חוקרים גילו את הדרך בה טיפולים כימותרפיים מסוימים גורמים לכאב נוירופתי, ותרופה העשויה לחסום את המסלולים האלה ולמנוע את הכאב.

התרופה הכימותרפית פקליטקסל נמצאת בשימוש רחב לטיפול בסוגים שונים של סרטן, בהם סרטן השד, סרטן השחלות וסרטן ריאות. למרות שהתרופה יעילה מאוד, כמו תרופות כימותרפיות אחרות, לעיתים קרובות הטיפול מלווה בכאב עצבי. תופעת הלוואי המגבילה הגורמת לתחושת הכאב נקראת CIPN - נוירופתיה פריפריאלית הנגרמת בעקבות טיפול כימותרפי.

תופעת ה-CIPN באה לידי ביטוי כעקצוצים או חוסר תחושה בידיים והרגליים, כאב חד או תחושת שריפה בגפיים, או תחושות קיצוניות של קור או חום. הסימפטומים יכולים לחלוף לאחר שבועות או חודשים מהפסקת הטיפול הכימותרפי, אך הם עלולים להימשך גם לאורך שנים.

רופאים מעריכים ש-CIPN מתרחש בקרב 30%-90% מהאנשים המטופלים בטקסנים (קבוצת התרופות הכימותרפיות שכוללת גם את התרופה פקליטקסל) וטיפולים המשלבים כמה סוגים של תרופות כימותרפיות.

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Biological Chemistry, חוקרים מאוניברסיטת סיינט לואיס מפרטים שתי תגליות: התגלית הראשונה היא של המסלול המולקולרי דרכו נגרם הכאב כתופעת לוואי של הטיפול הכימותרפי. התגלית השנייה - תרופה העשויה למנוע תופעת לוואי זו.

החוקרים חקרו את הפקליטקסל ומצאו שהתרופה משפיעה על תחושת הכאב דרך מסלול מולקולרי התלוי בהפעלתו של קולטן (רצפטור) הנקרא sphingosine 1-phosphate מסוג 1 (S1PR1) במערכת העצבים המרכזית. כאשר אותו קולטן מופעל, מתרחשת שרשרת תהליכים נוירו–דלקתיים (פעילות דלקתית סביב העצבים) המובילים לכאב.

החוקרים מצאו שעל-ידי עיכוב התהליך המולקולרי, ניתן לחסום את הכאב הנוירופתי שנגרם בעקבות הפקליטקסל, מבלי שתיפגע היעילות נוגדת הסרטן של התרופה.

ממצאים אלו מעודדים מאוד, מכיוון שכבר קיימת תרופה המשפיעה על S1PR1. לתרופה קוראים גילניה והיא מאושרת לטיפול בטרשת נפוצה. כאשר החוקרים בחנו את התרופה במעבדה, הם מצאו הפחתה של התהליכים הנוירו-דלקתיים, מה שמנע את הכאב בעקבות הטיפול בפקליטקסל או גרם להפסקתו. יתרה מכך, האפקט של הגילניה לא היה מוגבל רק לתופעת הלוואי של התרופה פקליטקסל, אלא נמצא יעיל גם כשנבחן עם טיפול כימותרפי נפוץ אחר - התרופה אוקסליפלטין המשמשת בעיקר לטיפול בסרטן במערכת העיכול.

אלו הם ממצאים של ניסוים ראשוניים. כעת יש צורך לבצע מחקרים קליניים כדי לקבוע את יעילות ובטיחות הגליניה בטיפול ב-CIPN. החוקרים מקווים שבמידה והגיליניה תאושר לשימוש למטופלים בכימותרפיה, לא רק שניתן יהיה להקל על כאבם של המטופלים, אלא ייתכן וניתן יהיה להציל יותר חיים על-ידי מתן מינונים גבוהים ויעילים יותר של כימותרפיה.

Journal of Biological Chemistry May 29, 2014, doi:10.1074/jbc.M114.569574