דו"ח חדש של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) מציג עלייה משמעותית בסיכון להתמכרויות בישראל מאז אסון ה-7  אוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל". בדצמבר 2023, כשנה לאחר פרוץ המלחמה, מזהה הדו"ח עלייה משמעותית בשיעור הישראלים שנחשפים לחומרים ממכרים, כאשר אחד מכל ארבעה ישראלים עושים שימוש בחומרים כמו אלכוהול, קנאביס ותרופות מרשם וסמים אחרים שעשויים לגרום להתמכרויות – שיעור שנותר יציב בבדיקות חוזרות גם בחלוף חצי שנה מהאסון.

שיעור הישראלים שעושים שימוש מוגבר בחומרים ממכרים עמד בבדיקה שנערכה באפריל 2022 טרם פרוץ המלחמה על 22.7%. שיעור זה עלה ל-26.1% בדצמבר 2023, בבדיקה שנערכה כחודשיים לאחר אסון אוקטובר, ובהמשך הוסיף לעלות ל-26.6% בחודש מארס 2024. עם זאת, בחודש יוני האחרון, כשמונה חודשים לאחר פרוץ המלחמה – חלה ירידה מתונה בשיעור המשתמשים בחומרים ממכרים ל-25%, דפוס שעשוי להעיד על "התרגלות" מסוימת למצב החירום במדינה.

בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים, הדו"ח קבע כי דפוס השימוש בחומרים בסיכון להתמכרויות אינו זהה בכלל הארץ. הזינוק המשמעותי ביותר בשימוש בחומרים ממכרים מאז פרוץ "חרבות ברזל" בהיקף של 8.5% תועד באזור הצפון, שם 28% מהתושבים משתמשים בחומרים ממכרים; בגוש דן תועדה עלייה של 5%, ו-29.5% עושים שימוש בחומרים ממכרים; באזור הדרום נרשמה עלייה של 4% עם סך כולל של 26% העושים שימוש בחומרים ממכרים; ובירושלים נרשמה עליה של 2.4% עם 26% מהאוכלוסייה העושים שימוש בחומרים ממכרים. שני המקומות בארץ בהם דווקא נרשמה ירידה קלה בשימוש בחומרים ממכרים הם אזור המרכז והשרון: במרכז נרשמה ירידה של 1% וסך כולל של 22% מהתושבים שעושים שימוש בחומרים ממכרים; ובחיפה, חדרה והסביבה נרשמה ירידה של 3%, והיקף האוכלוסייה העושה שימוש מוגבר בחומרים ממכרים נאמד ב-21%.

זינוק בשימוש בחומרים ממכרים – בעיקר בצפון הארץ (מתוך דו"ח המרכז הישראלי להתמכרויות)

מאז ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" מתעד הדו"ח זינוק דרמטי של פי 2.5 בשימוש בתרופות הרגעה, המהוות גם הן חומרים בעלי פוטנציאל להתמכרות: בעוד ששיעור הישראלים הבוגרים שנוטלים תרופות הרגעה עמד על 3.8% לפני פרוץ המלחמה, נכון ליוני 2024 עמד השיעור על קרוב לעשירית (9.5%) מהישראלים הבוגרים.

הדו"ח מבוסס על סקרים שנערכו ביוזמת המרכז הישראלי להתמכרויות בקרב ישראלים בגילי 18 עד 70 בארבע נקודות זמן: בדצמבר 2022 לפני פרוץ המלחמה, וכן לאחר אסון ה-7 באוקטובר ופרוץ "חרבות ברזל" בשלוש נקודות זמן: בדצמבר 2023, מארס 2024 ויוני 2024.

עלייה פי 2.5 בהיקף המשתמשים בתרופות הרגעה (צילום: Shutterstock)

עלייה בעיסוק כפייתי במדיה החברתית

הדו"ח מזהה עלייה גם בהיקף החשיפה להתנהגויות ממכרות בישראל מאז פרוץ המלחמה. בעיסוק בגיימינג נרשמה העלייה הקטנה ביותר, כאשר טרום המלחמה, בחודש אפריל 2022, עמד הממוצע הארצי על 2.3% העוסקים בגיימינג, בדצמבר 2023 נרשמה עליה קלה ל-3.4%, בחודש מארס 2024 התגברה המגמה ושיעור הישראלים העוסקים בגיימינג עמד על 3.7%, ואילו בחודש יוני נרשמה ירידה מינורית ל-3.3%, המסכם את השנה של המלחמה עם עלייה של 1% בסך הכול בעיסוק בגיימינג.

גם בעיסוק בסיכון מוגבר בהימורים נרשמה מגמה דומה, כאשר לפני המלחמה בדצמבר 2022 דווח על 5.2% מהישראלים שעוסקים בהימורים, בדצמבר 2023 כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה עלה השיעור ל-6.3%, במארס 2024 הוסיף לטפס ל-7.7%, ובחודש יוני ירד חזרה ל-6.4% מהישראלים. העיסוק בהימורים נצפה בעיקר בקרב צעירים בגילי 18 עד 26, ועמד בקבוצה זו על אחד לשבעה (14%) נכון ליוני 2024.

