מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותתרופות להפחתת כאב בהריון וטמירות אשכים בילודים

תרופות להפחתת כאב בהריון וטמירות אשכים בילודים

ממצאים ראשוניים של מחקר פרוספקטיבי , מעידים על קשר אפשרי בין נטילת תרופות קלות להפחתת כאב במהלך ההיריון לבין היארעות טמירות אשכים בילוד. המחקר נערך בקרב נשים בסקנדינביה : בדנמרק ובפינלנד.


 

מטרת המחקר לבדוק את הקשר שבין נטילת תרופות קלות להפחתת כאב במהלך ההיריון לבין שיעור הפגיעה במערכת הרבייה הזכרית.
 

מחקר שפורסם בנובמבר 2010, בכתב העת Environ Health Perspect , הראה קשר בין תרופות להפחתת כאב כמו אצטומינופן ( אקמול), אספירין ואיבופרופן לבין נזק אפשרי במערכת האנדוקרינית בבעלי חיים.

 

בעשור האחרון אנו עדים לדיווחים אודות עליה בשכיחות בעיות פוריות בגברים. לפי הדיווחים, כ-50% מהנשים בארצות אירופה ובארה"ב, נוטלות תרופות קלות לשיכוך כאב בתקופת ההריון. מכאן, חשיבות המחקר בבני אדם , ביוחד לאור הממצאים  בבעח"י.

 

מוביל המחקר ד"ר הנריק ליפרס, מדען ראשי בבית החולים Rigshospitalet בקופנהגן. אוכלוסיית המחקר כללה נשים דניות ופיניות שהתבקשו לדווח האם נטלו תרופות קלות להפחתת כאב במהלך ההריון -  2297 נשים הרות מילאו שאלון ו- 491 אמהות רואיינו טלפונית.

רופאי ילדים בדקו את מצב האשכים בקרב הילודים.

ממצאי המחקר במדגם  הנשים הדניות , נמצא קשר בין נטילת תרופות קלות להפחתת כאב לבין רמת הסיכון ללדת ילד הסובל מטמירות אשכים. זאת, בהשוואה לנשים שדיווחו כי לא נטלו תרופות להפחתת כאב במהלך ההיריון,

 

כאשר תרופות אלה נלקחו בשליש השני והשלישי להיריון רמת הסיכון שנמצאה הייתה פי 2 -3                 (P=0.032),  במידה והאישה דיווחה על כך שנטלה יותר מתרופה אחת, רמת הסיכון עלתה לפי -7         (P=0.007).  רמת הסיכון עלתה לפי 2.5 כאשר  האישה דיווחה שנטלה את התרופה במהלך שבועיים לפחות, ולפי - 21 כאשר האישה דיווחה כי נטלה מספר תרופות במהלך שבועיים לפחות(P<0.045).

 

 

ממצאים אלה נבדקו לאחר שלילת גורמים אחרים הידועים בגרימת בעיות פוריות בילודים זכרים. יש לציין, כי הממצאים המתוארים נמצאו רק בקבוצת הנשים הדניות אך לא בקרב הנשים הפיניות.

 

 

הממצאים המתוארים, נתמכים על ידי ממצאי מחקרים בעוברי חולדות שנחשפו לתרופות המתוארות ובמיוחד באלה שנחשפו לפאראצטמול. תרופות קלות לשיכוך כאב, היו קשורות לירידה בגודל המרווח האנו גניטלי, הידוע בקשר שלו עם ירידה בפוריות ( המרחק בין פי הטבעת לאיבר המין). כמו כן, בבדיקת אשכי עוברי החולדות במעבדה נמצא שתרופות אלה השפיעו על ירידה בייצור  הורמון הטסטוסטרון .

יתכן וניתן להסביר את היעדר הממצאים בקבוצת הנשים הפיניות, בהיארעות הנמוכה של טמירות אשכים באוכלוסייה זו, ובצריכת אקמול לנפש בפינלנד, שהינה נמוכה בהשוואה לזו הקיימת בדנמרק.

 

 

נדרש מחקר נוסף כדי לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של נטילת התרופות במהלך ההריון לבין בעיות פוריות במהלך החיים. מחקר זה טרם הסתיים וממשיך לעקוב אחר  הנבדקים עד גיל ההתבגרות.

 


יש הטוענים "אין טיפול בטוח", כאשר גישות טיפול לא תרופתיות כמו פזיותרפיה, טיפול באמצעות חום או קור אינן מסייעת יש לפעול להפחתת הכאב באמצעים נוספים כולל הפעלת שיקול דעת במתן תרופות.  אי הפחתת הכאב , עלולה להוביל להפחתת פעילות, נכות פיסית ובעיות נוספות .

 

http://www.painmedicinenews.com/ViewArticle.aspx?d=Primary%2bCare&d_id=348&i=March%2b2011&i_id=709&a_id=16727