מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותתפקידו של הטחול בפגיעות חוט שדרה

תפקידו של הטחול בפגיעות חוט שדרה

הטחול עלול להיות מקור של תאים מזיקים באתר פגיעה בחוט השדרה


מאקרופגים שמגיעים מטחול עלולים להחמיר את הנזק בפגיעות חוט שדרה (צילום:PantherMedia)
מאקרופגים שמגיעים מטחול עלולים להחמיר את הנזק בפגיעות חוט שדרה (צילום:PantherMedia)

הטחול, איבר אשר מסייע לגוף להילחם בזיהומים, עשוי להיות גם מקור של תאים שבסופו של דבר עושים יותר נזק מתועלת באתר פגיעה בחוט השדרה, כך עולה ממחקר חדש. התחשבות בתפקיד של הטחול בפגיעות חוט שדרה יכולה לשנות את הדרך בה החוקרים מנסים למצוא ריפוי לפציעות הרסניות אלה.

 

בימים ובשבועות שלאחר שחוט השדרה ניזוק, מגוון רחב של תאים מגיעים אל אתר הפצע בחוט השדרה. בפצע רגיל, כגון חתך על העור, תאים כאלה  מקדמים את תהליך הריפוי. אולם הסביבה של חוט השדרה היא לא אופיינית. זוהי רקמת מתמחה בעלת שטח מצומצם ועדין. כאשר התאים שלה ותאים אחרים מצטרפים כדי להגן על הפצע, תאים מסוימים בסופו של דבר מקדמים תהליך דלקתי, אשר עלול  להחמיר את הנזק שנגרם מפגיעה בחוט השדרה.

 

רוב המחקרים בתחום זה זיהו את מוח העצם כמקור של תאים "מקדמי דלקת"=מקרופאגים, אבל כמה מחקרים הציעו כי הטחול הוא מקור נוסף.  המחקר של אוניברסיטת אוהיו הראה ירידה כוללת של 20 אחוז במספר מקרופאגים בשבועיים לאחר פגיעה בחוט השדרה של עכברים ללא טחול בהשוואה לעכברים שנפגעו אבל נותרו עם טחול. המחקר מציע כי הטחול עשוי להיות מטרה פוטנציאלית עבור טיפולים שנועדו לעכב שחרור של תאים אלה או לשנות את תפקידם.

 

"הטחול משחרר תאים שמגיעים לאתר הפציעה ומדובר במספר משמעותי של תאים," אמרה אליסיה הות 'ורן, חוקרת במדעי המוח באוניברסיטת אוהיו אשר הובילה את המחקר. "אם נוכל למקד את הטחול כדי להקטין את התאים הללו או לשנות מאפיינים שלהם ולגרום להם להיות פחות הרסניים, זה עשוי לעזור לקדם את תהליך התיקון ולמנוע החמרה.

 

במחקר הנוכחי, החוקרים השוו את המאפיינים של אתרי פגיעה בחוט השדרה של שתי קבוצות עכברים: אלה אשר הטחול שלהם הוסר לפני הפציעה ואלה שעדיין היו עם טחול. פגיעות בחוט השדרה אצל העכברים  היו באזור D9, בערך באמצע הגב, וגרמו לשיתוק של הגפיים האחוריות של החיה. 14 ימים לאחר הפציעה, העכברים ללא טחול הראו ירידה כוללת של 20 אחוז בפעילות מאקרופגים באתר הפציעה בהשוואה לעכברים עם טחול. כדי להבטיח כי הטחול הוא מקור סביר של תאים אלה, החוקרים גם ניתחו את המאפיינים של תאים במח העצם, דם, טחול וחוט השדרה. הם גילו כי התאים של הטחול היו דומים מאוד לתאים אשר דרך מחזור הדם הגיעו לאתר הפגיעה בחוט השדרה. התאים מתחילים בתור מונוציטים, סוג אחר של תא דם לבן, ולאחר מכן משתנים למקרופאגים, אשר מקדמים דלקת במקום הפציעה. חוט השדרה עצמו הוא עוד מקור של מקרופאגים באתר פציעה, אך החוקרים מאמינים כי אלו המכונים "תאי תושב" גורמים לפחות נזק.

 

לידיעה כי המאקרופגים מגיעים מהטחול יכולות השלכות קליניות חשובות. "אם נוכל להבין כיצד תאים אלה מתפקדים ונבין את הרצף שבו הם משוחררים ונודדים אל חוט השדרה, אנו נוכל לתמרן אותם. איך אפשר לתפעל אותם? זה משהו שאנחנו לא יודעים עדיין," אומר פיליפ פופוביץ ', פרופסור למדעי המוח, מנהל מרכז אוהיו של לחקר המוח וחוט השדרה. "הבנת הדינמיקה של אוכלוסיית תאים מחוץ למערכת העצבים המרכזית תשפר את היכולת שלנו לשלוט בתהליך דלקתי שמופעל על ידי הטראומה."

 

מתוך-Physorg.com

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן