הידרדניטיס סופורטיבה - ובלעז HS - היא מחלת עור דלקתית כרונית שמתבטאת בנגעים נפוחים וכואבים מתחת לעור. המחלה עלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים וכרוכה בסיבוכים ובתחלואה נלווית. 

מחקר מפולין שבחן 54 אנשים מטופלים שאובחנו עם המחלה, שממצאיו פורסמו באפריל 2010 בכתב העת JAAD, העלה כי המחלה עשויה להתמשך בין שנה וחצי ועד 36 שנים וכי היא מלווה בפגיעה מתמשכת באיכות החיים שהיא משמעותית יותר – ככל שהמחלה חמורה יותר ומאובחנת בשלב מתקדם יותר.

סיבוכים של הידרדניטיס סופורטיבה

הסיבוכים העיקריים של הידרדניטיס סופורטיבה בשלבים מתקדמים של המחלה (שלב הארלי 3) הם מצוקה נפשית וסרטן העור – המהווה סיבוך נדיר.

מצוקה נפשית

מחקרים רבים מצאו כי הידרדניטיס סופורטיבה בעיקר בשלבי המחלה המתקדמים עלולה לגרום לבדידות חברתית ולמצוקה נפשית, לרבות התפתחות דיכאון. ההנחה כי לקשר למצוקה נפשית מספר סיבות, ובעיקר הימצאותם של נגעים באיברי גוף אינטימיים והריח שעשוי לאפיין מורסות מוגלתיות.

מחקר שנערך בקרב 154 אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה מארה"ב ודנמרק שממצאיו פורסמו בדצמבר 2017 בכתב העת JAMA Dermatology מצא כי כשליש מתוכם (35.7%) סובלים מדיכאון ועוד כחמישית (20.8%) מתסמינים דיכאוניים גבוליים.

חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי סורקה דיווחו בפברואר 2015 בכתב העת JEADV של האקדמיה האירופית לדרמטולוגיה כי הידרדניטיס סופורטיבה קשורה בסיכון גבוה ב-70% הן לדיכאון והן לחרדה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

סרטן העור

אחד הסיבוכים החמורים של הידרדניטיס סופורטיבה שנחשב למסכן חיים הוא החמרה מתקדמת בנגעים עד להתפתחותם נגעים ממאירים (סרטניים) בעור.

מחקר משבדיה שסקר 2,119 אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה שאובחנו במדינה בין השנים 1997-1965, שפורסם ביוני 2001 בכתב העת JAMA Dermatology, העלה כי הידרדניטיס מעלה ב-50% את הסיכון הכולל להתפתחות גידולים סרטניים, כשהסיכון גבוה ביחס לאוכלוסייה הכללית בעיקר בסרטן העור שאינו מלנומה, סרטן חלל הפה (הלחיים) וסרטן כבד ראשוני.

במחקרים הוכח בעיקר סיכון מוגבר אצל החולים להתפתחות סרטן עור מסוג SCC –  'קרצינומת תאי הקשקש' (Squamous cell carcinoma) ביחס לסיכון באוכלוסייה הכללית – אם כי סיכון זה עדיין נחשב לנדיר. הסיבוך מתואר בעיקר בקרב גברים עם מחלה כרונית מתמשכת, ובעיקר אצל גברים חולים שפיתחו נגעים באזור העכוז.

סקירה של 80 תיאורי מקרה מהספרות הרפואית בנושא, שפורסמה בספטמבר 2016 בכתב העת International Wound Journal מעלה כי עישון וחשיפה לנגיף הפפילומה המחולל גם את סרטן צוואר הרחם – מהווה גורם סיכון אצל אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה להתפתחות סרטן העור מסוג SCC. עוד נמצא כי סרטן העור מסוג SCC שמתפתח אצל אנשים עם הידרדניטיס נוטה להיות יותר אלים, להתפתח מהר יותר, לפתח גרורות וכן לחזור לאחר טיפול. כותבי מאמר הסקירה ממליצים לאלו מבין האנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה שפיתחו סרטן עור מסוג SCC להשתמש באמצעי הדמיה מתקדמים להערכת הגידול ולבצע ניתוחים נרחבים לכריתת הגידול בניסיון למנוע את התפשטותו.

