באנשים עם טרשת נפוצה המערכת החיסונית של הגוף פוגעת במיאלין במערכת העצבים המרכזית - המוח וחוט השדרה. המיאלין מרכיב את השכבה השומנית שעוטפת את תאי העצב, מבודדת ומגנה עליהם, בדומה לפלסטיק שעוטף חוטי חשמל. הטיפולים הקיימים לטרשת נפוצה ברובם רק מווסתים את המערכת החיסונית ומצמצמים את הפגיעה במיאלין. אך במקביל לצורך בצמצום הפגיעה במיאלין במטרה להאט או לעצור את התקדמות המחלה, קיים גם הצורך בטיפול שיעזור לשקם מיאלין שכבר נהרס וכך לתקן נזקים נוירולוגים שנגרמו בעקבות המחלה.

בשנה שעברה דיווחנו ב'כמוני' כי התקדמות מעודדת התרחשה בתחום זה, דווקא עם טיפול ישן, זול ומוכר, הזמין ללא מרשם רופא - קלמסטין (Clemastine), תרופה מסוג אנטיהיסטמין המשמשת נגד תגובות אלרגיות.

קלמסטין זוהתה כגורם פוטנציאלי לתיקון המיאלין בזכות תוכנית מיוחדת שפיתחו מדענים מאוניברסיטת קליפורניה, במסגרתה הם בחנו במעבדה את ההשפעה של כ-1,000 תרופות על ייצור מיאלין – כולן תרופות שכבר אושרו על ידי הרשויות ומשמשות לטיפול במצבים אחרים.

לאחר שנצפה כי התרופה לאלרגיה משקמת את המיאלין, החוקרים החלו לבחון את השפעתה באנשים עם טרשת נפוצה. כעת מתפרסמים הממצאים הסופיים של המחקר הקליני (שלב 2), לפיהם התרופה מעוררת את תיקון המיאלין.

במחקר נבדקו 50 אנשים עם טרשת נפוצה שסבלו מפגיעה כרונית בעצב הראייה. מחצית מהנבדקים היו עם 5 עד 15 שנות מחלה ומחציתם חיו עם המחלה פחות מחמש שנים. במשך 90 הימים הראשונים 25 מהנבדקים קיבלו כדורי קלמסטין במינון גבוה (5.36 מ"ג) ו-25 האחרים קיבלו פלצבו (טיפול דמה) פעמיים ביום. לאחר מכן הקבוצות התהפכו – ובמשך 60 ימים אלו שקיבלו קלמסטין עברו לפלצבו ולהפך.

לפני ואחרי הטיפול נערכו לנבדקים בדיקות פוטנציאלים מעוררים (VEP) של עצב הראייה. הבדיקה מודדת את מעבר הזרם החשמלי לאורך עצב הראייה – מהעין עד האונה האוקסיפיטלית (האחורית) במוח, בתגובה לגירוי. בדיקת הפוטנציאלים המעוררים משמשת גם לאבחון המחלה וגם למעקב אחר התקדמותה, כאשר עיכוב בהולכת הזרם החשמלי מהווה סימן לפגיעה במיאלין. מחקרים הראו כי אקסון עם מיאלין שלם מעביר מסרים חשמליים במהירות הגבוהה פי 70-100 ממהירות ההולכה באקסון עם מיאלין פגוע. החוקרים בחנו אם זמן התגובה של העין התקצר בעקבות הטיפול, מה שמצביע על שיפור בהולכה החשמלית לאורך עצב הראייה כתוצאה משיקום של המיאלין.

לפי ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת The Lancet, העיכוב בהולכה החשמלית לאורך עצב הראייה הופחת ב-1.7 מילישניות בעקבות הטיפול בקלמסטין, תוצאה שנמצאה מובהקת מבחינה סטטיסטית. היו רמזים גם לכך שראיית הנבדקים השתפרה, אך תוצאות אלו לא נמצאו מובהקות בבחינה הסטטיסטית.

במהלך תקופת המחקר לא היו דיווחים על תופעות לוואי חמורות, אך הנבדקים שקיבלו קלמסטין דיווחו על החמרה מתונה בתחושת העייפות – תופעת לוואי שכיחה לתרופות אנטי-היסטמניות. 

http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(17)32346-2/fulltext?elsca1=tlxpr