כאב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
תסמונת תפס של העצב הטריגמינלי
האדם הסובל מתסמונת נוירלגיה טריגמינלית סובל מכאב נוירופתי קשה הפוגע מאוד באיכות החיים. נוירלגיה טריגמינלית נגרמת לרוב בגלל פגיעה קטנה (0.5 ס"מ) והפיכה של העצב האחראי על התחושה בפנים. הפגיעה מתרחשת 1st 0.5 ס"מ לאחר יציאת העצב מהמוח.
נוירלגיה טריגמינלית היא אחת התסמונות הכאובות ביותר.
התסמונת מאופיינת בהתקפים פתאומיים של כאבים במשך זמן קצר- כמה שניות עד שתי דקות. הכאבים חמורים, אינטנסיביים ומורגשים כדקירות או דומים לשוקים חשמליים.
אנטומיה של עצב טריגמינל
העצב מסומן במיספור רומי V . יש לעצב שלושה ענפים המעצבבים את המצח והעין (Ophthalmic V1 ),את הלחי (maxillary V2) ואת הפנים התחתונות והלסת (mandibular V3) . העצב הטריגמינלי מתפקד כמעביר תחושת מגע על הפנים, תחושת כאב וטמפרטורה ושולט על השרירים המשמשים ללעיסה. יש להבדיל בין העצב הטריגמינלי לעצב הפנים ( עצב קרניאלי מספר VII ) ששולט על כל שאר שרירי הפנים.
העצב הטריגמנלי הוא העצב החמישי מתוך 12 זוגות עצבים קרניאליים המעצבבים את הפנים והראש.
.נוירונים מיוחדים הנקראים trigeminal nerve nucleus .מידע שהובא באמצעות העצב הטריגמינלי מעובד שם לפני שהוא נשלך למוח ולסרברל קורטקס. במוח ובסרברל קורטקס מתקבלת תמונה מודעת לתחושה מהפניםהעצב הטריגמינלי ממשיך לגזע המוח לתוך הפונס. בתוך גזע המוח הסינגלים החשמליים מגיעים לצבר
הכאב
הכאב הנגרם בנוירלגיה טריגמינלית מורגש רק בצד אחד של הפנים ומורגש בחלק העליון, האמצעי ולעיתים גם התחתון של הפנים. כל התקף יכול לקרות באופן ספונטני או שניתן לעורר אותו על ידי גירוי קל של מגע עדין, בדרך כלל באזורים המושפעים מהכאב. דברים שכיחים היכולים לעורר את הכאב הם מגע, דיבור, אכילה, שתייה, לעיסה, צחצוח שיניים, הברשת שיער, מקלחת ונישוק. צביטה או לחיצה של אזורי הכאב בדרך כלל לא יגרמו לכאב להתעורר.
ההתקף
שההתקפים הפתאומיים של התעוותות הפנים הם התפרצויות ולכן קראו לתופעה tic doloureux או neuralgia epileptiforme. לעיתים נדירות ההתקפים מתרחשים בעת שינה אך ההתקפים יכולים להחמיר או להירגע בזמן שכיבה או המצאות בתנוחות ספציפיות. בזמן התקף הכאבים לעולם לא עוברים לצד השני של הפנים. במקרים נדירים בהם הכאב מופיע בשני הצדדים של הפנים, הכאבים מורגשים בצורה נפרדת.
בזמן התקף של - Trigeminal Neuralgia נוירלגיה טריגמינלית , האדם הסובל כמעט תמיד יישאר קפוא וימנע מדיבור או תנועה של הפנים על מנת לא לעורר התקפים נוספים של כאב.
ערכה: חיה יוסף