תמותה בחולי הידרדניטיס סופורטיבה

תמותה ישירה כתוצאה מהידרדניטיס סופורטיבה נחשבת לנדירה ביותר, וקשורה כיום בספרות הרפואית רק במקרים של התפתחות סרטן אצל החולים. בעבר היו תיאורים בספרות על חולים שלא טופלו ופיתחו עמילואידוזיס – שקיעה לא נורמאלית של חלבונים עמילואידים ברקמות הגוף שקשורה להתפתחות סרטן מסוג מיאלומה נפוצה ולתמותה, אולם כיום על רקע היצע הטיפולים הרחב למחלה כבר אין תיאורים שכאלה. גורמי התמותה העיקריים כיום בקרב אנשים עם הידרודיניטיס סופורטיבה הן מחלות לב וכלי דם – שעלולות להתפתח אצל החולים, כמפורט להלן.

תחלואה נלווית להידרדניטיס סופורטיבה

הידרדניטיס סופורטיבה נקשרה במחקרים לסיכון מוגבר למספר מחלות ומצבים כרוניים, ובעיקר למחלות 'אוטואינפלמטוריות' בעלות מאפיינים של דלקתיות, עמן מתמודדים מעל לשליש מהמאובחנים במחלה.

מחלות מעי דלקתיות

הידרדניטיס סופורטיבה נקשרה במספר מחקרים למחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית, וקיים תיעוד על אנשים רבים שמפתחים במקביל את שתי המחלות.

מחקרים קשרו בין הידרדניטיס סופורטיבה לקרוהן וקוליטיס כבר החל משנות ה-90 של המאה ה-20. בישראל, חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, קופת חולים כללית והמרכז הרפואי סורוקה דיווחו באוגוסט 2016 בכתב העת Journal of Investigative Dermatology כי בבחינת 3,207 ישראלים שאובחנו עם הידרדניטיס סופורטיבה בהשוואה ל-6,412 נבדקים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת, המחלה הייתה קשורה בסיכון גבוה להתפתחות במקביל של מחלות מעי דלקתיות – העלתה פי 2,03 להתפתחות קרוהן, וכן העלתה ב-82% את הסיכון לקוליטיס כיבית – אם כי הסיכון לקוליטיס בעבודה זו לא היה מובהק סטטיסטית.

ההנחה כי הקשר בין המחלות הוא סביב מנגנון דומה שמוביל הן לדלקתיות במעי והן לדלקתיות בעור.

דלקות מפרקים אוטואימוניות

הידרדניטיס סופורטיבה נקשרה בעבודות להתפתחות דלקות מפרקים אוטואימוניות, לרבות דלקת מפרקים שגרונתית ובעיקר דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות וזאבת. גם מחלות אלו, בדומה למחלות מעי דלקתיות – נקשרו להידרדניטיס בתיאורי מקרה שהחלו להופיע בספרות הרפואית עוד בשנות ה-90 של מאה ה-20.

חוקרים מצרפת תיארו במארס 2014 בכתב העת Journal of Rheumatology שכיחות גבוהה של תסמיני דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות במדגם של 640 מטופלים עם הידרודיניטיס סופורטיבה. בעבודה נמצא כי 184 מטופלים הציגו תסמינים של דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות (28.75%) – שכיחות גבוהה מזו שנמצאה לדלקות אלו באוכלוסייה הכללית, לרבות תסמינים דלקתיים במפרקי הגוף, כאב גב ממקור דלקתי ואנתסיטיס (Enthesitis) שהיא דלקת בגידים.

התסמונת המטבולית

מספר עבודות הצביעו על קשר בין הידרדניטיס סופורטיבה לבין התסמונת המטבולית – המהווה צבר של תסמינים הקשורים בהשמנה שמעלים את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לרבות היקף מותניים גדול, רמה גבוהה של שומנים מסוג טריגליצרידים בדם, כולסטרול טוב (HDL) ברמה נמוכה בדם, יתר לחץ דם וערכים גבוהים של סוכר (גלוקוז) בדם וסוכרת.

חוקרים מדנמרק דיווחו בדצמבר 2014 בכתב העת JAMA Dermatology על סמך מחקר נרחב שכלל 326 אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה ו-14,851 נבדקים בקבוצת ביקורת, כי לחולים סיכון מוגבר פי 2.08 לפתח במקביל את התסמונת המטבולית, סיכון שגדל עד פי 3.89 בקרב חולי הידרדניטיס מאושפזים. כמו כן, באופן ספציפי זוהה במחקר סיכון למצבים הכרוניים הבאים הקשורים בתסמונת:

