תזונה מהווה רכיב חשוב בתהליך השתלת איברים. עוד בשלבי ההכנה להשתלה – תזונה בריאה והקפדה על משקל גוף תקין יתרמו בהמשך להחלמה מוצלחת יותר מהניתוח, ולאחר ההשתלה – הקפדה על תזונה בריאה מסייעת לשמר את תפקוד האיבר המושתל ולהימנע מסיבוכים כגון זיהומים ולשפר את איכות החיים ומצב הבריאות הכללי.

ככלל, למושתלי איברים מומלץ לנסות ולהקפיד על אורח חיים בריא ולאמץ את עקרונות התזונה הים תיכונית, הכוללים מזון טרי ומקומי, מבושל בבית, המכיל מגוון מקורות צמחיים (ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות), הרבה שמן זית וכן מוצרי חלב, דגים וזרעים למיניהם, תוך צמצום צריכת בשר אדום ומזונות מעובדים/ תעשייתיים. (למידע מפורט על תזונה ים תיכונית). 

בשנה הראשונה לאחר ההשתלה חשוב במיוחד הליווי והמעקב אצל דיאטנית, ובהמשך לפי הצורך מתבצע המשך מעקב במרפאת ההשתלות. המעקב כולל ניטור משקל, בדיקת תפקוד, ניטור רמות ויטמין D וצפיפות עצם וכן בדיקה לרמות מינרלים כגון אשלגן, זרחן, מגנזיום וסידן והערכה לתפקוד מערכת העיכול. כשרמות האשלגן גבוהות – יש להיוועץ בדיאטנית/ תזונאי להתאמה במרכיבי הדיאטה הים תיכונית שעשירה באשלגן. במסגרת המעקב נעשית בדיקה גם למחסור בברזל – אנמיה, תוך בדיקת רמות ויטמין B12 וחומצה פולית.

תזונה בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה

הגדלת כמות הקלוריות והחלבונים

בשבועות הראשונים לאחר השתלת האיברים מומלץ להעלות את כמות הקלוריות היומית – באופן שתורם להחלמה מניתוח ההשתלה. למושתלי איברים בשלבי החלמה מהניתוח מומלץ על העלאה של עשרות בודדות של אחוזים, כשכל מקרה נבחן לגופו, והיעד לרוב הוא בין 30 ל-35 קק"ל לכל ק"ג משקל גוף קיים או לכל ק"ג משקל גוף מתוקנן במקרה של השמנה.

בתוך כך מומלצת בעיקר עלייה בצריכת החלבונים, בהשוואה לאנשים באותו הגיל והמין – כשההמלצה מורה על צריכה של 1.2 עד 2 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף (כשצריכה מעל 1.5 גרם חלבון לק"ג משקל גוף פחות נפוצה), בהשוואה ל-0.8 עד 1 גרם חלבון לקילוגרם משקל גוף לאדם בריא.

לדברי מירב יעקובסון נפתלי, דיאטנית בהתמקצעות נפרולוגית מהיחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית, המטפלת ומלווה מושתלים אחרי השתלת כליה במרפאת מושתלים בבילינסון, "ניתן להשיג חלבון ממזונות מהחי ומהצומח, וההמלצה לעשות זאת הן בהגדלה של כמות המזון היומית הכוללת והן בהגדלת כמות המזון בכל ארוחה, תוך העשרת התפריט במזונות עשירים בחלבונים כגון גבינות, סויה, קטניות, עוף ודגים, כחלק מתפריט התזונה הים התיכונית".

עלייה בכמות הקלוריות והחלבונים מסייעת לגוף בהתחדשות הרקמות לאחר הניתוח ובמאבק הנדרש בזיהומים – וזאת על רקע מערכת החיסון המוחלשת כתוצאה מהתרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים שניתנות למניעת דחיית השתל, בשלב הראשון במינונים גבוהים במיוחד.

