תסמונת השלפוחית הרגיזה מתבטאת בחוסר יכולת להתאפק במתן שתן (דחיפות) עם או בלי חוסר שליטה בשתן ולרוב גם בתכיפות בהטלת השתן ביום וגם בלילה. משכך, היא עלולה לפגוע גם בקשר בין בני זוג, לרבות בקשר המיני, וזאת מסיבות שונות, ובעיקר עקב הפרעות ודליפה במהלך פעילות מינית, אובדן אינטימיות, מגע מיני במינונים נמוכים בגלל הערכה עצמית ירודה וחרדות הקשורות למין.

מחקרים רבים מצביעים על פגיעה בתפקוד המיני המלווה אנשים רבים שסובלים מתסמינים של שלפוחית רגיזה ועלולה לפגוע משמעותית באיכות חייהם ובקשרי זוגיות ואהבה. כך, מחקר אוכלוסיה מקיף על תסמיני שלפוחית רגיזה שבוצע בארה"ב, בריטניה ושבדיה באמצעות האינטרנט, הקרוי 'מחקר EpiLUTS', שכלל 14,400 גברים ונשים וממצאיו הנוגעים לתפקוד מיני פורסמו ביוני 2011 בכתב העת Journal of Sexual Medicine, העלה כי שלפוחית רגיזה משפיעה על הפרעות בתפקוד ובחשק המיני של נשים והפרעות בתפקוד המיני של גברים. נמצא כי 20% מהנשים עם שלפוחית רגיזה ובריחת שתן (אי נקיטת שתן) סבלו מהפרעות בתפקוד ובחשק המיני וכן 25% מהנשים עם שלפוחית רגיזה ללא בריחת שתן, וזאת בהשוואה ל-2% בלבד מקרב נשים שלא אובחנו עם תסמינים של שלפוחית רגיזה. אצל גברים, 32% מאלו שאובחנו עם שלפוחית רגיזה ובריחת שתן דיווחו על הפרעות בתפקוד המיני וכן 25% מהגברים עם שלפוחית רגיזה וללא בריחת שתן.

לפי מאמר נוסף מקנדה שפורסם בנובמבר 2015 בכתב העת Clinics in Geriatric Medicine כ-50% מהנשים והגברים בגיל המבוגר שסובלים משלפוחית רגיזה מתלוננים על בעיה אחת לפחות בהיבט המיני. מחקר נוסף מאוסטריה שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Urologia Internationalis מצא במדגם של 2,365 גברים ונשים, כי מקרב אלו שדיווחו על תסמיני שלפוחית רגיזה, 17.6% סבלו מהפרעות בתפקוד ובחשק המיני, בהשוואה ל-4.7% בקבוצת ביקורת. מחקר מתורכיה שפורסם באוגוסט 2016 העלה כי במדגם של 1,217 נשים בוגרות, 14.6% התמודדו עם תסמינים של שלפוחית רגיזה, ומצב זה העלה את הסיכון להפרעות בתפקוד ובחשק המיני. מחקר מדרום קוריאה שפורסם באפריל 2005 בכתב העת International Journal of Impotence Research  מצא בקרב מדגם של 3,372 נשים בגילי 20 עד 49 כי 21% סובלות מתסמינים של שלפוחית רגיזה, ואלה מעלים פי 5.08 את הסיכויים להפרעות בתפקוד המיני. מחקר שנערך בברזיל בקרב נשים שאובחנו עם שלפוחית רגיזה, ופורסם ביולי 2017 בכתב העת Journal of Sexual Medicine, מצא כי בקרב נשים לאחר גיל המעבר, ככל שחומרת הפגיעה בשלפוחית השתן קשה יותר – כלומר ככל שתסמיני הדחיפות והתכיפות במתן שתן גוברים – כך חלה החמרה בהפרעות בתפקוד המיני של האישה, לרבות במדדים הקשורים לעוררות מינית, אורגזמה וכאבים במגע מיני. המחקר לא זיהה קשר דומה מובהק סטטיסטית בין חומרת השלפוחית הרגיזה לבין הפרעות בתפקוד המיני בקרב נשים לפני גיל המעבר.

