ידוע כי פעילות גופנית מיטיבה מאוד עם בריאותם של חולי סוכרת. כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי JAMA מראה את החשיבות הרבה של שימוש בתוכנית פעילות גופנית מובנית. החוקרים מצאו כי תוכניות מובנות שכללו התעמלות אירובית ו/או אימוני כוח, עזרו לשיפור רמות הסוכר בדם בקרב אנשים עם סוכרת סוג 2.

החוקרים מבית החולים Clinica de Porto Alegre בברזיל ניתחו נתונים מ- 47 מחקרים שכללו קרוב ל- 8,500 משתתפים. הם בחנו את ההשפעה שיש לתוכניות התעמלות מובנות, מתכוננות ומונחות שנמשכו לפחות 12 שבועות, על רמות ההמוגלובין A1C  -ההמוגלובין המסוכר, מדד מייצג את ממוצע רמות הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים (ההמלצה לסוכרתי להוריד לרמות מתחת ל- 7%).

החוקרים גם בחנו את השפעת התוכנית המובנית בהשוואה לייעוץ כללי שניתן למטופל בו נאמר לו כי חשוב להתעמל (עם או בלי הנחיות תזונתיות), כדי להוריד את רמות הסוכר בדם.

התוצאות מראות שמילים לא מספיקות. ההנחיות לבדן, לא נקשרו לשיפור ברמות הסוכר בדם. הנחיות לפעילות גופנית ללא תוכנית מובנית, השפיעו לטובה על רמות הסוכר בדם רק כאשר הן שולבו גם עם הנחיות תזונתיות. פעילות גופנית מובנית נקשרה עם ירידה גדולה יותר באופן משמעותי ברמות ההמוגלובין המסוכרר.

כצפוי הראו החוקרים שהתעמלות מובנית שנמשכת יותר מ- 150 דקות בשבוע מיטיבה עם הסוכרת יותר בהשוואה לפעילות שנמשכת פחות מ- 150 דקות בשבוע (ירידה ב A1C של 0.9% לעומת 0.36%).

בנוסף בחנו החוקרים את ההשפעה לפי סוג ההתעמלות: אירובית, אימוני התנגדות (לדוגמא עם משקולות או גומיות) או שילוב של שתיהן. כל הפעילויות הביאו להורדת ה- AIC אך זו שהשפיעה במידה הרבה ביותר הייתה ההתעמלות אירובית שהביאה לירידה של כמעט 0.73% ב A1C .

נראה שלרבים, התעמלות מובנית ומונחית יעילה יותר, שכן קשה יותר להתמיד בהתעמלות לאורך זמן בלי תמיכה ותכנון.

JAMA. 2011, 305(17), 1790-1799
 

 תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט