ההנחיות הקליניות קובעות שהדרך היעילה ביותר להיגמל מעישון היא באמצעות שילוב של תרופות לגמילה מעישון וייעוץ. למרות זאת, מעשנים לא משתמשים מספיק בשירותים הללו, כאשר חלק מהסיבה לכך נובע מחשש שהשימוש בתרופות עשוי להיות כרוך בסיכונים.

כעת מתפרסמים ממצאים חדשים, לפיהם התרופות צ'מפיקס וזייבן אינן מגדילות את הסיכון למחלות לב. הממצאים עלו ממחקר קליני גדול שנערך על ידי חברות התרופות לבקשת רשויות התרופות בארה"ב ואירופה ובחן את בטיחות התרופות בהשוואה לתחליפי ניקוטין ופלצבו.

המחקר כלל יותר מ-8,000 מעשנים בוגרים שרצו להיגמל שחולקו לארבע קבוצות: קבוצה אחת קיבלה צ'מפיקס, קבוצה שנייה קיבלה זייבן, קבוצה שלישית קיבלה מדבקות ניקוטין והרביעית קיבלה טיפול דמה (פלצבו) במשך עד שלושה חודשים. הנבדקים היו במעקב שלושה חודשים מתום הטיפול, כאשר 2,400 נבדקים מהמדגם היו במעקב ממושך יותר – שנמשך שנה.

בעקבות ממצאים קודמים שעלו מהמחקר ופורסמו בשנת 2016, רשויות התרופות באירופה וארה"ב הסירו את האזהרה המובלטת מפני השפעות פסיכיאטריות אפשריות של התרופות לגמילה מעישון, שהופיעה על תווית התרופות.

לפי הממצאים החדשים שפורסמו השבוע בכתב העת JAMA Internal Medicine, מקרי מוות הקשורים ללב, התקפי לב ושבץ לא קטלניים וכן בעיות לב נוספות היו מעטים והתפזרו באופן די שווה בין ארבע הקבוצות, ללא הבדלים משמעותיים.

כעת בוחנות רשויות הבריאות את ממצאי המחקר החדש ועבודות נוספות שפורסמו בנושא בשנים האחרונות. בשנה שעברה פורסם בכתב העת Lancet Respiratory Medicine מחקר גדול שמצא כי תרופות לגמילה מעישון לא מעלות את הסיכון למחלות לב, דיכאון או פגיעה עצמית. המחקר עקב במשך עד שישה חודשים אחר כמעט 165,000 מעשנים שנרשם להם לראשונה טיפול לגמילה מעישון: צ'מפיקס, זייבן או תחליפי ניקוטין.

כלולות בסל – לא מנוצלות

צ'מפיקס, המכילה את החומר הפעיל ורניקלין, נקשרת לאותו קולטן במוח אליו נקשר הניקוטין מהסיגריה ועל ידי כך חוסמת את הקולטן ולא מאפשרת לניקוטין מהסיגריה להיקשר אליו ולהפעיל אותו (ולכן יש ירידה בהנאה מהסיגריה), ומנגד התרופה עצמה מפעילה את הקולטן אך בעוצמה נמוכה יותר לעומת ניקוטין מהסיגריה (ולכן יש הפחתה בתסמיני הגמילה ובדחף לסיגריה). זייבן, המכילה את החומר הפעיל בופרופיון, פועלת במנגנון שאינו ברור לאשורו, אך ככל הנראה התרופה מעכבת את הספיגה בחזרה של הדופמין במוח ועל ידי כך מפחיתה את הדחף לעשן ואת תסמיני הגמילה.

החל משנת 2010, כחלק מסל שירותי הבריאות, כל קופות החולים מציעות סדנאות גמילה מעישון ללא עלות כלל, ובחלק מקופות החולים מוצעים למבוטחים בנוסף או כחלופה גם ייעוץ טלפוני לגמילה מעישון. כל מי שמשתתף בסדנה לגמילה מעישון זכאי לרכוש בהנחה של 85% תרופות מרשם לגמילה מעישון ובמידה שאינו יכול להשתמש בתרופות המרשם, ההנחה ניתנת לו על רכישת תחליפי הניקוטין.

הקופות מדווחות על שיעורי גמילה גבוהים בקרב המשתתפים בסדנאות. בדו"ח שר הבריאות שפורסם בשנת 2015 שירותי בריאות כללית דיווחו על שיעורי גמילה שעומדים על 42%-43% שלוש עד חמש שנים לאחר סיום הסדנה. מכבי שירותי בריאות דיווחו כי בתום תוכנית הגמילה 80% מהמשתתפים לא מעשנים, וכ-50% נותרו לא-מעשנים כעבור שנה מסיום הטיפול. גם במחקר שערכה קופת חולים מאוחדת נמצא שכ-50% מהמשתתפים בסדנאות נשארים גמולים בתום שנה מסיום הסדנה.

מדו"ח שר הבריאות על העישון בישראל האחרון שפורסם בשנה שעברה, בשנת 2016 חלה עלייה של 4% במספר המשתתפים בסדנאות גמילה מעישון בקופות החולים, ונרשם שיא של כמעט 27,000 מעשנים שפנו לגמילה.

עם זאת, עדיין מדובר במעט – המשתתפים בסדנאות מהווים רק כ-2.2% מתוך כלל המעשנים, למרות שמסקרים שונים עולה כי לפחות 50% מכלל המעשנים מדווחים על כך שהם מעוניינים להיגמל מעישון. 

JAMA Intern Med. Published online April 9, 2018. doi:10.1001/jamainternmed.2018.0397