מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותתחליף סוכר מעלה הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי

תחליף סוכר מעלה הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי

חוקרים אמריקאים מצאו כי כמויות גבוהות של "קסיליטול" – תחליף סוכר נפוץ בתעשיית המזון – מגבירות את הנטייה למחלות לב וכלי דם. הממצא מצטרף לראיות נוספות לאחרונה על הסיכונים הטמונים בתחליפי סוכר


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לאחרונה גוברת ההתעניינות הציבורית בתחליפי סוכר על רקע מחקרים הקושרים אותם לסיבוכים רפואיים שונים.

 

בעוד שבתעשיית המזון נחשבים הממתיקים המלאכותיים לנשק המתקדם במאבק בתופעת ההשמנה שממדיה גדלים בהתמדה, וכמענה לעלייה בהיקף הסוכרת, גופים רפואיים מתריעים כי ממתיקים מלאכותיים טומנים בחובם סיכונים רפואיים.

 

כבר לפני כעשור מצאו מדענים ישראלים כי ממתיקים מלאכותיים עשויים להעלות את הסיכון לסוכרת, וזאץ למרות שהם משמשים חלופה תזונתית לסוכר עבור הסוכרתיים. ביולי 2023 התריע ארגון הבריאות העולמי (WHO) מפני השימוש בממתיק המלאכותי הפופולארי אספרטם/אספרטיים על רקע עדויות שמצביעות על כך שמדובר בחומר מסרטן אפשרי בבני אדם.

 

אספרטם נמצא בשימוש רווח בתעשיית המזון, במשקאות דיאטטים, מסטיקים ללא סוכר, גלידות, ג'לטין, מוצרי חלב דלי קלוריות כמו יוגורט, דגני בוקר, וכן מצוי במשחות שיניים, תרופות מסוימות וויטמינים ללעיסה ללא סוכר.

 

עתה מזהירים חוקרים אמריקאים מפני ממתיק מלאכותי נוסף שהשימוש בו רווח בתעשיית המזון – 'קסיליטול', אשר עשוי להוות גורם סיכון למחלות לב וכלי דם.

 

קרישי דם

 

החוקרים מהמרכז הרפואי 'קליבלנד קליניק' שבמדינת אוהיו התמקדו ב'קסיליטול' (Xylitol) – אשר מוגדר כ'אלכוהול סוכר טבעי', מורכב מחמש טבעות פחמן, ומשמש תחליף סוכר, וכן מצוי בריכוזים נמוכים מאוד בפירות וירקות. הוא מופק בעיקר מעצים שונים כמו עץ הליבנה, ומועשר בכמויות גבוהות עד פי אלף יותר מאלו שבטבע במזונות ומשקאות מתועשים דיאטטיים שנמכרים תחת הכיתוב "ללא תוספת סוכר". יתרונו של הקסיליטול שהוא אינו גורם לעששת, ולכן מצוי גם במשחות שיניים, סוכריות ומסטיקים ללא תוספת סוכר ומוצרים נוספים שמיועדים לשמירה על היגיינת השן.

 

בעבודה הנוכחית החוקרים השתמשו בנתונים ממחקר קודם שכללו בדיקות דם אצל 1,157 נבדקים מבוגרים בגילי 56 עד 72, וצרפו נתונים על בדיקות דם נוספות של 2,149 נבדקים בגילי 55 עד 72, לצורך תיקוף. כלל הנבדקים היו תושבי ארה"ב ומדינות אירופה. החוקרים בחנו את רמות הקסיליטול שזוהה בבדיקות הדם ההיקפי שך הנבדקים, ובחנו את הסיכון לאירועי לב לאורך שלוש שנות מעקב. נמצא כי שליש מהנבדקים עם רמות הקסיליטול הגבוהות ביותר – היו בסיכון גבוה ב-57% יותר לפתח התקפי לב ושבץ מוחי.

 

בהמשך בוצע מחקר על תאי מעבדה, אשר הדגים כיצד קסיליטול הוביל לקרישיות של טסיות דם ולסיכון להיווצרות קרישי דם שעלולים לחולל בגוף התקפי לב ושבץ מוחי איסכמי. החוקרים גם ביצעו מחקר נוסף לבחינת הפעילות של טסיות דם אצל 10 מתנדבים בריאים ששתו משקאות דיאטטים שהומתקו בקסיליטול, ובהמשך משקאות שהומתקו בסוכר רגיל. החוקרים הדגימו כי לאחר שתיית משקאות עם קסיליטול, טסיות הדם היו פעילות יותר והיו ביכולת גבוהה יותר ליצירת קרישי דם בהשוואה לשתיית משקאות ממותקים בסוכר.

