מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סוכרת סוג-1

מנהלי קהילה

דר' זהר לנדאו
דר' זהר לנדאו
מומחית ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים ומתבגריםמנהלת השירות לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים במרכז הרפואי 'וולפסון'.בנוסף, עובדת במכון לסוכרת נעורים של 'מכבי' ברעננה ומקבלת במרפאתי בצפון תל אביב באופן פרטי ומבוטחים של 'כללית מושלם'.יש לי הרבה ניסיון בטיפול בסוכרת מסוג 1 בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים. כמו כן אני יוזמת ושותפה למחקרים רבים העוסקים בסוכרת מסוג 1 ואנדוקרינולוגיה.כל הצדדים הקשורים לטיפול בסוכרת מסוג 1 (טכנולוגיה, היבטים רגשיים ותזונתיים) מאד קרובים לליבי. 
ד
ד"ר מיכל גילאון
דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית. בעלת תואר ראשון בתזונה קלינית מהאוניברסיטה העברית, ודוקטורט בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב.עובדת במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים ובקליניקה פרטית בגבעתיים.בעלת ניסיון רב בהתאמת הטיפול התזונתי בסוכרת מסוג 1 בגילאים השונים, באופן אישי לכל אחד בהתאם לצרכיו ולהעדפותיו. הטיפול כולל התאמה של התזונה לטכנולוגיות החדשות בטיפול בסוכרת (משאבות אינסולין, סנסורים) ובסוגים חדשים של אינסולין.בנוסף לעבודה הקלינית, מרצה במסגרות אקדמיות שונות ומרכזת מקצועית של הקורס הטיפול התזונתי בסוכרת לדיאטניות באוניברסיטת תל אביב.  
ד
ד"ר אביבית כהן
רופאה פנימית ואנדוקרינולוגית ביחידת הסוכרת בהדסה עין כרם ומנהלת מכון סוכרת של מכבי שירותי בריאות בירושלים.
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.

מובילי קהילה

בתיה קריטי
בתיה קריטי
אחראית תחום זכויות באגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) הנגשת זכויות בסוכרת סוג 1 לכלל הקהילה ועזרה במצוי הזכויות מול גופים ממשלתיים שונים. מתן מענה לקהילת הסוכרתיים סוג 1 בכל הגילאים ובני משפחותיהם
כמוניסוכרת סוג-1חדשותתרופה ותיקה ללחץ דם והפרעות קצב נמצאה יעילה לסוכרת סוג 1

תרופה ותיקה ללחץ דם והפרעות קצב נמצאה יעילה לסוכרת סוג 1

חוקרים מצאו כי טיפול בתרופה ורפמיל שניתן לילדים ומתבגרים שאובחנו בסוכרת סוג 1 הצליח לעכב משמעותית את ההרס המוחלט של תאי הלבלב מייצרי אינסולין וללא תופעות לוואי חריגות. האם התרופה תינתן באופן שגרתי למאובחנים חדשים?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות, לצד העלייה בממדי סוכרת סוג 2 שקשורה להשמנה ולאורח החיים המערבי, מזוהה גם עלייה בהיקף הילדים והמתבגרים שמפתחים סוכרת סוג 1 – מחלה בעלת בסיס אוטואימוני, בה המערכת החיסונית תוקפת תאי לבלב המייצרים אינסולין. תהליך זה גורם למחסור בגוף בהורמון האינסולין שאחראי על ויסות רמות הסוכר בדם, עד כדי הצורך בהזרקות אינסולין לשארית החיים.

 

לצד השכלולים באופן מתן האינסולין לאנשים עם סוכרת סוג 1, אשר כיום ניתן לקבלו באמצעות משאבה אף במכשיר דמוי לבלב מלאכותי, לא חלה לאורך השנים התקדמות משמעותית בפיתוח טיפולים מועילים לעיכוב התהליך ההרסני שמלווה את המחלה ומוביל להרס בלתי הפיך של תאי הלבלב. בחודשים האחרונים אושר טיפול ביולוגי ראשון למטרה זו, אשר ניתן בעירוי ותופעות הלוואי שלו נחשבות למורכבות – בעיקר בגילי הילדות וההתבגרות שבהם המחלה לרוב מאובחנת לראשונה.

