהכללה: בין שניים עד שלושה אחוזים מהגברים סובלים מדיכאון חמור ובין ששה עד שבעה אחוזים מן הנשים סובלות מדיכאון חמור.
שאראם אקבריאן - פסיכיאטר ומדען מביה"ס לרפואה במצ'וסטס, מדגיש, כי עבור ארבעים אחוזים מתוך אוכלוסייה זו - התרופות הקיימות אינן מהוות פתרון מספק. הוא מציין כי מרביתן של התרופות נוגדות הדיכאון מבוססות על רעיונות בני חמישים או שישים שנה והתחום זקוק באופן נואש לפתוח של תרופות חדשות.
עשרות גנים קושרו לדיכאון במודלים המבוססים על חיות כך גם, אנו עדים לעובדה, שדיכאון חמור בבני אדם מופיע לאורך דורות של משפחות. עובדות אלו מדגישות את המרכיב הגנטי בצד המרכיב הסביבתי בהיווצרות הסינדרום הדיכאוני. מחקרים קודמים זיהו דיספונקציה של גנים המעורבים באיתות סרוטונין כדוגמת פי11 כגורמים לדיכאון.
קפליט וצוותו מיקדו את המחקר שלהם באותו צבר תאי העצב, הממוקם מתחת לשני חצאי המוח - אזור, שכאמור מעורב בתחושות של סיפוק, תגמול והנאה. ישנן ראיות, הוא אומר, כי איזור זה אינו מתפקד כראוי בקרב פציינטים הסובלים מדיכאון.
החוקרים מצאו, שכאשר הם חסמו את תפקודו של הפרוטאין פי11, באותו צבר התאים של עכברים נורמאליים. העכברים הראו סימנים של דיכאון.
הם שתו פחות מי סוכר לעומת חבריהם הלא דיכאוניים ונאבקו פחות כאשר הוחזקו בזנבם. שני מבחנים סטנדרטיים לדיכאון בעכברים. ראיות אלו נוספות לראיות קודמות המציעות כי פי11 באיזור מוח זה משחק תפקיד מרכזי בדיכאון.
http://www.technologyreview.com/biomedicine/26616/?nlid=3682
תרגום ועריכה: אורית יוגב