מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהחדשותשעות נוספות מעלות סיכון לדיכאון

שעות נוספות מעלות סיכון לדיכאון

ימי עבודה שנמשכים יותר מ –11 שעות מעלים את הסיכון לדיכאון פי 2.5


שעות ארוכות במשרד מגבירות סיכון לדיכאון, בלי לרמת הלחץ בעבודה (צילום: Shutterstock)
שעות ארוכות במשרד מגבירות סיכון לדיכאון, בלי לרמת הלחץ בעבודה (צילום: Shutterstock)

 

עובדים שעות נוספות? הסיכון שלכם לפתח דיכאון עולה באופן משמעותי, בלי קשר לרמת הלחץ בעבודה עצמה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת PLoS ONE.

 

המחקר, שעקב אחר 2,123 עובדי מדינה בריטים במשך 6 שנים, מצא כי לעובדים שמבלים לפחות 11 שעות מהיממה במשרד, סיכון גבוה בערך פי 2.5 לפתח דיכאון מאשר עובדים שמבלים 7 או 8 שעות במשרד.

 

האבחון של דיכאון במחקר נעשה בשיטות המדויקות ביותר – באמצעות אבחון פנים מול פנים. משתתפי המחקר היו בריאים נפשית כשהם עברו הערכה ראשונית בין השנים 1991 ל- 1993. שש שנים לאחר מכן, מעט יותר מ-3% מהעובדים סבלו מדיכאון קליני.

 

הקשר בין ימי עבודה ארוכים ודיכאון נותר ללא שינוי משמעותי גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים כמו מתח בעבודה, רמת התמיכה במקום העבודה, שימוש באלכוהול, עישון ומחלות גופניות כרוניות.

 

מתוצאות המחקר עולה כי עובדים זוטרים ועובדים מדרג הביניים שמבלים שעות רבות מידי בעבודה כנראה נוטים יותר לדיכאון מאשר אנשים בדרגות גבוהות יותר. לאורכו של יום העבודה לא הייתה השפעה כה ניכרת על הבריאות הנפשית של אנשים בכירים ששכרם גבוה יותר כגון מזכירי ממשלה, מנהלים, ראשי צוותים ומנהלי מדיניות.

 

החוקרים מהמכון לבריאות תעסוקתית בהלסינקי אומרים כי שעות ארוכות במשרד עשויות לתרום לדיכאון בכמה דרכים – למשל ביצירת קונפליקטים במשפחה או מערכות היחסים או באמצעות העלאת הורמון הלחץ קורטיזול. גם חסך בשעות שינה, חסך בזמן למנוחה וטיפול עצמי וחוסר ביטחון תעסוקתי עלולים להעלות את הסיכון לדיכאון.

 

 

Virtanen, M. PLoS One, published online Jan. 25, 2012