מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות- NSAID's והסיכון לאירוע לבבי

תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות- NSAID's והסיכון לאירוע לבבי

עבודה נרחבת שנתחה ממצאי 31 עבודות הצביעה על קשר בין שימוש כרוני וקבוע לאורך זמן בתרופות NSAID's לבין אירועים קרדיו-וסקולריים ( התקף לב ושבץ). למרות זאת, הסיכון נמוך ונטילת התרופות מעלה את איכות החיים של מטופלים רבים. ההמלצה לבחירת התרופה המתאימה ביותר למטופל הפרטני, תוך בקרה ואומדן גורמי הסיכון לעומת התועלת.


PantherMedia
PantherMedia

רקע:

תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות - NSAID'S הינן תרופות הידועות כמורידות חום, נוגדות דלקת ומפחיתות כאב. בתרופות אלה נוהגים לטפל בעוצמת כאב קלה עד בינונית והן נחשבות לתרופות בטוחות עם רמת סיכון נמוכה היעילות במצבי כאב כמו ארתריטיס ואחרים.


מנגנון הפעולה של NSAID'S, מתמקד בעיכוב אנזים ציקלואוקסיגינז (COX ) שלו תפקיד ביצירת פרוסטגלנדינים. אנזים זה פועל בטסיות הדם, מערכת העיכול והכליות. הדור החדש של התרופות ממשפחה זו מעכב באופן סלקטיבי אנזים מסוג -2 (COX-2) שנמצא פעיל יותר  באזורי דלקת ברקמות האחרות. תרופות מדור-2  נמצאו כיותר מתאימות לסובלים במערכת העיכול, אם כי הסלקטיביות שלהן עדיין לא מלאה.


לפרוסטגלנדינים תפקיד בהתפתחות דלקת מקומית באזור פגיעה ברקמות ובהולכת גירוי הכאב. מאידך פעילותם מגנה על רירית דרכי העיכול, הרחבת כלי הדם ושיפור זרימת הדם לכליות. מתן NSAID'S מסייע בהפחתת התהליך הדלקתי ועוצמת הכאב, אולם עלול לשבש את ההגנה שיש לפרוסטגלנדינים במערכות השונות.

 

עבודה שהתפרסמה לאחרונה:
דוח שהתפרסם בינואר 2011 בכתב עת British Medical Journal, והתפרסם דיווח על סיכון ללקות באירוע לבבי או אוטם בנטילה ממושכת של תרופות ממשפחת ה- NSAID'S או כפי שנהוג לכנות תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות.


צוות שוויצרי ניתח תוצאות 31 עבודות שכללו מאה אלף מטופלים. תרופות מקבוצת ה- NSAID'S שנבדקו בכלל המחקרים הן : naproxen, ibuprofen, diclofenac, celecoxib, etoricoxib, rofecoxib lumiracoxi זאת, בהשוואת השפעתן של התרופות האחת לשנייה ובהשוואה לפלצבו.

תרופת ה- rofecoxib הידועה בשם Vioxx, הורדה מהמדפים בשנת 2004 בגלל ממצאים לסיכון הלקות באירוע לבבי. מאז, התעורר הויכוח לגבי הסיכון הקרדיו ווסקולארי שיש בנטילת תרופות אלה משני הדורות (COX1-2). לעומת עבודות קודמות, עבודה זו הינה מקיפה ומשווה בין עבודות שונות שהתבצעו בהקשר זה במטרה לבחון נתונים יותר מבוססים לגבי הסיכון המתואר.


קבוצות המחקר בעבודות המוזכרות לעיל, כללו מטופלים מבוגרים הסובלים ממצבי חולי כמו אוסטיאוארטריטיס, שנטלו מינון גבוה של תרופת ממשפחה זו על בסיס קבוע במהלך חודש ועד שנה.


תוצאות:  ב- 29 עבודות 554 סבלו מהתקפי לב, ב-26 עבודות היו 377 אירועי שבץ, וב- 28 עבודות היו 676 מקרי מוות. כלומר, הסיכון המוחלט לאירועים לבביים בקרב מטופלים הנוטלים תרופות להפחתת כאב הינו נמוך, אולם החוקרים מצאו שביחס לפלצבו, הסיכון של חלק מהתרופות יותר גבוה. 

 

דיון , פרשנות והמלצות לאור הממצאים:

הממצאים אמנם מדגישים שנטילת NSAID's כרוכה בסיכון אירוע לבבי כידוע משנים קודמות. מאידך, אי נטילת תרופות אלה עלולה לפגוע באיכות החיים. לעיתים אנשים הסובלים מכאבי פרקים קשים, מעדיפים את אפשרות הסיכון המזערי ללקות באירוע לבבי על פגיעה באיכות חייהם.


פרופ' פטר ג'וני, מהמחלקה לאפידמיולוגיה קלינית באוניברסיטת ברן, שוייץ, דיווח לרשת ה-BBC כי למבוגרים  הסובלים מכאב מוסקולוסקלטלי יש לרשום בזהירות מרשם NSAID's. אולם מממצאים אלה לא ניתן להקיש  לגבי אנשים הנוטלים NSAID's באופן זמני  וקצר"


ההמלצות להפעיל שיקול דעת ולבחור את תרופת הבחירה המתאימה ביותר עבור המטופל ובכך ניתן להפחית את הסיכון לתופעות הלוואי האפשריות. העצה לציבור להמשיך לקחת תרופות אלה, כאשר נחוצות. זאת, במינון הנמוך להשגת אפקט הרצוי להפחתת הכאב – יותר  מהפוטנציאל לנזק במערכת העיכול מהחשש לסיכון קרדיו-וסקולארי.


דוברת סוכנות בקרת מוצרי בריאות MHRA, דיווחה לרשת ה-BBC כי ממצאי עבודות אלה אין בהן להרתיע מטופלים בלקיחת תרופות אלה "כל מטופל שיש לו שאלות לגבי הסיכון בטיפול עם תרופות ממשפחה זו, מומלץ שיתייעץ עם הרוקח, הרופא או האחות בעת פגישה במרפאה".
 

 http://group.bmj.com/group/media/latest-news/common-painkillers-linked-to-increased-risk-of-heart-problems

http://www.bbc.co.uk/news/health-12164301