לפי ההנחיות הקליניות, הדרך היעילה ביותר להיגמל מעישון היא באמצעות שילוב של תרופות לגמילה מעישון וייעוץ. למרות זאת, מעשנים לא משתמשים מספיק בשירותים הללו, כאשר חלק מהסיבה לכך נובע מחשש שהשימוש בהן עשוי להיות כרוך בסיכונים.

צ'מפיקס, המכילה את החומר הפעיל ורניקלין (Varenicline), נקשרת לאותו קולטן במוח אליו נקשר הניקוטין מהסיגריה ועל ידי כך חוסמת את הקולטן ולא מאפשרת לניקוטין מהסיגריה להיקשר אליו ולהפעיל אותו (ולכן יש ירידה בהנאה מהסיגריה), ומנגד התרופה עצמה מפעילה את הקולטן אך בעוצמה נמוכה יותר לעומת ניקוטין מהסיגריה (ולכן יש הפחתה בתסמיני הגמילה ובדחף לסיגריה). זייבן, המכילה את החומר הפעיל בופרופיון (Buproprion), פועלת במנגנון שאינו ברור לאשורו, אך ככל הנראה התרופה מעכבת את הספיגה בחזרה של הדופמין במוח ועל ידי כך מפחיתה את הדחף לעשן ואת תסמיני הגמילה.

בשנת 2009, לפי דרישת מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), נוספה על התווית של התרופות לגמילה מעישון אזהרה מפני השפעות פסיכיאטריות כגון שינויים בהתנהגות, מצב רוח מדוכא, עוינות ומחשבות אובדניות. למרות ממצאים – גם ממחקרים תצפיתיים וגם ממחקרים קליניים מבוקרים – שלא הצביעו על סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בקרב המשתמשים בתרופות, בינתיים האזהרה לא נמחקה וה-FDA ביקש מחקר מבוקר נוסף שיבחן את בטיחות התרופות כדי לדון בנושא מחדש. ממצאי המחקר החדש שפורסמו בסוף השבוע האחרון בכתב העת היוקרתי The Lancet מרגיעים את החששות.

המחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ומוסדות נוספים ב-16 מדינות בעולם, כלל 8,144 מעשנים בוגרים שרצו להיגמל. מחציתם סבלו בהווה או בעבר מהפרעה פסיכיאטרית כמו חרדה, הפרעת מצב רוח או הפרעות אישיות.

הנבדקים חולקו באופן רנדומלי לאחת מארבע קבוצות: קבוצה אחת קיבלה צ'מפיקס, קבוצה שנייה קיבלה זייבן, קבוצה שלישית קיבלה מדבקות ניקוטין והרביעית קיבלה טיפול דמה (פלצבו). הנבדקים עברו הערכות מקיפות של בעיות נפש מתונות עד חמורות כמו עצבנות, תוקפנות, פאניקה, חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות במשך תקופת הטיפול (עד שלושה חודשים) ובמשך שלושה חודשים נוספים של מעקב.

החוקרים מצאו כי שיעורי הגמילה היו הגבוהים ביותר בקרב מטופלים שנטלו צ'מפיקס. בסיום תקופת המעקב שיעורי הגמילה היו גבוהים עם צ'מפיקס פי 3.61 בהשוואה לפלצבו, ב-68% בהשוואה למדבקות ניקוטין וב-75% בהשוואה לזייבן. באלה שנטלו זייבן שיעורי הגמילה היו גבוהים פי 2.07 בהשוואה לשיעורי הגמילה עם פלצבו ובאלה שקיבלו מדבקות ניקוטין שיעורי הגמילה היו גבוהים פי 2.15 בהשוואה לפלצבו.

ממצאים מרגיעים 

בקרב נבדקים ללא רקע של הפרעות פסיכיאטריות לא הייתה עלייה משמעותית בהיארעות בעיות של בריאות הנפש בארבע הקבוצות של הנגמלים. רק 1.3% מהמשתתפים ללא רקע של הפרעות נפש שקיבלו צ'מפיקס דיווחו על תופעות לוואי נפשיות מתונות עד חמורות, 2.2% מאלה שקיבלו זייבן דיווחו על תופעות לוואי כאלה וכך גם 2.5% מאלה שקיבלו מדבקות ניקוטין ו-2.4% מאלה שקיבלו פלצבו. 

בנוסף, בעוד שיותר בעיות של בריאות הנפש התרחשו בקרב המשתתפים להם היו הפרעות פסיכיאטריות, השיעורים של ההפרעות לא היו שונים באופן משמעותי בארבע הקבוצות. 6.7% מהמשתתפים להם היה רקע של הפרעות נפש שקיבלו צ'מפיקס דיווחו על תופעות לוואי נפשיות מתונות עד חמורות, 5.2% מאלה שקיבלו זייבן דיווחו על תופעות לוואי כאלה וכך גם 5.6% מאלה שקיבלו מדבקות ניקוטין ו-4.9% מאלה שקיבלו פלצבו.

לדברי החוקרים הממצאים מהמחקר הנוכחי וממחקרים קודמים מראים כי לא סביר שהתרופות לגמילה מעישון מעלות את הסיכון לתופעות לוואי של הפרעות נפש באנשים ללא רקע פסיכיאטרי. במאמר מערכת שליווה את פרסום המחקר בכתב העת כתבה מומחית ההתמכרות לורי זאווירטאיילו מאוניברסיטת טורונטו, כי הממצאים מראים שתופעות לוואי נוירופסיכיאטריות המתרחשות במהלך גמילה מעישון הן עצמאיות ולא קשורות לשימוש בתרופות לגמילה מעישון. כעת רשויות הבריאות צפויות לבחון את ממצאי המחקר יחד עם עדויות מדעיות נוספות ולקבל החלטות בנושא.

בשנה שעברה פורסם בכתב העת Lancet Respiratory Medicine מחקר גדול שמצא כי תרופות לגמילה מעישון לא מעלות את הסיכון למחלות לב, דיכאון או פגיעה עצמית. המחקר עקב במשך עד שישה חודשים אחר כמעט 165,000 מעשנים שנרשם להם לראשונה טיפול לגמילה מעישון: צ'מפיקס, זייבן או תחליפי ניקוטין. לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, נמצא כי מטופלים שנטלו צ'מפיקס או זייבן לא היו בסיכון מוגבר לסבול מבעיות לב על כל סוגיהן בהשוואה למטופלים שנעזרו בתחליפי ניקוטין, וגם לא היו בסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון או לגרום לנזק עצמי. צ'מפיקס אף נקשרה להפחתה של 20% בסיכון למחלת לב איסכמית, של 38% בסיכון לאוטם מוחי, של 39% בסיכון לאי ספיקת לב, של 27% בסיכון להפרעות קצב לב, של 34% בסיכון לדיכאון ושל 44% בסיכון לפגיעה עצמית, בהשוואה לתחליפי ניקוטין שנחשבים על ידי הרשויות נטולי סיכונים חמורים.

בישראל, החל משנת 2010, תרופות המרשם צ'מפיקס וזייבן כלולות בסל הבריאות (בהנחה של 85%) למשתתפים בסדנאות לגמילה מעישון של קופות החולים. החל משנת 2015, במידה שהנגמל אינו יכול להשתמש בתרופות המרשם, ההנחה ניתנת לו על רכישת תחליפי הניקוטין.

The Lancet, Published Online: 22 April 2016