מחקרים שונים מדווחים על הפרעות בתפקוד המיני גם בקרב אנשים עם מחלות כרוניות שסובלים במקביל מתסמיני שלפוחית רגיזה. לדוגמה, מחקר שפורסם במארס 2015 בכתב העת European Journal of Neurology חשף שכיחות גבוהה של הפרעות בתפקוד ובחשק המיני בקרב מטופלים הסובלים מתסמיני שלפוחית רגיזה בעקבות הפרעות עצביות בשלפוחית (שלפוחית נוירוגנית) על רקע טרשת נפוצה. ומחקר שפורסם ביולי 2012 בכתב העת Journal of Sexual Medicine העלה כי בקרב חולים עם סוכרת סוג 2, אלו שפיתחו תסמיני שלפוחית רגיזה היו בסיכון גבוה ב-58% יותר להפרעות בתפקוד המיני. בין גורמי הסיכון להתפתחות הפרעות בתפקוד המיני בקרב סוכרתיים עם שלפוחית רגיזה נמנו בעיקר בריחת שתן (סיכון גבוה פי 4.06) וכן השתנה לילית (נוקטוריה).

דרכי התמודדות עם הפרעות בתפקוד המיני באנשים עם שלפוחית רגיזה 

חשוב להתייחס לפן הבריאות המינית של מטופלים עם שלפוחית רגיזה, כשיקול עיקרי בקביעת הצורך בבירור ובטיפול. חוקרים רבים קוראים לרופאים המאבחנים שלפוחית רגיזה לשוחח עם מטופליהם גם על היבטים של בריאות מינית ותפקוד וחשק מיני. גם קווים מנחים של איגודים רפואיים שונים בדבר הטיפול בשלפוחית רגיזה מצביעים על השלכותיה הנפשיות של התופעה. למשל, הקווים המנחים של איגוד האורולוגים הקנדי (CUA) באשר לטיפול בשלפוחית רגיזה מבהירים כי מאחר ולא מדובר במצב מסכן חיים, יש חשיבות רבה לאיכות חיי המטופל, לרבות שמירה על בריאות נפשית ותפקוד מיני תקינים.

מומלץ לאנשים עם שלפוחית רגיזה הסובלים מהפרעות בתפקוד המיני להכיר בתופעה ולהעלותה בשיחה עם הרופא המטפל, ובמקרה הצורך ניתן לבקש הפנייה למומחה לבריאות הנפש – פסיכיאטר/ פסיכולוג/ עובד סוציאלי על פי הצורך, או לסקסולוג המומחה בהפרעות בתפקוד המיני.

פיזיותרפיה

טיפול לחיזוק שרירי רצפת האגן נמצא יעיל בחלק מהעבודות לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני לאנשים עם שלפוחית רגיזה, בתרומתו לחיזוק שרירי הבטן שתומכים בשלפוחית השתן. חיזוק שרירי רצפת האגן גם הוכח כמונע דליפת שתן. ניתן לפנות לייעוץ פיזיותרפי לביצוע תרגילים אלה. 

תרגילים לחיזוק רצפת האגן שאפשר לבצע בבית 

לעתים מומלץ לשלב תרגילי פיזיותרפיה לחיזוק רצפת האגן עם ביופידבק – שיטה שהוכחה בעבודות מסוימות כיעילה לשיפור התפקוד המיני. בשיטת הביופידבק נעשה שימוש במכשירים אלקטרוניים שמודדים שינויים בגוף תוך כדי ביצוע תרגילי החיזוק לאגן לצורך מתן משוב למטופל בזמן אמת על יעילות פעילותו.

תרופות

מספר תרופות הוכחו כמשפרות גם תלונות על הפרעות בתפקוד המיני בקרב אנשים עם שלפוחית רגיזה, אולם בקהילה הרפואית נוטים לפנות לטיפול תרופתי רק כקו טיפול שני, לאחר כישלון של טיפולים בפיזיותרפיה.