הפחתת הסיכון לזיהומים: הנחיות לאכילה בחוץ ולהתנהלות בבית 

התרופות לאחר השתלת איברים מחלישות כאמור את מערכת החיסון הטבעית של הגוף ומעלות את הסיכון להידבקות בזיהומים – ואילו הזיהומים מצדם מסכנים את תפקוד האיבר החדש ומעלים את הסיכון לדחיית השתל.

ככלל, מומלץ תמיד על שמירה על היגיינה ובטיחות במזון, כדי להפחית את הסיכון לזיהומים. במשך כשנה לאחר ההשתלה מומלץ על תשומת לב בעת תכנון אכילה בחוץ – במסעדות ובתי קפה. ישנם מטפלים אשר בהתאם למצב הרפואי ימליצו להימנע מאכילה בחוץ לפחות בשלושת החודשים לאחר ההשתלה, כשההמלצה תלויה במטופל והבנתו על הסיכון לזיהומים, וזאת מאחר שרמות התרופות נוגדות דחיית השתל שניתנות בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה גבוהות יותר – עד להתייצבותן כעבור חצי שנה עד שנה מההשתלה, וכן בהתאם למצב היציאות/ שלשולים/ עצירות של המטופל כפי שמוערך במעקב תזונתי. לדברי יעקובסון נפתלי, "ההמלצות של היגיינת המזון תואמות המלצות של נשים בהיריון בנושא היגיינת מזון".

מושתלי איברים מתבקשים להימנע ככל האפשר מהמזונות הבאים:

• שתיית מים ממקורות מזוהמים/ שאינם עוברים טיהור – למשל ממעיינות.

• חלב לא מפוסטר וגבינות מחלב לא מפוסטר (למשל גבינות קממברט או ברי שיוצרו בתנאים לא מבוקרים).

• גלידה רכה/ אמריקאית (גם גלידה מגלידריה עשויה להיות בעייתית, בהתאם להיגיינה). 

• גבינות המושרות במי מלח כמו גבינה בולגרית, צפתית או פטה. 

• גבינות הנמכרות במעדניות.

• אכילת פירות וירקות שלא נשטפו כהלכה. באכילה בחוץ מומלץ להעדיף פירות וירקות מבושלים על פני פירות וירקות טריים ולהימנע מאכילת פירות וירקות שמוגשים טריים במזנונים.

• ביצים לא מבושלות – לרבות ברטבים למיניהם.

• בשר/ עוף/ דגים שאינם מבושלים כהלכה (במצב נא), לרבות סושי וסביצ'ה (גם סושי צימחוני בעייתי, מכיוון שהוכן על גבי משטח של דג נא). 

• מומלץ להימנע מבשר מעובד גם על רקע הסיכון לתחלואה לבבית ולסרטן, וכשהוא אינו מבושל - גם בגלל הסיכון לזיהומים, למשל נקניקים ונקניקיות קרות (למשל קבנוס). לפני אכילת בשר – חשוב לחממו היטב.

• מזון שדורש חימום והושאר לזמן רב מדי בטמפרטורת החדר.

• נקניקיות שהופשרו פעמיים – מחשש להידבקות בחיידק הליסטריה.

• דגים מעושנים.

• סלטים מוכנים וסלטי מעדניה.

• סלט חומוס קנוי (ניתן להכין סלט חומוס ביתי, לשמור במקרר ולצרוך תוך יומיים). 

• נבטים לא מבושלים.

• מיצים שהוכנו במסעדות או בדוכנים.

הזיהומים שמועברים ממזון ומסוכנים למושתלי איברים הם בעיקר מחיידקי ליסטריה, סלמונלה, טוקסופלזמה וכן חיידק אי קולי על רקע אי שטיפת ידיים.

ככלל, מומלץ להקפיד על מספר פעולות בעת הטיפול/ ההכנה של מזון – כדי למנוע זיהומים:

• שטיפת ידיים בסבון ובמים.

• שטיפת קרש החיתוך לפני הכנת מזון במים קרובים לרתיחה (קרוב ל-80 מעלות).

• שטיפה מוקפדת של פירות וירקות טריים לפני אכילה.

• צמצום אכילה במסעדות והימנעות מאכילת סלטים, פשטידות ירק ופירות שמוגשים במזנונים.