• סוכרת: הסיכון לפתח סוכרת ובעיקר סוכרת סוג 2 בקרב אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה היה במחקר גבוה פי 2.44 עד 5.74 בהשוואה לנבדקי הביקורת.
• השמנה: הסיכון להשמנה (מדד ההשמנה BMI מעל 30) אצל אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה היה במחקר גבוה פי 2.56 עד 6.38 בהשוואה לנבדקי הביקורת, והסיכון להשמנה ביטנית היה גבוה פי 2.24 עד 3.62.
• יתר לחץ דם: הסיכון ליתר לחץ דם היה גבוה פי 2.14 אצל חולים הידרדניטיס סופורטיבה מאושפזים בהשוואה לנבדקי הביקורת. סיכון מוגבר ללחץ דם גבוה בקרב כלל חולי הידרדניטיס לא היה מובהק סטטיסטית במחקר זה.

גם חוקרים ישראלים מאוניברסיטת בן גוריון, המרכז הרפואי סורוקה וקופת חולים כללית דיווחו באוגוסט 2015 בכתב העת British Journal of Dermatology כי הידרדניטיס סופורטיבה קשורה בסיכון גבוה ב-61% למאפיינים של התסמונת המטבולית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מחלות לב וכלי דם

לאחרונה מצטברות העדויות כי הידרדניטיס סופורטיבה כרוכה גם בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם. זאת בדומה למחלות דלקתיות נוספות שנקשרו לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי – ככל הנראה על רקע פעילות דלקתית מקבילה בלב ובכלי הדם שעלולה להוביל להתפתחות טרשת עורקים לצד דלקתיות באזורים אחרים בגוף. כך למשל נמצא כי מחלות מעי דלקתיות מעלות את הסיכון להתקפי לב ושבץ, ונמצא כי גם אנשים עם דלקות מפרקים נמצאים בסיכון למחלות לב.

באשר להידרדניטיס, מאמר של חוקרים ישראלים מאוניברסיטאות בן גוריון והטכניון שירותי בריאות כללית והמרכז הרפואי כרמל, שפורסם בינואר 2018 בכתב העת British Journal of Dermatology העלה כי למאובחנים עם הידרדניטיס סופורטיבה מספר מאפיינים שמעלים את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי, לרבות התסמונת המטבולית, קצב לב גבוה יותר במנוחה והשמנה.

מחקר נרחב מדנמרק שפורסם באפריל 2016 בכתב העת JAMA Dermatology בקרב 5,964 אנשים שאובחנו במדינה עם הידרדניטיס סופורטיבה בשנים 2011-1997, העלה כי בתקנון משתנים מתערבים – אנשים אלה נמצאים בסיכון גבוה ב-57% להתקפי לב, בסיכון גבוה ב-33% לשבץ מוחי איסכמי ובסיכון גבוה ב-95% לתמותה ממחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

פיודרמה גנגרנוזום

מחלת פיודרמה גנגרנוזום (Pyoderma gangrenosum) הינה מחלת עור נדירה יחסית שמתבטאת בכיבים דלקתיים בעור הנראים כפצעים פתוחים ונגרמים כתוצאה מזיהום באחת משכבות העור.

עבודות קושרות בין הידרדניטיס סופורטיבה לבין סיכון מוגבר להתפתחות פיודרמה גנגרנוזום. חוקרים מאוניברסיטת מרילנד דיווחו ביוני 2015 כי הטיפול בתרופות ביולוגיות מקבוצת חוסמי TNF אלפא מועיל לאנשים שסובלים במקביל משתי המחלות.

קדחת ים תיכונית

ראיות קושרות גם בין הידרדניטיס סופורטיבה לבין קדחת ים תיכונית, מחלה תורשתית המאופיינת בהתקפי חום וכאבים, ששכיחה בישראל בעיקר בקרב יהודים יוצאי צפון אפריקה, עיראק וסוריה ומוסלמים.

חוקרים ישראלים מאוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון, בית חולים בילינסון וקופת חולים כללית שממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2017 של כתב העת Journal of Investigative Dermatology העלה כי הידרדניטיס סופורטיבה מעלה פי 11.1 את הסיכון לקדחת ים תיכונית, כשיתכן שהמנגנון האוטואימוני של קדחת ים תיכונית בעל קשר מולקולארי להתפתחות נגעי הידרדניטיס סופורטיבה בעור.

סייעה בהכנת הכתבה ד"ר אריאלה הפנר, מנהלת המרפאה להידרדניטיס סופורטיבה ומנהלת המרפאה לכיבים כרונים ופצעים קשיי ריפוי במערך העור במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)

עדכון אחרון: אוגוסט 2018