מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותתרופה נוספת להורדת לחץ לפני השינה משפרת איזון לחץ הדם

תרופה נוספת להורדת לחץ לפני השינה משפרת איזון לחץ הדם

תרופה נוספת לפני השינה משפרת את האיזון, את צניחת הלילה ומפחיתה את רמת סמני הסיכון הקרדיו-וסקולריים ביל"ד עמיד לטיפול


מטרת מחקר ה"חתך" מהקבוצה של Hermida בספרד, היתה לבדוק השפעת זמן מתן התרופות על הניטור האמבולטורי של לחץ הדם ועל מאפיינים קליניים בקרב 1,794 חולי יל"ד שרובם היו עמידים לטיפול.

 

החולים נטלו את כל התרופות לאחר היקיצה (53%), או תרופה אחת או יותר גם לפני השינה. הניטור האמבולטורי בוצע במשך 48 שעות וכן נבדקה הפעילות הגופנית כל דקה ע"י אקטיגרפיה.

 

איזון לחץ הדם היה גבוה בצורה מובהקת באלו שנטלו גם טיפול לפני השינה וגם חלה ירידה מובהקת בממוצע לחץ הדם במשך 24 שעות ופער מובהק בזמן השינה. יחס ערנות/שינה באלו שנטלו גם תרופה לפני השינה היה גבוה באופן מובהק ב – 5.8% לעומת אלו שנטלו את כל התרופות בבוקר ושכיחות היעדר צניחת הלילה ירדה משמעותית מ – 83% ל – 40%.

 

בנוסף לשיפור בערכי לחץ הדם,  גם ערכי הגלוקוז, הכולסטרול, LDL, פיברינוגן והפרשת החלבון בשתן היו נמוכים באלו שנטלו תרופות גם לפני השינה.

Hermida RC, Ayala DE, Mojón A, et al. Effects of Time of Antihypertensive Treatment on Ambulatory Blood Pressure and Clinical Characteristics of Subjects With Resistant Hypertension. Am J Hypertens. 2009 Dec 31. [Epub ahead of print].

לכאורה, משך פעילותן של כל התרופות שמיוצרות כיום לטיפול ביל"ד אמור להימשך מעל 24 שעות, דבר שמביא להיענות טובה יותר לטיפול.

 

חולים רבים עמידים לטיפול (בעיקר סוכרתיים) כאשר הם נוטלים את כל התרופות בבוקר. בשיעור מסויים של חולים אלו (בעיקבות תוצאות המחקרים הקודמים של הקבוצה של Hermida) מצליחים לאזן את לחץ הדם ע"י חלוקת זמני נטילת התרופות.

 

במחקר זה, שהוא מסוג "חתך" נבדקו פרמטרים נוספים שהראו שלא רק שמצליחים להשיג איזון טוב יותר של לחץ הדם ע"י חלוקת זמן נטילת התרופות בחולים עמידים לטיפול, אלא גם מורידים בצורה מובהקת ביותר את שיעור היעדר צניחת הלילה (non-dipping) (ששכיחה בחולי יל"ד עמידים לטיפול) שכידוע היא גורם עצמאי לסיכון הקרדיו-וסקולרי.

 

ה"הפתעה" הנוספת היתה בהורדת רמת הסמנים שקשורים בסיכון הקרדיו-מטבולי ע"י חלוקת זמני הטיפול. למרות כל הממצאים המובהקים במחקר זה יש להתייחס בזהירות לתוצאות שמבוססות על מחקר "חתך" ולכן נצטרך לחכות לתוצאות מחקרים ארוכי-טווח כדי לראות האם יעילות שיטת טיפול זאת תתבטא בהורדת שיעור האירועים הקרדיו-וסקולריים.
 

מתוך האתר של החברה הישראלית ליתר לחץ דם

 

http://www.ish.org.il/jan2010.asp