• בישול בשר, עופות ודגים למידת עשייה "עשוי היטב" (well done).

• הפרדת משטחים: יש להחזיק בבית קרש חיתוך נפרד לבשרים ועופות וקרש נפרד לירקות ופירות.

• מומלץ שקרש החיתוך יהיה עשוי מפלסטיק או זכוכית ולא מעץ – שמעלה את הסיכון להימצאות והתרבות של חיידקים.

התאמה תזונתית למצבים רפואיים ספציפיים לאחר השתלת איברים

ככלל, בשבועות הראשונים לאחר ניתוח ההשתלה – המצב הרפואי מקשה לעתים על אכילה/ שתייה וקבלה של כמות הקלוריות המספקת, בין השאר על רקע תופעות לוואי שעשויות להתלוות לתהליך ההחלמה מהניתוח ולתחילת הטיפול בתרופות שניתנות למניעת דחיית השתל, לרבות: פצעים בפה, בחילות והקאות, יובש בפה, שלשולים, שינויים בחוש הטעם, ירידה בתחושת הרעב, עצירות, עייפות ודיכאון. מצבים אלה עשויים להיות מוכרים למושתלי איברים גם מתקופת ההמתנה להשתלת איברים – כשהתמודדו עם אי ספיקת איבר בדרגה קשה.

תופעות לוואי אלה דורשות לעתים גם התאמה תזונתית, אם כי במידה והתפתחו – מומלץ תחילה לפנות לרופא המטפל ולבחון שינוי בתמהיל הטיפול התרופתי.

פצעים בפה

מושתלי איברים נמצאים בסיכון לסיבוכים בחלל הפה והשיניים, לרבות פצעים בפה, בין השאר על רקע תרופות מסוימות ובעיקר ציקלוספורין.

במקרים אלה מומלץ לאכול מזון שאינו חם או חריף מדי, מזון רך יותר – בין השאר על ידי הוספת רטבים לריכוך המזון; שתיית נוזלים באמצעות קש כדי לעקוף את הפצעים המכאיבים בפה; צריכת מזונות עתירי קלוריות וחלבונים – כדי להאיץ את ריפוי הפצעים; אכילת מזונות רכים כמו מרקים קרמיים, גבינות מפוסטרות, פירה תפוחי אדמה וביצים מבושלות, גלידות, מילקשייק ויוגורט; שתיית מיצים מפוסטרים בטעמי נקטר או מי פרי במקום מיצים על בסיס חומצתי – כמו מיץ תפוזים; ולעתים נדרשת הוספת מזון רפואי לקבלת כמות הקלוריות והחלבונים המספקת.

מזונות שמחמירים את מצב הפצעים בפה כוללים מזונות חומצתיים כמו מיץ תפוזים, מיץ אננס, מוצרים מבוססי עגבניות, מזונות מלוחים, מזונות מרובי תבלינים ולעתים גם פירות וירקות טריים, טוסט יבש, לחמים/ דגני בוקר עתירי גרעינים וחטיפים קראנצ'יים.

כמו כן מומלץ להימנע משתיית אלכוהול וכן להקפיד על בריאות השיניים ולהימנע משימוש במי פה שמכילים אלכוהול (עוד על אלכוהול בהמשך הכתבה).

יובש בפה

אחת התופעות שעשויות להתלוות לתקופה שלאחר ניתוח ההשתלה היא יובש בפה. במקרים אלה מומלץ על התאמות תזונתיות, לרבות בהוספת רטבים לצורך ריכוך המזון, מציצה מתמשכת של קרח או סוכריות או מסטיקים ללא סוכר כדי לשמור על הפה רטוב, צריכת מזונות חומציים אשר מגרים הפרשת רוק ומסייעים במניעת יובש בפה – אולם רק במצבים בהם אין במקביל פצעים בפה, לרבות אכילת תפוזים, לימונים ופירות הדר נוספים, שתיית מים עם הארוחות ובין ארוחות, שמירה על בריאות השן – שמסייעת גם למנוע זיהומים בחלל הפה, ולעתים אף מומלץ להשתמש ב"תחליפי רוק" – שטיפות פה וג'לים שאינם מכילים אלכוהול.

