מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד״ר הדר מילוא-רז
ד״ר הדר מילוא-רז
מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. התמחות: התמחות בפנימית, בית חולים ע״ש שיבא התמחות שניה במכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם וסכרת, בית חולים ע״ש שיבא נסיון: ניהול מרפאה בקופ״ח כללית הדרכה במרכז לסימולציות רפואיות (מס״ר) בוגרת בית הספר לטיפול בהשמנה ״SCOPE״ עובדת כיום כרופאה בכירה במכון האנדוקריני וב״מרכז הישראלי לטיפול בעודף משקל״ בבית חולים ע״ש שיבא.
ד
ד"ר עידית דותן
מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, והשמנה. מנהלת שירות סכרת והשמנת יתר במכון לאנדוקרינולוגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: MD, האוניברסיטה העברית, ירושלים, MSc ברפואה ניסויית, מונטריאול, קנדה התמחויות: תת התמחות באנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, ולאחריה תת התמחות שניה במחלות מטבוליות - מונטריאול, קנדה התמחות ברפואה פנימית, סורוקה, באר-שבע מחקר: מחקר בסיסי, Jewish General Hospital, מונטריאול, קנדה. לאחר מכן פוסט דוקטורט באוניברסיטת טורונטו שטחי התעניינות: טיפול בהשמנה, השפעות מטבוליות של ניתוח בריאטרי, סכרת: סיבוכים, אשפוז וסביב ניתוח, ממשק בי"ח-קהילה ותזונה https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/endocrinologi/Pages/dr_i_do
ד
ד"ר שמעון ספוז'ניקוב
מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית, במרכז הרפואי רבין, בית החולים בילינסון. התמחות: כירורגיה בריאטרית וכירורגיה לפרוסקופית. חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית של כירורגיה כללית, החברה הישראלית לכירורגיה קולורקטלית, החברה הישראלית והאירופאית לכירורגיה זעיר פולשנית, החברה הישראלית לכירורגיה מטבולית ובריאטרית, הפדרציה הבינלאומית של כירורגיה להשמנה. ניסיון קליני קודם: מנהל היחידה לכירורגיה לפרוסקופית והמרכז הבריאטרי, מרכז רפואי קפלן, רחובות. כירורג בכיר, מחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם, בפועל מנהל יחידת כירורגיה אנדוסקופית, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון. התמחות בגסטרואנטרולוגיה, והתמחות בכירורגיה כללית, מחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון. כירורג בכיר ואחראי על תחום של כירורגיה אנדוסקופית, בית חולים מוניציפלי, מוסקבה רוסיה. כירורג כללי ואנדוסקופי במחלקה לכירורגיה כללית, בית חולים מוניציפלי, נמנגן, אוזבקיסטן. עוד אודותיי: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/surgery/Pages/dr_s_sapojnikov.aspx
ד
ד"ר אפרים סטיבן שמאע
תפקידים ומינויים: מנהל תחום אנדובאריאטריה, רופא בכיר, אנדוסקופיה מתקדמת לימודים: בית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ברנדייס מקום התמחות: בית החולים Maimonides, ניו-יורק, ארה"ב בית החולים לנוקס היל, ניו יורק, ארה"ב בית החולים של אוניברסיטת שיקגו, שיקגו, ארה"ב השתלמויות: תחום אנדוסקופיה מתקדמת בדגש על השמנת יתר וסיבוכי ניתוחים באריאטריים, חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: חבר האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, חבר ההסתדרות הרפואית בישראל, חבר באיגוד הגסטרואנטרולוגי האמריקאי שטחי התעניינות מיוחדים: EUS, ERCP, כריתת פוליפים (EMR), טיפול בדרך אנדוסקופית בהשמנת יתר, סיבוכי ניתוחים ופתולוגיות במערכת העיכול עיסוק במחקר: Collaborative approach to management of obesity combining medication diet and endoscopic procedures עוד באתר בית החולים בילינסון https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/gastroenterology/Pages/dr_e_s_Shamah.aspx
מירב רבר פרנקנשטיין
מירב רבר פרנקנשטיין
דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בילינסון ניסיון: דיאטנית המרכז לטיפול בהשמנה, בילינסון. דיאטנית אחראית תחום בריאטריה (ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר) במחוז שרון שומרון בכללית. דיאטנית במרפאה לבריאטריה, בבילינסון - במטופלים לפני ואחרי ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. דיאטנית במחוז שרון שומרון בכללית - התמקדות בהשמנת יתר וניתוחים בריאטריים, בשילוב איזון סכרת ושומני הדם. מנחה סדנאות לקידום אורח חיים בריא וירידה במשקל. קורסים: טיפול קבוצתי בטכניקות של NLP-מרכז הדרכה-כללית. הנחיית קבוצות-מרכז הדרכה-כללית. כלים יישומיים להעצמת המטופל-מרכז הדרכה-כללית. הטיפול התזונתי בסוכרת-משרד הבריאות והמועצה הלאומית לסוכרת. הגישות החדשות להתמודדות עם השמנה-"עתיד". השכלה: תואר בוגר בחוג למדעי התזונה בהצטיינות, פקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית. לימודי תואר שני בבריאות הציבור מסלול מחקרי, פקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. תעודת הוקרה מיוחדת מהכללית על פעילות ראויה לשבח (2018) https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_
מרינה ברושי
מרינה ברושי
- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין - מרפאת סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות- בית חולים בילינסון. - דיאטנית סוכרת מכבי שירותי בריאות - קליניקה פרטית ברחובות השכלה: דיאטנית קלינית R.D – רישיון משרד הבריאות. BS.C במדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית. קורסים מקצועיים: קורס "טיפול תזונתי בסוכרת לדיאטנים.יות" -המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל אביב. NLP THERAPIST – מכללת NLP PRO מדריך חדר כושר – בית הספר למקצועות הספורט, הסמכה פונקציונליים אימוני התנגדות וTRX קורס תזונת ספורט לדיאטנים – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט מירי חדד. אתר- https://marina791990.wixsite.com/website פייסבוק- https://www.facebook.com/MarinaBroshiDiet/?ref=bookmarks אינסטגרם : https://www.instagram.com/balanced.diabetes/ על היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_beilinson.aspx
שירי נקש
שירי נקש
אני דיאטנית קלינית בעלת קליניקה בפתח תקווה. בוגרת תואר ראשון בתזונה קלינית (B.Sc) בפקולטה לחקלאות, מהאוניברסיטה העברית. בוגרת סטאז' בבית חולים וולפסון ובעלת רישיון עבודה מטעם משרד הבריאות. מלווה, תומכת, מנחה ומטפלת באנשים (גברים, נשים וילדים) אשר רוצים לעשות שינוי בדרך האכילה שלהם, כל אחד ומטרתו - ירידה ,שמירה ועלייה במשקל. תזונה זהו תחום דינמי מאוד ומתעדכן כל הזמן. במסגרת מחויבותי למטופליי, אני מעורה ומתעדכנת בספרות המקצועית העדכנית ביותר ובמחקרים חדשים מהארץ והעולם. בחיי האישיים אני מיישמת את התורה עליה אני ממליצה למטופליי: מנהלת אורח חיים ספורטיבי עם הרגלי אכילה מאוזנים שהפכו לשגרת חיי וחיי משפחתי. הניסיון הרב אותו צברתי במהלך השנים בעולם העיסקי כמנהלת בכירה, תורמים לי רבות בעיסוקי כדיאטנית בהנעת אנשים להשגת מטרותיהם וביכולתם להשיג תוצאות מיטביות. כל אלו הופכים אותי לדיאטנית יותר טובה ולמטפלת מקצועית ומנוסה. יחד עם המטופלים אנחנו יוצאים למסע שבו הם מאמצים הרגלים נכונים ובריאים בקלות רבה ובהנאה גדולה, תוך השגת המטרות האישיות וקבלת תוצאות וחשוב מכך- שמירה עליהן.
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.
ד
ד"ר רן ניסן
רוקח קליני, מרכז רפואי רבין - קמפוס בילינסון ובית חולים גריאטרי-שיקומי "בית רבקה". ניסיון רב שנים כיועץ בתחום הטיפול התרופתי באוכלוסיה הגריאטרית, רפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגר התוכנית ד"ר לרוקחות קלינית (PharmD) של בית הספר לרוקחות, האוניברסיטה העברית ירושלים. עוסק במחקר בתחום הטיפול התרופתי והוראת פרמקולוגיה עבור סטודנטים בתוכנית ההסבה של בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים ובתוכנית בוגר בסיעוד, בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, אוניברסיטת תל אביב. כמו כן משמש כיו"ר המערך הקליני של ארגון הרוקחות בישראל.