עיסוק כפייתי במדיה חברתית תועד לפני פרוץ המלחמה בשנת 2022 אצל 5.5% מהישראלים, ולאחר המלחמה עלה בדצמבר 2023 ל-8%, בהמשך במארס 2024 הוסיף לעלות ל-8.6% ובחודש יוני התמתן ל-8.1% מהישראלים.

לצד זאת, בעיסוק כפייתי במין חלה ירידה מאז פרוץ המלחמה. בעוד שבשנת 2022 עמד שיעור הישראלים המעידים על עיסוק כפייתי במין על 9.7%, עם פרוץ המלחמה תועדה ירידה חדה ל-3.8% בדצמבר 2023, ונכון ליוני האחרון נמשכה מגמת הירידה לכדי 3.4% מהישראלים.

הצעירים בסיכון

הדו"ח בוחן שינויים מאז פרוץ המלחמה באוכלוסיות שמצויות בסיכון לפתח התמכרויות, ובמרכזן המתמודדים עם תסמיני פוסט טראומה (PTSD). לפני המלחמה בשנת 2022, שיעור הישראלים שחוו תסמינים חמורים של פוסט טראומה נאמד בדו"ח בכ-12% מהבוגרים, וחודשיים לאחר פרוץ המלחמה עלה ל-25% מהאוכלוסייה. בהמשך חלה ירידה וביוני 2024 דווח על קרוב לחמישית (17.4%) שמעידים על תסמיני פוסט טראומה. בחלוקה לאזורי הארץ, מאז פרוץ המלחמה העלייה בהיקף תסמיני פוסט טראומה חמורים הייתה החדה ביותר באזור המרכז והשרון. נמצא כי על תסמינים של פוסט טראומה מעידים בעיקר מעל לרבע (27%) מהצעירים בגילי 18 עד 26, בהשוואה לחמישית (20%) מהאנשים בגילי הביניים (27 עד 39). מעל לרבע (26%) מהחיילים בסדיר ובמילואים העידו על תסמיני פוסט טראומה חמורים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בהשוואה ל-16% בלבד מהחיילים שלא שירתו במלחמה הנוכחית.

זינוק בתסמיני פוסט טראומה – בעיקר באזור המרכז והשרון (מתוך דו"ח המרכז הישראלי להתמכרויות)

הדו"ח מצא כי גורם סיכון משמעותי לתסמיני פוסט טראומה חמורים הוא חשיפה תדירה למדיה לא מצונזרת ושיח שנאה ברשתות החברתיות. מעל לרבע (28%) מהמדווחים על תסמינים חמורים של פוסט טראומה העידו כי צפו במדיה לא מצונזרת ושיח שנאה ברשתות יותר מפעם אחת בשבוע, לעומת פחות מעשירית בלבד (8.5%) שלא נחשפו לשיח שנאה ולמדיה לא מצונזרת. ממצאים אלו מחזקים מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ופורסם באביב, שזיהה צריכה מרובה של חדשות במדיה בעקבות ההסלמה הבטחונית בדפוס דומה להתמכרות, אשר מלווה במחשבות חרדתיות, הפרעות שינה ותסמיני חרדה גופניים.   

גם הדו"ח הנוכחי זיהה קשר בין תסמיני פוסט טראומה להתמכרויות. לפי נתוני חודש יוני שתועדו בדו"ח, למעלה ממחצית (53%) מהישראלים שדיווחו על תסמיני פוסט טראומה חמורים דיווחו גם על שימוש בחומרים ממכרים, לעומת חמישית בלבד (19%) מאלו שלא הציגו תסמיני פוסט טראומה חמורים.

לדברי פרופ' שאולי לב רן, מייסד שותף של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA), "מלחמת חרבות ברזל הנמשכת מזה שנה העלתה באופן דרמטי את היקף השימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים ואת שיעור המדווחים על תסמינים חמורים של פוסט טראומה. על אף שראינו ירידה מתונה בחודשים האחרונים, מדובר עדיין בעלייה חדה שלא ניתן להתעלם ממנה ביחס לתקופה שקדמה למלחמה. חשוב לשים לב ששימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, ובהם אלכוהול, קנביס, תרופות מרשם ממכרות וסמים שונים, פוגע בשכבות רחבות בכלל האוכלוסייה ובקבוצות גיל שונות". לדבריו, "ניכר שצריך לתת מענה רחב-היקף ברמה הלאומית לתופעה הנרחבת של ההתמכרויות, ולהתמקד באוכלוסיות שבסיכון. משמעות הדבר היא שכל אותן תוכניות רבות הקיימות כבר כיום בתחומי החברה, החינוך, הרווחה, החוסן, הבריאות ובריאות הנפש יכללו כחלק אינטגרלי מפעילותן מערך שמתמקד במניעה ואיתור מוקדם של שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים, ביצוע התערבויות יעילות והפנייה לטיפול במקרה הצורך". במרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש עוסקים בהכשרת אלפי אנשי מקצוע בתחומי ההתמכרויות כחלק מהמענה הטיפולי הניתן במדינה לתופעה. "ההתייחסות לרצף השימוש בחומרים ממכרים, ובייחוד לאלו העושים שימוש בסיכון מוגבר, הוא חלק אינטגראלי מהטיפול בפוסט-טראומה, מהחוסן הלאומי שלנו, ומשיקום האוכלוסייה בעת הזו", מדגיש פרופ' לב רן.

עוד על התמכרויות