מומלץ להימנע ממזונות שעלולים להחמיר את תחושת היובש בפה, לרבות בשר ללא רוטב; לחמים, קרקרים ועוגות יבשות; מזונות ומשקאות חמים מאוד; ושתיית אלכוהול ו/או שימוש במי פה המכילים אלכוהול.

שלשולים

במקרה של שלשולים שעלולים להתפתח על רקע טיפולים תרופתיים לאחר השתלת איברים, מומלץ לאכול מנות קטנות בכל ארוחה, לשתות הרבה – כדי למנוע התייבשות, להקפיד על שתיית נוזלים בין הארוחות ולהקפיד על מזונות ומשקאות עשירים באשלגן, בהתאם לרמת האשלגן בדם ככל שניתן – לרבות בננות, תפוחי אדמה ללא קליפה, ביצים מבושלות, דגים עשירים באשלגן, עוף וכן לחם לבן ואורז לבן.

כמו כן יש להימנע מאכילת דגנים מלאים, פופקורן, אגוזים, פירות עם הקליפה, שעועית, ברוקולי, כרוב, כרובית, לעיסת מסטיק, מזונות חריפים, מזונות עשירים ברטבים, קפאין (בקפה, תה, שוקולד) וכן מומלץ להימנע ממוצרי חלב. לעתים שינוי בתמהיל הטיפול התרופתי יוביל להקלה במצב.

תזונה בשנים שלאחר השתלת איברים

בחלוף הזמן, כשמתייצב מצבם הרפואי של מושתלי איברים לאחר הפחתה מדורגת במינון התרופות למניעת דחיית השתל, המושתלים נדרשים עדיין לבדיקות מעקב קבועות, לרבות בדיקות לבירור על חסרים תזונתיים מסוימים, וכן מוגבלים במספר מזונות שאינם מומלצים על רקע השפעה אפשרית בפגיעה ביעילות התרופות עד כדי העלאת הסיכון לדחיית השתל.

הימנעות משילובים מסוכנים 

מספר מזונות עלולים לפגוע ביעילות הטיפול התרופתי ולכן על מושתלי איברים להימנע מהם באופן גורף לכל החיים, ובהם אשכולית, פומלית, רימון – גם בראש השנה וכן מומלץ על הימנעות מפרי הקרמבולה.

מעבר לכך, יודגש כי אין כיום איסור מפורש על אכילת פירות וירקות למושתלי איברים, בהבדל מההגבלות הנהוגות בקרב חולים עם אי ספיקת כליות סופנית המטופלים בדיאליזה וממתינים ברובם להשתלות כליה – שנאסר עליהם לאכול פירות וירקות עתירי אשלגן. ההמלצה הכללית למושתלים היא לאכול פירות וירקות בעונה תוך גיוון הסוגים והצבעים (מומלץ לאכול פירות וירקות בחמישה צבעים ביום), באכילה בבית ולאחר שטיפה טובה במים חמים ובסבון.

אשכולית ופומלית

(צילום: shutterstock)

אשכולית ופומלית עלולות ליצור שילוב מסוכן עם תרופות שונות על רקע פעילותו המעכבת על מערכת האנזימים בכבד CPY3A4 שאחראית לפירוק תרופות רבות, לרבות אימונוסופרסנטים. 

מחקרים ספורים העלו כי שתיית מיץ אשכוליות באופן קבוע בקרב מושתלי איברים עלולה להוביל לעלייה בריכוזן של תרופות למניעת דחיית שתל, שבעיקר מסוכנת בצריכה משולבת עם ציקלוספורין, טקרולימוס וסירולימוס. לכן, כאמצעי זהירות, למושתלי איברים מומלץ להימנע מאכילת אשכולית ופומלית וכמובן להימנע גם משתיית מיץ אשכוליות ומיץ פומלית.