 

תרופה ותיקה על המדף

 

עתה התברר במחקר אמריקאי מקיף ועל בסיס שני פרסומים חדשים שהופיעו במקביל בספרות המדעית כי תרופה ותיקה שמשמשת מזה עשורים רבים לטיפול ביתר לחץ דם, הפרעות בקצב הלב ותעוקת חזה – עשויה לתרום למטרה זו.

 

התרופה שמכילה את החומר הפעיל 'ורפמיל' או 'וראפאמיל' (Veramapil), אושרה לראשונה בארה"ב עוד בשנת 1981, ומשווקת בישראל בשמות רבים, ובהם ורפרס, אפואקור, איקקור, איקפרס, ורקור, ורפבן וקורדמיל. התרופה ניתנת בכדורים פעם ביום, ומשתייכת לקבוצת 'חוסמי תעלות הסידן' – תרופות שחוסמות תעלות של מינרל הסידן בממברנות תאי הגוף, ומונעות כניסה של סידן שנמצא מחוץ לתא פנימה. בפעולתן זו, התרופות מונעות התכווצות של תאי שריר בגוף, וכך הן מובילות לירידה בעוצמת התכווצות שריר הלב, מורידות את לחץ הדם ומווסתות את קצב הלב.

 

לפי הפרסומים החדשים, התרופה מאפשרת גם להאט משמעותית את קצב הרס התאים מייצרי אינסולין בלבלב, וביכולתה לעכב את ההתקדמות המהירה של מחלת סוכרת סוג 1 לתקופה של שנה.

 

הממצאים העלו כי שימוש בתרופה בחודש הראשון לאחר אבחון סוכרת סוג 1 הוביל תוך 52 שבועות בהשוואה לטיפולים אחרים לרמה גבוהה ב-30% של 'פפטיד C' בדם – חלבון שמהווה תוצר לוואי של ייצור אינסולין בלבלב, אשר משמש מדד רפואי לבחינת שימור פעילותם של תאי בטא מייצרי האינסולין בלבלב.

 

שימור פעילות הלבלב

 

שני הפרסומים שתומכים בממצא הופיעו בכתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית, ומהווים חלק ממחקר רב מרכזי בארה"ב אשר בוחן את השימוש בתרופה ורפמיל לשימור תפקוד הלבלב בסוכרת סוג 1 וכן את הטיפול בלבלב מלאכותי – מחקר הקרוי CLVer (קיצור של hybrid Closed Loop therapy and Verapamil for beta cell preservation in new onset type 1 diabetes). המדובר במחקר כפול סמיות שבוצע בשישה מרכזים רפואיים בארה"ב בקרב 113 משתתפים בגילי 7 עד 17 שאובחנו עם סוכרת סוג 1 במהלך תקופת הקורונה, בין יולי 2020 לספטמבר 2022.

 

הפרסום הראשון שהופיע בכתב העת JAMA מתייחס להשוואה שבוצעה בקרב 88 מהנבדקים במחקר ששוקלים 30 ק"ג ומעלה שסווגו באופן רנדומאלי לשתי קבוצות – באחת ניתן טיפול יומי בורפמיל ובשנייה טיפול בתרופת דמה (פלסבו) למשך שנה ממועד האבחנה של השלב השלישי של סוכרת סוג 1, שהוא השלב שבו המחלה באה לידי ביטוי בתסמינים קליניים ומאובחנת רשמית. הקבוצה שטופלה בורפמיל נחשפה למינונים של 120 עד 360 מ"ג ליום, שהותאמו לפי משקל וסבילות לתרופה. בהשוואה לקבוצת הביקורת, רמות החלבון 'פפטיד C' בקבוצת המחקר נותרו יציבים למשך שנה – 52 שבועות, ואילו צנחו ב-40% בקבוצת הביקורת. חישוב סטטיסטי הצביע על רמות גבוהות יותר ב-30% של 'פפטיד C' בקבוצת המחקר.