בין השאר נמצא בעבודות כי תרופות אנטיכולינרגיות (אנטי מוסקריניות) ותרופות אנטי ספזמודיות (נוגדות עווית) שונות עשויות לסייע. כך, למשל, מחקר מיוון שפורסם ביולי 2017 בכתב העת International Brazilian Journal Of Urology העלה כי תרופה אנטיכולינרגית בשחרור מושהה הניתנת לנשים עם שלפוחית רגיזה מסייעת גם לשיפור התפקוד המיני. מחקר נוסף מיוון שפורסם בספטמבר 2007 בכתב העת European Urology מצא כי טיפול בתרופה אנטי כולינרגית אחרת משפר הפרעות בתפקוד המיני בקרב נשים עם שלפוחית רגיזה. לעומתם, מחקר מבריטניה שפורסם בפברואר 2016 בכתב העת Archives of Gynecology and Obestrics העלה כי טיפול בתסמיני שלפוחית רגיזה בתרופות אנטיכולינרגיות אצל נשים לא הועיל לתפקוד המיני. 

טיפולים פולשניים

במצבים מסוימים בריחת השתן בעת ביצוע פעילות מינית פוגעת קשות באיכות החיים ואינה ניתנת לטיפול באמצעות פיזיותרפיה או תרופות, ובמצבים אלה נדרשים טיפולים פולשניים או ניתוחים לטיפול בבריחת שתן הגורמת להפרעה בתפקוד המיני.

מספר מחקרים מצביעים על יעילות לטיפולים בגירוי עצבי לשלפוחית המקל גם על הפרעות בתפקוד המיני הנלוות לשלפוחית רגיזה. כך, למשל, חוקרים מאיטליה דיווחו בפברואר 2016 בכתב העת Journal of Sexual Medicine כי טיפול באמצעות גירוי העצב הטיביאלי – ההיקפי שמקורו בחוט השדרה באזור השולט על איברי האגן לרבות שלפוחית השתן וכן המעי הגס – טיפול הקרוי בעגה הרפואית PTNS (קיצור של Percutaneous Tibial Nerve Stimulation) משפר את התפקוד המיני של נשים עם שלפוחית רגיזה ללא דליפת שתן (שלפוחית רגיזה "יבשה").

כמו כן, כיום יש מחקרים שמצביעים על כך שהטיפול בבוטוקס הניתן לשלפוחית רגיזה הוא בעל השפעה מיטיבה גם על התפקוד המיני, הן למצבים של בריחת שתן במאמץ (stress urinary incontinence) והן לבריחת שתן שבדחיפות (urgency). במחקר מאיטליה שפורסם בדצמבר 2015 בכתב העת World Journal of Urology נמצא כי טיפול בבוטוקס שניתן ל-31 נשים עם טרשת נפוצה מסייע לאחר שלושה חודשים לשיפור בהפרעות בשלפוחית השתן ובמקביל לשיפור בתפקוד המיני – בכל המרכיבים שאומדים שיפור לרבות חשק, התעוררות, אורגזמה וסיפוק, אך ללא שיפור בממד הכאב בעת מגע מיני. מחקר נוסף של חוקרים מפולין ובריטניה, שפורסם באוגוסט 2017 בכתב העת Neurology and Urodynamics, בוצע בקרב 56 נשים עם אי נקיטת שתן בדחיפות ומעל ל-8 השתנות ביממה, והעלה כי טיפול בבוטוקס סייע להפרעה בשלפוחית ובמקביל שיפר את התפקוד המיני הן בשאלונים והן על פי דיווחים עצמאיים של 90% מהנבדקות.

ד"ר יוסף אברבנאל הוא רופא בכיר במערך האורולוגי במרכז הרפואי רבין – בית חולים השרון ומנהל תחום שלפוחית רגיזה באתר כמוני 

עדכון אחרון: פברואר 2018