רימונים

(צילום: shutterstock)

בדומה להשפעת האשכוליות, גם לרימונים ולמיץ רימונים יש השפעה בעייתית דומה על מושתלים בעלייה בריכוז האימונוסופרסנטים בגוף, בעיקר בשילוב עם ציקלוספורין, טקרולימוס וסירולימוס.

מאמר מפברואר 2013 שפורסם בכתב העת Journal of Heart and Lung Transplantation מדווח על סיכון בקרב מושתל לב אמריקאי בן 42 שנטל טקרולימוס ונהג לאכול בקביעות קרחונים טבעיים מרימונים – מה שהוביל לתנודות מסוכנות בריכוז התרופה בדם ולשיבוש בפעילותה החיונית לדיכוי המערכת החיסונית. כאמצעי זהירות, למושתלי איברים מומלץ להימנע מרימונים/מיץ רימונים.

קרמבולה

(צילום: shutterstock)

פרי הקרמבולה שצורתו כוכב עלול אף הוא להיות מסוכן למושתלי איברים, מאחר והוא עלול להכיל טוקסין שמופרש על ידי הכליות. מאחר ומושתלי איברים בכללותם נמצאים בסיכון להפרעות בתפקוד הכליות ולאי ספיקת כליות – ובכללם כמובן גם מושתלי כליה שמתפקדים למעשה עם כליה במקור מאדם אחר – מומלץ לכלל המושתלים להימנע מפרי זה שעלול להעמיס על הכליות ולהוביל לסיבוכים.

תה צמחים

(צילום: shutterstock)

קיימים דיווחים ספורים בספרות הרפואית אודות שילוב בעייתי בין נוגדי דחייה לבין תה צמחים, כשהסיכון בעיקר בנטילת ציקלוספורין שמהווה תרופה מהדור הישן, וזאת למרות שלמושתלים רבים מומלץ בשלב הראשון לאחר ההשתלה להרבות בשתייה כדי להפעיל את הכליות החדשות בגוף, בין השאר על ידי שתיית תה.

ביולי 2005 דיווחו חוקרים גרמנים בכתב העת Nephrology Dialysis Transplantation על מטופלים שסבלו מירידה ברמות התרופה ציקלוספורין בגוף כתוצאה משתייה קבועה של תה צמחים, בחלק מהמקרים בהמלצת מתאמי השתלות, כאשר החלפת תה צמחים במים מינרלים הובילה תוך שבועיים להשבת הציקלוספורין לרמה תקינה.

תוספי תזונה

למושתלי איברים ככלל אסור השימוש בצמחי מרפא שחלקם עלולים להשפיע על מערכת אנזימי הכבד מסוג CPY3A4 ולפגוע ברמות התרופות נוגדות דחיית השתל מקבוצת האימונוסופרסנטים. כמו כן מומלץ להימנע מנטילת תוספי תזונה כמו אומגה 3 וויטמינים ללא היוועצות עם דיאטנית/ מרפאת ההשתלות/ הרופא המטפל, בין השאר גם מחשש לשילוב בעייתי עם התרופות.

בין השאר, עבודות העלו כי תמציות רוזמרין שנעשה בהן שימוש בין השאר ליתר לחץ דם ולהפרעות בעיכול – עלולות להוביל לעלייה בריכוז התרופה ציקלוספורין על ידי העלאת זמינותה הביולוגית בגוף, וכך ללא התאמת מינונים עלולות לגרום לריכוזים גבוהים מדי ורעילים. מחקרים זיהו גם שילובים בעייתיים בין תרופות למניעת דחיית שתל לבין אכינצאה, קדד/אסטרגלוס, ג'ינסנג, שוש קירח/ליקוריץ, נבטי אלפלפא והיפריקום (סנט ג'ונס וורת').

באשר לוויטמין C התקיים דיון מדעי נרחב ורב תהפוכות בעשורים האחרונים בדבר השפעותיו בגוף עבור מושתלים. כיום לא נהוג להמליץ תוסף ויטמין C למושתלי כליה מחשש לאוקסאלוזיס – שקיעת חומצה אוקסאלית שהיא תוצר של חומצה אסקורבית (ויטמין C) – מצב שעלול לגרום לפגיעה חריפה בכליה החדשה.