 

החוקרים סיכמו כי :"קסיליטול העלה את הסיכון לאירועי לב וכלי דם, והשפיע על עלייה בפעילות טסיות הדם הפוטנציאל להתפתחות קרישי דם". החוקרים קוראים להעמקת המחקרים על השפעות הממתיק המלאכותי על תחלואה קרדיו ואסקולרית.

 

המחקר מומן בין השאר על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), המשרד האמריקאי לתוספי תזונה (ODS) והקרן הגרמנית למדע (DFG), וממצאיו מדוווחים בגיליון יוני 2024 של כתב העת European Heart Journal.

 

משנה זהירות

 

בעשור האחרון, השימוש בתחליפי סוכר, לרבות תחליפי סוכר וממתיקים מלאכותיים, גדל באופן משמעותי במזונות מעובדים המוצגים כ"חלופה בריאה" לסוכר.

 

בפרסום שהופיע במארס 2023 בכתב העת Nature Medicine – אף הוא בתמיכת המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, דיווח צוות החוקרים בעבודה הנוכחית על סיכון למחלת לב וכלי דם בצריכה גבוהה של ממתיק מלאכותי נוסף – אריתריטול (Erythritol). תחליף הסוכר אריתריטול מעט יותר שכיח בארה"ב בהשוואה לקסיליטול, אך קסיליטול נפוץ יותר במדינות אחרות.

 

בראיון לתקשורת האמריקאית ציין ראש צוות החוקרים פרופ' סטנלי הייזן (Hazen), יו"ר תחום מדעי הלב, כלי הדם והמחלות המטבוליות במכון המחקר לרנר שבקליבלנד קליניק, כי "מחקר זה מחדד את הצורך המיידי במחקרho אודות תחליפי סוכר וממתיקים מלאכותיים, במיוחד היות ומרכיבים אלה ממשיכים להיות מומלצים במאבק במצבים רפואיים כמו השמנת יתר או סוכרת". לדבריו, על רקע ממצאי העבודה הנוכחית "לא בהכרח צריך לזרוק לפח משחות שיניים עם קסיליטול, אבל עלינו להיות מודעים לכך שצריכת מוצר המכיל רמות גבוהות עלולה להגביר את הסיכון לאירועים הקשורים לקרישי דם".

 

מחקרים רבים בעולם מזהים בשנים האחרונות השפעות מזיקות בממתיקים מלאכותיים. במשרד הבריאות בדקו בשנים האחרונות את השפעות מגמת העלייה בשימוש בממתיקים מלאכותיים בתעשיית המזון. מגמה זו התרחבה לאחר ההחלטה על סימון מזונות עתירי סוכר בסמל אדום – מה שמעודד יצרניות לעבור לממתיקים מלאכותיים בייצור דברי מתיקה הפטורים מסימן זה. ועדה במשרד קבעה ביוני 2020 כי סכנות הממתיקים המלאכותיים חמורות במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים עקב ההשפעה האפשרית על תהליכי גדילה ושינויים מטבוליים. הוועדה קבעה כי ממתיקים מלאכותיים "אינם חלק מהתזונה הים תיכונית המומלצת לילדים ולמבוגרים כאחד", וכי תחליפי הסוכר אינם מונעים השמנה אצל ילדים, וזאת כאשר כתוצאה מפרסומות במדיה – ילדים חשופים לכמות הולכת וגדלה של תחליפי סוכר. הוועדה קבעה כי "יש להימנע ככל שניתן מצריכת מזונות ומשקאות ממותקים בתחליפי סוכר למיניהם בילדים ובני נוער", וכי יש לנקוט משנה זהירות בנושא.

 

ביולי 2023, לאחר אזהרת ארגון הבריאות העולמי מהממתיק המלאכותי אספרטם, קבע משרד הבריאות כי הדרך הטובה לשמור על בריאות ולצמצם סיכונים מיותרים היא "להימנע לחלוטין ממשקאות ממותקים (סוכר או ממתיקים מלאכותיים), לשתות מים, ולהימנע ממזון מעובד".

 

European Heart Journal, doi: 10.1093/eurheartj/ehae244