 

הנבדקים במחקר טופלו במקביל באינסולין לאיזון רמות הסוכר בדם, ונמצא כי רמות המולגולבין המסוכרר HbA1c בקבוצת המחקר עמדו על 6.6% כעבור שנה, בהשוואה ל-6.9% בקבוצת הביקורת – הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית.

 

באשר לתופעות הלוואי, בכל אחת מהקבוצות תועד אירוע אחד חמור של היפוגליקמיה ובקבוצת הביקורת תועד גם אירוע חמור של קטואצידוזיס. בקבוצת המחקר שטופלה בורפמיל נמסר על שלושה נבדקים שפיתחו תגובות לא חמורות בבדיקות אק"ג ועל מטופל אחד שפיתח יתר לחץ דם.

 

חוקרים שהתייחסו לממצאים אמרו כי למרות שלא מדובר בתופעות חמורות, אימוץ הטיפול בורפמיל באופן גורף למאובחנים חדשים עם סוכרת סוג 1 עדיין מוקדם מדי לאחר מחקר אחד בלבד שכלל מספר מצומצם של נבדקים, ויש להמתין לתוצאות של עבודות נוספות נרחבות יותר. מחקר נוסף שבוחן את יעילות הטיפול בורפמיל בשלבים הראשונים לאבחון של סוכרת סוג 1 כבר מתבצע בימים אלה – וקרוי מחקר Ver-A-T1D.

 

מנגנון ההשפעה של ורפמיל על עיכוב ההידרדרות בסוכרת סוג 1 אינו ברור, אך לפי הערכות נגרם ככל הנראה כתוצאה מירידה ברמות החלבונים שמשפיעים על הרס תאי בטא בלבלב כתוצאה מהתגובה האוטואימונית שמאפיינת את המחלה.

 

בפרסום השני שהופיע במקביל בכתב העת JAMA בוצע ניתוח לממצאים אודות 108 הנבדקים שסווגו לטיפול בורפמיל או בתרופת דמה – וגם חולקו לאחת משתי קבוצות ביחס לטיפול באינסולין שקיבלו לצורך איזון רמות הסוכר בדם: בקבוצה אחת ניתנה לילדים ולמתבגרים אחת משתי מערכות הלבלב המלאכותי המתקדמות ביותר שקיימות כיום של החברות מדטרוניק או Tandem – מערכות שמסוגלות באופן עצמוני לנטר את רמות הסוכר בדם ולהזליף אינסולין לפי הצורך, ואילו בקבוצה שנייה ניתן טיפול במשאבת אינסולין רגילה שבה מוזלף האינסולין על ידי הנבדק ומשפחתו בהתאם לרמות הסוכר שמנוטרות בדם.

 

כאן התברר מניתוח הממצאים כי רמות הסוכר בדם היו מאוזנות ב-78% מהזמן אצל הנבדקים בקבוצה הראשונה שזכתה לטיפול במערכות הלבלב המלאכותי המתקדמות, בהשוואה ל-64% מהזמן בלבד בקבוצה השנייה שטופלה במשאבות אינסולין רגילות. אולם יחד עם זאת, נמצא במפתיע כי החלוקה הזו לקבוצות לא השפיעה באופן משמעותי על רמות החלבון 'פפטיד C' בדם – כלומר שהשימוש במערכת הלבלב המלאכותי המתקדמת והאיזון הטוב יותר של רמות הסוכר בדם – לא האט את קצב הרס תאי הבטא מייצרי האינסולין בלבלב אצל המאובחנים עם סוכרת סוג 1 בשנה הראשונה לאבחון.

 

המחקר מומן על ידי ארגון JDRF – קרן המחקר העולמית לסוכרת סוג 1, בשיתוף יצרניות הלבלב המלאכותי.

 

בשורות משמחות

 

עם פרסום הממצאים בכנס השנתי לטכנולוגיות מתקדמות וטיפול בסוכרת (ATTD 2023) שנערך בברלין צוטטו חוקרים שהתייחסו לממצאים כ"בשורה משמחת". החוקר הראשי ד"ר גרגורי פורלנזה, מומחה לאנדוקרינולוגית ילדים מהמרכז לסוכרת ע"ש ברברה דיוויס באוניברסיטת קולורדו אמר בכנס כי "אנו חושבים שזה מלהיב ביותר לגלות שניתן להשפיע על ילדים שמאובחנים עם סוכרת סוג 1 בעיכוב התקדמות המחלה". לדבריו, "בהתחשב בפרופיל הבטיחות הגבוה של התרופה, טיפול שניתן אחת ליום בכדור לפה צריך להישקל כטיפול הבחירה למי שמאובחנים לראשונה עם סוכרת סוג 1".