באופן כללי, שוב יודגש כי מומלץ למושתלים להיוועץ עם מרפאת ההשתלות לפני נטילת כל תוסף תזונה.

חסרים תזונתיים

בעוד שהאיבר החדש שהושתל בגוף מתחיל בפעילותו – לאחר ההשתלה לרוב נדרשת בנייה של מסת עצם כדי לטפל בירידה בצפיפות העצם שמלווה את רוב החולים עם אי ספיקת איבר ובעיקר אי ספיקת כליות. במצב זה – כשהעצמות פועלות ב"יתר", עלולים להתפתח חסרים תזונתיים. גם חלק מהתרופות למושתלים מוסיפות לסיכון להתפתחות דלדול עצמות ואוסטיאופורוזיס, למשל סטרואידים.

מושתלי איברים מוזמנים לבדיקות מעקב תקופתיות, ובמסגרת זו מתבצע בין השאר מעקב אחר רמות ויטמינים ומינרלים, שהמשמעותי שבהם הוא מעקב אחרי ויטמין D, מאחר ולמושתלי איברים אסור להיחשף לשמש – שמהווה מקור מרכזי לקבלת הוויטמין – עקב סיכון מוגבר לסרטן העור, למושתלי איברים רבים יומלץ על מעקב בדם ובהתאם על נטילת תוסף מסוג ויטמין D כדי להתגבר על מחסור זה ולהימנע מפגיעה קשה בעצמות. 

מעקב יתבצע גם אחר רמות אשלגן, מגנזיום וזרחן. תרופות למושתלים לעתים מעכבות פינוי של אשלגן ומעודדות פינוי של מגנזיום וזרחן ולעתים אף נלווה לכך שינוי הורמונאלי מסוג היפרפרארתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס). במקרים אלה נדרשת לעתים השלמת חוסרים של ויטמינים ומינרלים באמצעות תזונה – לרבות:

• מזונות עשירים בזרחן, לרבות מוצרי חלב ויוגורט, קטניות, סרדינים, טחינה. במצבים מסוימים יומלץ על תוסף זרחן.

• מזונות עשירם במגנזיום, לרבות דגנים מלאים, אגוזים ודגים. במצבים מסוימים יומלץ על תוסף מגנזיום.

• מזונות עשירים באשלגן – לפי צורך, לרבות פירות, ירקות, יוגורט, חלב, מרקים ודגים.

אם אצל המושתל מזוהה במקביל למחסור בזרחן ובמגנזיום גם עודפי אשלגן – יש להתאים את ההמלצות התזונתיות לכל מקרה פרטני בסיוע דיאטנית.

הימנעות מאלכוהול

אלכוהול אמנם מהווה חלק מהתזונה הים תיכונית, אולם הוא מעלה את הסיכון לסרטן, וחלק מהתרופות למושתלי איברים אוסרות לחלוטין שתיית אלכוהול.

למושתלים שהטיפול התרופתי שניתן להם מאפשר צריכה מוגבלת של אלכוהול – מומלץ להגביל את השתייה לאירועים מיוחדים ובמקרים ספציפיים במיוחד – עד לכוסית ביום.

כמו כן, בהקפדה על היגיינת הפה והשיניים – למושתלי איברים מומלץ השימוש במי פה שאינם מכילים אלכוהול.

הגבלת מלח

ההמלצות הנוגעות לצריכת מלח עבור מושתלי איברים מותאמות בשבועות הראשונים לכל מטופל באופן אישי. בהמשך ההמלצות מורות על 2,300 מ"ג נתרן ליום, בהתאם להמלצות משרד הבריאות לכלל האוכלוסייה, או כמות קטנה יותר בהתאם לסיבוכים כמו יתר לחץ דם, בצקות או פרוטאינוריה (חלבון בשתן) – המחייבים הגבלה עד 2,000 מ"ג נתרן ליום ולעתים אף עד 1,500 מ"ג ליום.

