פולי הסויה הפכו לאורך השנים לסלע מחלוקת בכל הקשור לתכונותיהם הבריאותיות, כשחלק מהעבודות מצביעות על תועלת רפואית בצריכת סויה וחלקן מתריעות מפני הסכנות בצריכת סויה עודפת.

גם בכל הקשור להגנה מפני דלדול עצם – אוסטיאופורוזיס – הסויה שנויה במחלוקת בין חוקרים. 

באוגוסט 2011 דיווחו חוקרים אמריקאים כי סויה אינה מקלה על תסמיני גיל המעבר, לרבות אובדן עצם, גלי חום או יובש בנרתיק.

כעת מדווחים חוקרים מבריטניה כי מוצרי סויה דווקא מועילים למנוע את נטייתן של נשים בגיל המעבר לפתח אוסטיאופורוזיס, וזאת בזכות רכיבים ייחודיים בהם עשירים פולי הסויה הקרויים איזופלבונים.

האטה בפירוק העצמות

פולי סויה מכילים איזופלבונים (isoflavones) הדומים בהרכבם הכימי להורמון האסטרוגן מסוג 17 בטא אסטרדיול, ומכאן עלתה בשנים האחרונות ההנחה התיאורטית כי ביכולתם לחקות את פעילות האסטרוגן ולמנוע דלדול עצם.

החוקרים מאוניברסיטת האל בחנו 200 נשים בשנתיים הראשונות לאחר התחלת תסמיני גיל המעבר, שקיבלו במשך שישה חודשים מדי יום תוספים המכילים 30 גרם חלבון סויה עם 66 מ"ג איזופלבונים או תוספים המכילים 30 גרם חלבון סויה שאינו מכיל איזופלבונים כלל. החוקרים בחנו שנויים בעצמות באמצעות שינויים בסמני שחלוף עצם בדם - מדד βCTX לפירוק עצם ומדד P1NP לבניית עצם. החוקרים מציינים כי ריכוז האיזופלבונים שנבחן במחקר – 66 מ"ג – שווה ערך לכמות הסויה היומית בתזונה מסורתית מזרחית, בהבדל מכמות נמוכה בהרבה של איזופלבונים ליום המתקבלים בתזונה מערבית מקובלת – 16-2 מ"ג ליום.

החוקרים מצאו כי נשים שנטלו תוספים המכילים פוליה סויה עם איזופלבונים היו עם רמות נמוכות ב-31% של המדד βCTX  (ערך של 0.25 יחידות מיקרוגרם לליטר) מאשר נשים שצרכו פולי סויה ללא איזופלבונים (ערך של 0.36 יחידות), מה שמעיד על האטה בתהליכי פירוק עצם בקרב נשים אלו ועל סיכון נמוך יותר לפתח אוסטיאופורוזיס. לא נמצא הבדל מובהק ברמות מדד P1NP המאבחן בניית עצם.

כמו כן, נמצא במחקר כי נשים שנטלו תוספי סויה עם איזופלבונים היו בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם הקשורות לאוסטיאופורוזיס, מאחר וזוהו עם רמות נמוכות יותר של סוכר (גלוקוז) בדם ורמות נמוכות יותר של מדד הדלקת hs-CRP.

ממצאי המחקר הוצגו בנובמבר 2015 בכנס השנתי של החברה הבריטית לאנדוקרינולוגיה שנערך באדינבורו (כנס BES 2015), ודווחו בכתב העת Endocrinde Abstracts.

תוסף שנוי במחלוקת

החוקרים מסכמים כי חלבונים מסויה המכילים איזופלבונים מהווים אמצעי טיפולי בטוח ויעיל לשיפור בריאות העצם בקרב נשים בשנים הראשונות לגיל המעבר, ומבהירים כי תפקוד הסויה מחקה את זה של תרופות הורמונאליות המוצעות לנשים בגיל המעבר (טיפול הורמונאלי חלופי), אשר נקשרו בשנים האחרונות למספר סיכונים בריאותיים לרבות סרטן, ושנויים במחלוקת בקהילה הרפואית.

החוקרים ממליצים להעשיר את התזונה היומיומית באיזופלבונים ככלי למאבק במחלת האוסטיאופורוזיס ובשברים בעצמות. בשלב הבא מתכננים החוקרים לבחון את השפעתם ארוכת הטווח של איזופלבונים וכן תועלת אפשרית נוספת שלהם לבריאות מעבר לזו שנצפתה בעבודה הנוכחית.

אוסטיאופורוזיס היא מחלה שמעלה את הנטייה לשברים בעצמות, הנגרמת מאובדן מסת עצם ומואצת בקרב נשים בגיל המעבר עם הירידה ברמות הורמוני המין ובייחוד אסטרוגן.

ממצאי העבודה הנוכחית מלווים במחלוקת מחקרית בדבר התועלת של הסויה במניעת שברים בעצמות. לפי מאמר סקירה בנושא שפורסם בקיץ 2008 בכתב העת Menopause, איזופלבונים שמקורם בסויה נמצאו במחקרים אפידמיולוגיים כמועילים לשיפור מדדי שחלוף עצם וצפיפות עצם (BMD) אולם קיימות ראיות סותרות בנוגע למטבוליזם של האיזופלבונים וכן נדרשות ראיות חזקות יותר על בטיחותם לאורך זמן.

סויה מכילה לצד איזופלבונים גם סיבים תזונתיים ומינרלים רבים. סויה נמצאת בשימוש נרחב בתזונה המערבית התעשייתית, בין השאר כתחליף לבשר במוצרים צמחוניים וטבעוניים וכרכיב בחלק מסוגי החטיפים.

לפי סקר שנערך עבור משרד הבריאות בשנת 2005, 44% מהישראלים צורכים מוצרי סויה – 24% צורכים סויה אחת לשבוע או פחות מכך ו-20% צורכים בתכיפות של פעמיים בשבוע ומעלה. מוצרי הסויה המובילים בישראל הם תחליפי בשר, טופו, תחליפי מעדני חלב ותחליפי חלב. ועדת מומחים שדנה בבטיחות הצריכה של סויה במשרד הבריאות קבעה בשנת 2005 כי עוד אין די ראיות על התועלת שבסויה, והמליצה על צמצום צריכת סויה, לרבות הגבלת הצריכה לילדים ונוער עד גיל 18 הניזונים לעתים משניצלים ונקניקיות צמחיות לשלוש מנות בשבוע ולא יותר ממנה אחת ליום וכן ויתור על תחליפי חלב לתינוקות שמבוססים על חלבון הסויה.

BES 2015, Endocrine Abstracts (2015) 38 P5, DOI:10.1530/endoabs.38.P5