 

בראיון לתקשורת האמריקאית הוסיף המדען הראשי באיגוד הסוכרת האמריקאי (ADA), פרופ' רוברט גבאי כי הממצאים מעודדים ו"אנו ממתינים למחקרים גדולים ליותר לאימות הדיווחים הראשוניים".

 

בשנים האחרונות נבחנים טיפולים בתרופות שמדכאות את המערכת החיסונית שעשויות לעכב את ההתקדמות של סוכרת סוג 1. לאחרונה, התרופה 'טזילד' (Tzeild) שמכילה את החומר הפעיל טפליזומאב אושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בנובמבר 2022 כטיפול ייעודי ראשון מסוגו לעיכוב התקדמות סוכרת סוג 1 עבור מטופלים בסיכון גבוה למחלה. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על האפשרות שהטיפול בתרופה ורפמיל מאפשר אף הוא להגיע להישגים דומים במנגנון אחר ועם בטיחות גבוהה יותר מפני תופעות לוואי וסיבוכים.

 

בעוד שהטיפול בורפמיל לא נבחן עדיין בהשוואה ישירה לתרופה החדשה, לפי הממצאים מעבודות עד כה – התרופה 'טפליזומאב' משמרת את תאי בטא בלבלב כעבור שנה ברמה גבוהה יותר, שמתבטאת ברמה גבוהה ב-75% של החלבון 'פפטיד 'C' תוך שנה, בהשוואה לרמה גבוהה ב-30% של החלבון לאחר טיפול בוורפמיל – כל זאת בהשוואה למי שאינם מטופלים באף אחת מהתרופות. יחד עם זאת, ורפמיל היא תרופה זולה משמעותית יותר מ'טמפליזומאב' וניתנת בכדורים לפה במקום בעירוי לווריד, והיא מלווה בכמות נמוכה משמעותית של תופעות לוואי וסיבוכים.

 

במאמר מערכת נלווה לפרסומים בכתב העת JAMA ציינה פרופ' ג'ניפר קופר, אנדוקרינולוגית ילדים מאוניברסיטת אדלייד באוסטרליה, כי "ייתכן והטיפול העתידי לעיכוב סוכרת סוג 1 יכלול שילוב של שתי התרופות. טיפול בתרופה זולה דרך הפה כמו ורפמיל עם תועלות מתונות בשימור החלבון 'פפטיד C' הופך אותה רלוונטית לטיפול". לדבריה, הממצאים החדשים תומכים בצורך במחקר עומק נוסף שיבדוק את על השילוב של ורפמיל שילוב 'טמפליזומאב' או עם תרופה ביולוגית אחרת שמפותחת כיום לעיכוב התקדמות של סוכרת סוג 1, כדי למקסם את הסיכויים למניעת הרס מוחלט של תאי בטא בלבלב אצל המאובחנים.

 

הממצאים החדשים ביחס לורפמיל, לצד אישור התרופה 'טמפליזומאב' לאחרונה, מחדדים את הצורך בהעלאת המודעות לסימנים הראשונים של סוכרת סוג 1 כדי לאבחן את המחלה במועד וללא עיכובים. תסמינים אופייניים למחלה כוללים תחושת צמא מוגברת המלווה פעמים רבות ביובש בפה, השתנה מרובה, עייפות קיצונית וכן ירידה בלתי מוסברת במשקל ואיבוד נפח שריר. תסמיני המחלה הם לרוב אלו שמובילים לפנייה לרופא ולאבחון בסוכרת סוג 1 והתאמת טיפול באינסולין.
 

 

פרסום ראשון:

 

JAMA, doi:10.1001/jama.2023.2064

 

פרסום שני:

 

JAMA, doi:10.1001/jama.2023.2063