הדגש בצריכת מלח הוא על הורדת מזון תעשייתי ומעובד כגון בשר ועוף מעובדים חטיפים קרקרים רטבים גבינות מלוחות, ויש להעדיף בישול ביתי עם מזונות שלמים. מזונות מעובדים כוללים מרכיבים שבדרך כלל לא משתמשים בהם לצורך קולינארי, ומכילים מרכיבים לחיקוי התכונות המקוריות – כמו צבע טעם, צבעי מאכל ומייצבי צבע.

צריכת סידן 

צריכת סידן חשובה עבור מושתלי איברים לצורך שמירה על רמות תקינות של צפיפות עצם, בין השאר על ידי אכילת מוצרי חלב. מאחר ומלח מוביל להפרשה גדולה יותר של סידן בשתן, השאיפה ככלל היא למזונות עשירים בסידן ומופחתי נתרן.

אלרגיות למזון

אספקט נוסף שקשור לתזונה לאחר השתלת איברים עולה ממחקרים חדשים שמצביעים על עלייה בסיכוי לפתח אלרגיות למזון לאחר השתלה. חוקרים ישראלים וקנדים שבחנו את הנושא דיווחו במאי 2018 בכתב העת Journal of Pediatrics  כי במדגם של 626 ילדים עד גיל 18 שעברו השתלות איברים בשנים 2012-2000 – לאחר מעקב של 3.6 שנים כשליש (34%) פיתחו אלרגיות לאחר ההשתלה, בעיקר מושתלי כבד (41%), לב (40%) ואלו שעברו השתלה של שני איברים ומעלה במשולב (57%), ומכלל אלו שפיתחו אלרגיות – כרבע (23.9%) פיתחו אלרגיות למזון. כמו כן זוהו ילדים שפיתחו לאחר ההשתלה אלרגיות עור (אקזמה) ואסתמה. החוקרים קוראים להעלות מודעות של רופאים ומרפאות השתלות לתופעה.

השמנה

מושתלי איברים נמצאים בסיכון לתסמונת המטבולית ולעודף משקל והשמנת יתר, ולפי מחקרים בסיכון לעלייה של 10% במשקל כבר בשנה הראשונה לאחר ניתוח ההשתלה ואף מעל לכך, וזאת מסיבות מגוונות, לרבות פגיעה במסת השריר לאחר ניתוח ההשתלה, עלייה בסיכון לתנגודת לאינסולין ולסוכרת ועלייה בתחושת הרעב על רקע הטיפול בסטרואידים. גם מצוקה נפשית ודיכאון, עשויים להוביל להשמנה. 

לפי מחקרים, כשני שליש ממושתלי הכליה נמצאים בסיכון לעלייה במשקל, בין השאר על רקע תזונה לקויה ועלייה בתחושות הרעב לאחר שיפור באורמיה (שיינת הדם) – תסמינים הקשורים לפגיעה בתפקוד הכליות בקרב אנשים עם אי ספיקת כליות ובהם מטופלי דיאליזה בשלבים שלפני ההשתלה וכן על רקע טיפול בסטרואידים ואי הקפדה על אורח חיים בריא. לפי סקירה מאוסטרליה שפורסמה באפריל 2010 בכתב העת Nephrology, השמנה אצל מושתלי כליה מאופיינת בעלייה של 19% עד 35% במשקל, מלווה בעיקר בעלייה בשומן הביטני, ומגדילה ביותר מ-10% את הסיכון לסוכרת על רקע טיפול בסטרואידים והפרעות בשומנים בדם. סוכרת שמתפתחת בעקבות השתלה מכונה בעגה המקצועית NODAT (קיצור של New Onset Diabetes After Transplant). מאמר סקירה בנושא שפורסם במאי 2011 בכתב העת Diabetes, Meabolic Syndrome and Obesity: Targets and Therapy, קובע כי בין 2% ל-53% ממושתלי האיברים נמצאים בסיכון להתפתחות NODAT, כאשר השמנת יתר מהווה את אחד מגורמי הסיכון המרכזיים למחלה. לפי מאמר סקירה בנושא שפורסם על ידי חוקרים מקנדה במארס 2016 בכתב העת World Journal of Transplantation, עד 80% ממושתלי הכליה נמצאים בסיכון לעלייה ברמות השומנים בדם שעשויה להתלוות להשמנה – כשהתופעה אף עשויה להיגרם כתופעת לוואי של טיפול בחלק מהתרופות הניתנות למושתלים, לרבות ציקלוספורין וסירולימוס.