מובילי קהילה

razm121
razm121
עברתי ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים .הדרך הניתוחית שלי, הייתה רצופה בעליות רבות ומורדותמהם למדתי רבות על סוגיי  הניתוחים הבריאטרים ועל המעקף בפרט.מזמין אותכם, להצטרף יחד למסע ולדרך אשר אתם עושים בקבוצה לניתוחים בריאטרים.רק יחד נגיע למטרה אשר הצבנו לעצמנו.  
Ruths
Ruths
סובלת מדלקת מפרקים שיגרונית וניוונית, ומחפשת להחליף מידע בנושא
כמוניהשמנהחדשותשעה של ריצה = תוספת 7 שעות לחיים

שעה של ריצה = תוספת 7 שעות לחיים

איזו פעילות גופנית היא הטובה ביותר להארכת תוחלת החיים? מה הרווח המקסימלי לתוחלת החיים שמספקת ריצה? והאם ריצה מאוד אינטנסיבית עלולה לקצר את החיים? מחקר גדול מספק תשובות


ריצה מוסיפה לנו יותר זמן לחיים מהזמן שאנו מבלים בריצה. לפי החישוב הגס – שעת ריצה מאריכה את החיים בשבע שעות (צילום: Shutterstock)
ריצה מוסיפה לנו יותר זמן לחיים מהזמן שאנו מבלים בריצה. לפי החישוב הגס – שעת ריצה מאריכה את החיים בשבע שעות (צילום: Shutterstock)

ריצה עשויה להיות הפעילות הגופנית היעילה ביותר להעלאת תוחלת החיים הצפויה. כך עולה מניתוח מחקרים בנושא פעילות גופנית ומוות בטרם עת.

 

הממצאים החדשים מגיעים ממחקר המשך למחקר שערך צוות של חוקרים מתחום הפעילות הגופנית, בראשם חוקרים מאוניברסיטת איווה, שבחן לעומק בדיקות רפואיות ובדיקות כושר שנערכו במכון קופר בדאלאס. במחקר זה נמצא כי אפילו חמש דקות של ריצה ביום נקשרו לתוחלת חיים ארוכה יותר.

 

בעקבות פרסום המחקר פנו לחוקרים עם שאלות רבות כמו: האם פעילויות אחרות כמו הליכה יניבו את אותן תוצאות בתוחלת החיים? האם יש דבר כזה יותר מדי - זאת אומרת האם ריצה במשך זמן מסוים או מרחק מסוים עלולה להוביל לפגיעה בתוחלת החיים? והאם ריצה באמת מוסיפה לתוחלת החיים באופן מעשי – זאת אומרת, האם ייתכן מצב שבו נדרש לרוץ במצטבר במשך שנה כדי להאריך את תוחלת החיים בשנה?

 

על שאלות אלה ונוספות ביקשו החוקרים לענות במחקרם החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת Progress in Cardiovascular Disease. לשם כך הם ניתחו מחדש את הנתונים ממכון קופר ובנוסף בחנו תוצאות של מחקרים גדולים אחרים שפורסמו לאחרונה, שבדקו את הקשר בין פעילות גופנית לתמותה. הבאנו את תשובות החוקרים לשאלות המרכזיות באשר לריצה ותוחלת החיים.

 

האם ריצה באמת מוסיפה שנים לחיים?

 

ניתוח הנתונים אושש את ממצאי המחקר הקודם והעלה כי בהשוואה לאנשים שלא רצו, אנשים שרצו נטו לחיות בערך שלוש שנים יותר, ללא קשר למין, לגיל או למשקל שלהם.

 

באופן כללי, ריצה נקשרה להפחתה בסיכון למוות בטרם עת ב-25% עד 40%, זאת לאחר שהחוקרים נטרלו בניתוח הנתונים השפעות של משתנים כמו גיל, מין, עישון, שתיית אלכוהול, משתנים סוציו-אקונומיים והיסטוריה של בעיות בריאותיות כמו השמנה או יתר לחץ דם.

 

החוקרים מציינים כי ריצה מפחיתה את הסיכון לסרטן ומחלות לב – גורמי הסיכון הראשונים למוות במדינות מפותחות. לאחר נטרול משתנים מתערבים, הסיכון למוות הקשור למחלת לב כלילית היה נמוך ב-45%-70% והסיכון למוות עקב סרטן היה נמוך ב-30%-50% בקרב אנשים שרצו בהשוואה לאלה שלא רצו. כמו כן, הם מצאו עדויות שקשרו בין ריצה להפחתה בסיכון למוות כתוצאה ממצבים נוירולוגיים כמו אלצהיימר ופרקינסון וכן מזיהומים בדרכי הנשימה.  

 

לפי חישובי החוקרים, אם כל האנשים שנכללו במחקר שלא נהגו לרוץ היו רצים, הייתה צפויה ירידה של 16% במקרי המוות המוקדם בסך הכל וירידה של 25% בהתקפי לב קטלניים.

