מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
תרופות נפוצות לצרבת עלולות לסכן את הלב
מחקר מצא קשר בין תרופות לרפלוקס קיבתי מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) לבין התקפי לב
תרופות נפוצות למניעת צרבת מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) עלולות להשפיע לרעה על תפקוד כלי הדם וכך להגביר את הסיכון להתקפי לב. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One.
מעכבי משאבות פרוטונים (או מעכבי משאבות מימן) הם מהתרופות הנרשמות ביותר בעולם. התרופות מפחיתות את חומציות הקיבה וכך מונעות צרבת, המכונה גם רפלוקס קיבתי ושטי (Gastroesophageal reflux disease ובקיצור GERD).
המחקר החדש הוא "מחקר כריית מידע" (Data-mining study) שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד וכלל נתונים של כ-2.9 מיליון בני אדם, מתוכם אותרו כ-300,000 איש שסובלים מרפלוקס קיבתי ושטי. החוקרים מצאו כי לאנשים הסובלים מרפלוקס שנחשפו לתרופות מקבוצת ה-PPI סיכון גבוה ב-16% להתקף לב בהשוואה לאלה שלא נחשפו לתרופות. בעיבוד אחר של נתונים נמצא סיכון גבוה פי שניים למוות הנובע ממחלות לב וכלי דם עם השימוש בתרופות מסוג PPI. לעומת זאת, החוקרים לא מצאו קשר בין סוג אחר של תרופות לטיפול ברפלוקס קיבתי - תרופות חוסמות H2 - לסיכון מוגבר להתקפי לב.
מחקר קודם שערכו לפני מספר שנים החוקרים הראה כי תרופות מקבוצת PPI עיכבו פעילות של אנזימים המייצרים חומר חשוב מאוד - גז שנקרא תחמוצת חנקתית, בתאי האנדותל המרפדים את פנים כלי הדם בגוף. מחסור בתחמוצת חנקתית משפיע לרעה על גמישות ותפקוד כלי הדם.
המחקר אומנם מצביע על קשר בין שימוש בתרופות מקבוצת PPI לסיכון ללב, אך הוא לא מוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. ייתכן שאנשים שבריאותם פחות טובה מלכתחילה ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר להתקפי לב משתמשים יותר ב-PPI. כדי לאושש את ממצאי המחקר נדרש מחקר קליני מבוקר בו אנשים עם צרבת יחולקו לשתי קבוצות: האחת תקבל תרופות מקבוצת PPI והשנייה תקבל תרופות חוסמות H2 ולאחר מעקב ניתן יהיה לראות אם קיימים הבדלים בשיעור הסובלים ממחלות לב.
תרופות מקבוצת PPI נקשרו גם לשברים. בשנת 2010 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) פרסם אזהרה על סיכון מוגבר לשברים עם שימוש ב-PPIs, אך ציין כי נדרש מידע נוסף בנושא. מחקר שפורסם בכתב העת British Medical Journal בשנת 2012 מצא כי בהשוואה לנשים שלא השתמשו בתרופות ממשפחת ה-PPI, הסיכון לשבר בירך בנשים שהשתמשו בתרופות באופן קבוע במשך לפחות שנתיים היה גבוה ב-35%. שימוש ממושך יותר בתרופות נקשר לסיכון גבוה יותר. הסיכון לשבר בירך ירד לרמה הרגילה שנתיים לאחר שהמטופלות הפסיקו ליטול את התרופות. כשהחוקרים חילקו את הנשים לנשים שמעולם לא עישנו ונשים מעשנות או שעישנו בעבר, הסיכון המוגבר לשברים בקרב נשים לא מעשנות שנטלו את התרופות היה נמוך מאוד, אך בקרב נשים עם היסטוריה של עישון שנטלו את התרופות הסיכון המוגבר לשבר בירך עלה ל-50%. יש לציין כי הסיכון האבסולוטי לנשים שמשתמשות בתרופות עדיין נותר נמוך. בהסתמך על ממצאי המחקר, התרופה גורמת ל-5 שברי ירך נוספים בכל 10,000 נשים בשנה.
PLOS ONE. Published online June 10, 2015