חוקרים בריטיים מאוניברסיטאות קייימברידג' ובירמינגהאם דיווחו בשנת 2005 בכתב העת Transplant International כי במדגם של 597 מושתלים, 24% עד פיתחו השמנת יתר שנה לאחר ההשתלה (מדד ההשמנה BMI בערך של מעל ל-30 יחידות) וכעבור שלוש שנים עלה השיעור ל-31% ממושתלי הכבד.

על רקע הסיכון להשמנה, חשובה מודעות והבנה לכך שמשקל עלול להעמיס על האיבר המושתל ומסכן את הגוף בעלייה בפעילות דלקתית ובעלייה בסיכון לפתח סרטן וכן בעלייה בסיכון לשינויים בפרופיל השומנים בדם ובסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם – לרבות התקפי לב ושבץ מוחי. חשוב לעקוב אחר המשקל בבית ובעת סימנים לעלייה במשקל להיוועץ בדיאטנית קלינית, ולהקפיד על תזונה בריאה ללא אוכל מטוגן שמבוססת כאמור בתחילת הכתבה על תזונה ים תיכונית, וכן להקפיד על פעילות גופנית סדירה שביכולתה להפחית את הסיכון להשמנה. יצוין כי גם השמנה כהגדרתה (כשמדד ההשמנה BMI מעל 30 יחידות) וגם עלייה לא רצונית במשקל וכן ירידה לא רצונית במשקל – מצריכים ייעוץ.

ככלל, למניעת השמנה לאחר השתלת איברים, מומלץ על הצעדים הבאים:

• הפחתת שומנים בתפריט היומי – לפי המלצות איגוד הלב האמריקאי (ה-AHA) יש להפחית את שיעור השומנים במנת הקלוריות היומית לכ-30% בלבד לכל היותר – עד 65 גרם שומן ליום בצריכה יומית של 2,000 קלוריות.

• העשרת התפריט היומי במזונות שמכילים סיבים תזונתיים – לרבות פירות, ירקות, דגנים מלאים ופסטה מלאה.

• ביצוע פעילות גופנית בקביעות – לפחות 200 דקות בשבוע /30 דקות ביום, בעיקר פעילות אירובית, וכן פעילות אנאירובית לאחר היוועצות ברופא ולרוב לפחות 3 חודשים לאחר ההשתלה. יש לזכור כי פעילות גופנית מחוץ לבית אינה מומלצת בשעות השמש – מאחר ומושתלי איברים נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן העור.

באשר לטיפול התרופתי להורדה במשקל, בשנים האחרונות תרופות מהדור החדש הפועלות באופן דומה להורמון הטבעי GLP-1 שמופרש מהמעי לאחר ארוחות, ובכללן התרופה סאקסנדה שהיא למעשה נגזרת של החומר הפעיל בתרופה לסוכרת ויקטוזה מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1 – המיועדת לטיפול בהשמנה בשילוב אורח חיים בריא. תרופות אלה ניתנות לעתים למושתלי איברים עם משקל עודף, כשהתפקוד הכלייתי גבוה מ-30%, לאחר התייצבות במצבם.

מושתלי איברים שמפתחים השמנת יתר קיצונית (מדד ההשמנה BMI מעל 35 יחידות) מופנים לעתים לניתוחים בריאטריים.

*מירב יעקובסון נפתלי היא דיאטנית בהתמקצעות נפרולוגית מהיחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית, מטפלת ומלווה מושתלים אחרי השתלת כליה במרפאת מושתלים בבילינסון

עדכון אחרון: נובמבר 2019