 

המחקר מוכיח כי אנשים שנוהגים לרוץ נוטים לחיות יותר, אך מאחר שמדובר במחקר תצפיתי לא ניתן לקבוע כי הריצה בפני עצמה מובילה להארכת תוחלת החיים. אנשים שרצים לרוב מקפידים על אורח חיים בריא יותר ומלכתחילה נוטים להיות במצב גופני טוב יותר ולמרות שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים רבים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות בניתוח הנתונים, לא ניתן לנטרל את כולם.

 

האם הזמן שריצה מוסיפה לחיים מתקזז עם הזמן שבילינו בריצה?

 

לפי חישובי החוקרים, זמן ריצה מחזיר לנו יותר זמן לחיים מהזמן שאנו מבלים בריצה. לפי החישוב, רץ ממוצע שרץ במשך שעתיים בשבוע (הזמן הממוצע של ריצה בקרב הנבדקים במחקר), יבלה פחות משישה חודשים מצטברים של ריצה במהלך כמעט 40 שנים ויכול לצפות לעלייה של 3.2 שנים בתוחלת החיים – רווח של כ-2.8 שנים נטו. לפי החישוב הגס – שעת ריצה מאריכה את החיים בשבע שעות.

 

האם יש דבר כזה יותר מדי ריצה?

 

מחקרים העלו את האפשרות שקיים קשר בין פעילות גופנית אינטנסיבית מאוד להשלכות שליליות על בריאות הלב וייתכן שאפילו לסיכון מוגבר למוות בטרם עת. עם זאת, כשהחוקרים בחנו את הנושא, הם מצאו כי באופן כללי ריצה אינטנסיבית במיוחד לא מובילה לפגיעה בתוחלת החיים. בהתבסס על 55,000 מבוגרים, לא נמצאה עלייה בסיכון למוות מכל סיבה או מוות ממחלת לב או כלי דם אפילו באנשים שרצו הכי הרבה (יותר מארבע וחצי שעות בשבוע) בהשוואה לאלו שרצו 50 דקות או פחות בשבוע. עם זאת, החוקרים אומרים שנדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון אם למינונים גבוהים מאוד של ריצה עשויות להיות השפעות שליליות על הבריאות ומזכירים שריצה כרורכה בסיכון גבוה לפגיעות שריר-שלד. בינתיים, הם חישבו כי הגבול העליון של ריצה, מעליו כבר לא מתקבלות הטבות נוספות לתוחלת החיים הוא 4.5 שעות בשבוע.

 

האם ריצה עדיפה על פעילויות גופניות אחרות?

 

החוקרים מצאו כי סוגים אחרים של פעילות גופנית – הליכה, רכיבה על אופניים, כדורסל, ריקוד אירובי ופעילויות אחרות – הפחיתו את הסיכון למוות בטרם עת, אך לא באותה מידה כמו ריצה. גם אם הפעילות כרוכה באותה מידת מאמץ כמו ריצה, הסיכון למוות מוקדם באנשים שביצעו פעילות גופנית שאינה ריצה ירד באופן טיפוסי בכ-12%. כאשר החוקרים השוו באופן ישיר אנשים שרצים ולא עוסקים בפעילות גופנית אחרת לאנשים פעילים גופנית שאינם רצים, לרצים היה סיכון נמוך ב-27% למוות בטרם עת בהשוואה לעוסקים בפעילות גופנית אחרת.

 

ממצאים אלה מרמזים שלריצה יש יתרון על סוגים אחרים של פעילות גופנית מבחינת תוחלת החיים הצפויה. עם זאת, החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים נוספים בנושא לפני שניתן יהיה להסיק מסקנות חד משמעיות.

 

בכל אופן, ריצה לא מתאימה לכל אחד. הליכה היא לרוב בטוחה יותר, פעילות שקל יותר להתחיל ולהתמיד בה. החוקרים מציינים כי הבחירה בין ריצה לבין הליכה או פעילות גופנית אחרת לא צריכה להתבסס רק על יעילות, אלא גם על אורח החיים, המצב הבריאותי וההעדפות האישיות של כל אחד.

 

לפי ההמלצות הרשמיות שפורסמו במדינות שונות בעולם, מבוגרים זקוקים ל-150 דקות של פעילות אירובית בעצימות מתונה או 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה בשבוע לפחות. במהלך פעילות בעצימות מתונה האדם אמור להיות מסוגל לדבר אבל לא לשיר, בעוד שבמהלך פעילות בעצימות גבוהה לא יוכל להגיד יותר ממספר מילים בלי לעצור לאוויר.

 

 

Prog Cardiovasc Dis. 2017. doi: 10.1016/j.pcad.2017.03.005