מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותשנה טובה ובריאה: האפקט המשולב של תפוח בדבש

שנה טובה ובריאה: האפקט המשולב של תפוח בדבש

חוקרים מברזיל מצאו כי תוספת דבש לתפוח, בדומה למנהג המאפיין את ראש השנה, מעשירה את הגוף בנוגדי חמצון שתורמים לבריאות והשפעתם עוצמתית יותר מאשר מה שמתקבל מתפוח או מדבש לבדם


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אבותינו נוהגים מאות בשנים לטבול בדבש מפרי עץ התפוח בערב ראש השנה, בברכת שנה טובה ומתוקה. המנהג מוזכר לראשונה עוד בכתבי המהרי"ל מאבות יהדות אשכנז ורב העיר מיינץ (מגנצא) בתחילת המאה ה-15, ומאז הפך לסמל בפרוס שנה יהודית חדשה.

 

עתה מתברר כי למנהג עשויים להיות גם מקורות בריאותיים: מחקר חדש מדגים כיצד הוספת דבש לתפוח מעשירה את פעילות נוגדי החמצון המצויים בפרי, ובכך עשויה להיות בעלת השפעה במניעה של מחלות לב וכלי דם, סרטן ודלקתיות כרונית ולתרום לשיפור הבריאות הכללית.

 

החוקרים ממכון התזונה באוניברסיטה הפדרלית של העיר ריו דה ז'נרו, ביקשו לבחון תכונות נוגדות חימצון בפירות ומיצי פירות. לשם כך נבחרו תפוחים – פירות עשירים בתרכובות נוגדות חמצון מסוג פוליפנולים כגון קוורציטין וחומצה כלורוגנית. תפוח מדורג במקום השלישי במקורות התזונתיים הטובים ביותר לפוליפנולים – קבוצה המונה מעל ל-5,000 תרכובות כימיות שמצויות בצמחים בעלות תכונות נוגדות חמצון, הכוללות במבניהן הכימי תרכובת מסוג 'פנול' בעלת מבנה טבעתי. במחקר נבחנה גם פסיפלורה שמהווה אף היא מקור בלתי נדלה לנוגדי חמצון, לרבות קוורציטין וחומצה קומארית.

 

החוקרים ביקשו לבחון את התרומה של תוספת דבש לפירות אלו – על סמך התועלות הידועות של הדבש, ובייחוד תכולתו העשירה בוויטמינים, מינרליים ותרכובות ביואקטיביות שונות שבאות לידי ביטוי בשימוש בו כ"תרופת סבתא" למצבים רפואיים שונים כמו שיעול, כאב גרון ועצירות. תכולת נוגדי החמצון של דבש לרוב משתנה בהתאם לפרחים מהם ניזונות הדבורים בתהליך ההאבקה.

 

החוקרים בחרו למחקר תפוחי גאלה, פירות פסיפלורה וארבעה סוגי דבש המשווקים בברזיל: דבש אקליפטוס שנחשב לנפוץ במדינה על רקע צמיחה נרחבת של אקליפטוסים, דבש פרחים, דבש מפרחי עצי הדר ובעיקר תפוזים וכן דבש המופק מפרחי צמח המרפא Assa-Peixe הנפוץ בברזיל (המכונה גם "ורנוניה ברביפוליה'). החוקרים הכינו משקאות המבוססים על תפוח ופסיפלורה עם וללא תוספת דבש, ובחנו את הרכב נוגדי החמצון המצויים בהם בתנאי מעבדה, לאחר תהליך כימי להפרדת חומרים (סרכוז) באמצעות צנטריפוגה.

 

השפעה סינרגית

 

המחקר העלה כי תוספת דבש למיץ המופק מתפוחים וכן מפסיפלורה מעשירה אותו בפעילות נוגדת חמצון, כנוגד תהליכי עקה חמצונית על ידי הוצאת הרדיקלים החופשיים מתאי הגוף ובלימת חדירתם לתאים. תהליך זה הודגם במחקרים רבים בתרומתו למניעת תהליכים פתולוגיים בגוף כגון טרשת עורקים והתפתחות גידולים ממאירים וכן כתהליך מעכב הזדקנות תאית שעשוי לתרום לעיכוב תהליכי הזדקנות (אנטי אייג'ינג).

 

המחקר זיהה השפעה סינרגית, במסגרתה הוספת דבש לתפוח וכן לפסיפלורה תרמה לעלייה בפעילות נוגדת החמצון (מדד Antioxidant Activity), אף מעבר לזו שקיימת בכל אחד ממזונות אלה בנפרד. ככלל, תוספת דבש לתפוח העלתה את פעילות נוגדי החמצון ב-20% עד 72% בהתאם למדדים שונים שבהם השתמשו החוקרים להערכת פעילות זו.

 

ככלל, בתפוחים שנכללו במחקר זוהתה כמות משמעותית של שש תרכובות נוגדות חמצון מקבוצת הפוליפנולים, מתוכן ארבע תרכובות במבנה של חומצות, אחת מקבוצת הפלבונולים ואחת מקבוצת הפלבנואידים – ממשפחת הקטצ'ינים, שנקשרה במחקרים לשיפור בזרימת הדם בגוף. תוספת הדבש הותירה את כלל התרכובות נוגדות החמצון על כנן, כאמור בפעילות מוגברת, ואף הוסיפה להן נוגד חמצון נוסף – קוורציטין, המוכר בתכונותיו האנטי דלקתיות.

 

עם זאת, לצד הגברה בפעילות נוגדי החמצון בשילוב התפוחים והדבש, זוהתה גם ירידה בכמות של נגזרות שונות של אחד מנוגדי החמצון הקרוי 'חומצה קפאוילקינאית', וזאת הסבירו החוקרים בעקבות נוכחותה של פטריה בשם 'אספרגילוס ניגר' שזוהתה בדבש. המדובר בפטריה שנעשה בה שימוש בתעשיית המזון לייצוב מרקמים עדינים כמו של מיונז דל שומן ורטבים שונים, ומתברר כי היא עשויה לפגוע ברמות של נוגדי חמצון במזונות שונים.

 

לצד נוגדי החמצון, החוקרים גם מדגישים את תרומתו של הדבש בשילוב עם התפוח בהוספת רכיבים חיוניים ובריאים נוספים, לרבות ויטמינים ומינרלים כגון אבץ, סידן, ויטמין C (חומצה אסקורבית) וחלק מוויטמיני B. תוספת הדבש, כפי שנמצא במחקר, גם העלתה את כמות הקלוריות – אך באופן מצומצם בעלייה של 29 קילו-קלוריות בלבד.

 

המחקר מומן על ידי המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה בברזיל (CNPq) ומוסד מחקר במדינה (FAPERJ), וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2021 של כתב העת Foods.

 

בבדיקה נוספת שביצעו החוקרים בעבודה הנוכחית בקרב 101 נבדקים בגילי 63-17 כצרכנים לצורך טעימות, המשמשים סטודנטים, עובדים ומבקרים באוניברסיטת ריו דה ז'נרו, נמצא כי תוספת הדבש למיצי תפוחים ופסיפלורה הובילה לשיפור בציוני הטעם והארומה, מבלי שפגעה בצבעם של המיצים. החוקרים מסיקים כי "תוספת דבש לתפוחים יעילה ומשפרת את איכות המזון ואת פעילותם של נוגדי חמצון".

 

עוד על תפוחים ובריאות 

עוד על דבש ובריאות 

על רימונים ובריאות 

 

Foods, doi: 10.3390/foods10071525