השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
פעוטות ששותים משקאות ממותקים – בסיכון להשמנה כבוגרים צעירים
חוקרים מבריטניה מצאו כי להעדפת משקאות ממותקים בילדות המוקדמת במקום מיצי פירות יש תרומה מדאיגה לצבירת משקל עודף בהמשך החיים
משקאות ממותקים נמצאים בשנים האחרונות על המוקד ברבות ממדינות העולם לאחר שהובהרה מעל לכל ספק תרומתם לעלייה המבהילה בממדי ההשמנה. משקאות אלה למעשה מחדירים לגוף כמויות גבוהות של סוכר פשוט אשר נצבר עם הזמן ברקמות הגוף ועשוי להוביל להשמנה וסוכרת. מדינות רבות בוחנות בשנים הארונות הטלת מיסוי על משקאות ממותקים, בניסיון לצמצם את צריכתם.
אך עתה מתברר כי לא רק לאנשים בוגרים מוטב להתרחק ממשקאות ממותקים. חוקרים בריטיים מצאו כי כבר מגיל הילדות – שתיית משקאות ממותקים מלווה באימוץ דפוסי תזונה שליליים שעשויים לעודד השמנה בהמשך החיים.
יותר סוכרים ושומנים – פחות סיבים
במסגרת המחקר שנערך במסגרת בית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת סוונסי (Swansea) בבריטניה, בוצע מעקב אחר השפעות התזונה על בריאותם של 13,988 ילדים בריטיים תושבי אזור בריסטול במדינה מגיל לידה ועד גיל 24. המדובר באחד ממחקרי המעקב בתחום התזונה והבריאות הארוכים בעולם, שהחל באפריל 1991 (מחקר ALSPAC).
במחקר נמצא כי ילדים ששתו משקאות ממותקים מוגזים כמו קולה או משקאות פרי ממותקים עשירים בסוכר לפני גיל שנתיים עלו יותר במשקל כשהגיעו לגיל 24.
בגיל שלוש, פעוטות ששתו משקאות קולה צרכו יותר קלוריות, שומן, חלבון וסוכר אך פחות סיבים תזונתיים. לעומת זאת, אלו שקיבלו מיץ תפוחים טהור צרכו פחות שומן וסוכר, אך כמויות גבוהות יותר של סיבים.
עוד נמצא כי אצל בנות, שתיית משקאות פרי טבעיים הייתה מלווה אף היא בעלייה במשקל, אם כי באופן מתון יותר ממשקאות ממותקים. ממצא זה לא תועד אצל בנים, שאצלם לא נמצאה השפעה "משמינה" כלשהי של מיצי פרי טבעיים.
המחקר גם הדגיש הבדלים בבחירות המזון. ילדים שצרכו מיץ תפוחים טהור הקפידו לעתים קרובות על תזונה שכוללת יותר דגים, פירות, ירקות ירוקים וסלט – שנחשבים למזונות בריאים, ונמנים היום גם על רכיבי התזונה הים תיכונית, ואילו אלה ששתו קולה אכלו יותר "ג'אנק פוד", דהיינו המבורגרים, נקניקיות, פיצה, צ'יפס, בשר, שוקולד וממתקים.
בנוסף, הצוות גילה קשר בין משקאות ממותקים עשירים בסוכר לבין מעמד סוציואקונומי, כאשר לילדים מרקע אמיד יש סיכוי גבוה יותר לקבל גישה למיץ פירות טהור.
המחקר קיבל תמיכה בלתי תלויה מאיגוד מיצי הפרי האירופי (AIJN), וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2024 של כתב העת European Journal of Clinical Nutrition.
מחלות דלקתיות וסרטן
החוקר הראשי, פרופ' דיוויד בנטון (Benton), הדגיש בהודעה לתקשורת לאחר פרסום הממצאים כי "הרגלי תזונה בגיל צעיר קובעים את דפוסי המזון שמשפיעים לאורך החיים על העלייה במשקל. האתגר הוא להבטיח שהילד יפתח הרגלים תזונתיים טובים: כאלה שמבוססים פחות על שומן וסוכר, בעוד שמיץ פירות טהור, מוסיף ויטמין C, אשלגן, חומצה פולית ונוגדי חמצון פוליפנולים צמחיים".
ממצאי העבודה מתווספים לשורה של ממצאים עדכניים על הסכנות האורבות לבריאות בשתייה מרובה של משקאות ממותקים מילדות. מחקרים מצאו כי משקאות ממותקים הם הגורם המשמעותי ביותר בתפריט היומיומי הממוצע במדינות המערב לעודפי סוכר, כאשר מנה אחת של כוס משקה קל ממותק מספקת לגוף כ-35 עד 37.5 גרם סוכר ו-150-140 קלוריות. מטה אנליזה של חוקרים מניו זילנד, שפורסמה בינואר 2013 בכתב העת British Medical Journal, קבעה כי צריכה גבוהה של משקאות ממותקים מעלה תוך שנה ב-55% את הסיכון לפתח עודף משקל או השמנת יתר. למרות קשר ברור בין שתיית משקאות ממותקים לסוכרת והשמנה, מחקרים לא זיהו עד כה ירידה משמעותית בהיקפי מחלות אלה בשני העשורים האחרונים – חרף ירידה בצריכת משקאות ממותקים. קיימים גם סיכונים נוספים: ביולי 2022 דיווחו חוקרים מסין כי מצאו שמשקאות ממותקים שמכילים סוכר מגדילים את הסיכון לפתח מחלות מעי דלקתיות, ובעיקר קרוהן, וזאת ככל הנראה על רקע השפעות של הסוכר במערכת העיכול על פעילות דלקתית מוגברת. במאי 2019 דיווחו חוקרים צרפתים בכתב העת British Medical Journal כי מצאו קשר בין שתייה מרובה של משקאות ממותקים לעלייה בסיכון למספר סוגים של סרטן, בהם סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן המעי הגס.
במדינות רבות בעולם נאבקים בשנים האחרונות בסכנות הבריאותיות של משקאות ממותקים באמצעות הטלת מיסים. גם בישראל הוטל מס על משקאות ממותקים בשנת 2022, אולם זה בוטל במארס 2023 לאחר חילופי שלטון. מחקר של בנק ישראל מצא כי הטלת המס בשנת 2022 הביאה לירידה של כ-5% בהיקף הרכישות של משקאות ממותקים לנפש בישראל, אולם השפעה זו נעלמה לאחר שבוטל כאמור המס. מחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2024 בכתב העת JAMA Health Forum מצא כי הטלת מס מסוג זה בחמש מדינות בארה"ב הובילה לירידה ממוצעת של 33% ברכישת משקאות אלה תוך שנתיים.
European Journal of Clinical Nutrition, doi: 10.1038/s41430-024-01430-y