בעשרים השנים האחרונות התחזק מעמדן של התרופות מקבוצת SSRI, המשמשות לטיפול נגד דיכאון וחרדה, תרופות שהוכיחו יעילות בטיפול בשורה ארוכה של הפרעות נפשיות, לרבות פוסט טראומה והתמכרויות. אולם כעת מגלה מחקר ישראלי חדש ומקיף כי דווקא בקרב הסובלים ממחלות לב שמתמודדים במקרים רבים עם רמות גבוהות של דיכאון וחרדה, מטופלים רבים המקבלים מרשמים לתרופות אלו מרופאי משפחה או מפסיכיאטרים אינם נענים לטיפול, ובוחרים להפסיקו כעבור חודש בלבד, בחירה שעלולה לפי המחקר לסכן את חייהם.

במחקר שנערך במסגרת שירותי בריאות כללית נבחנו תיקיהם הרפואיים של כלל 63,437 המבוטחים עם מחלת לב איסכמית (IHD) – מחלה המתבטאת בהפחתת אספקת הדם לשריר הלב עקב חסימת עורקים, הקשורה בין השאר לכולסטרול גבוה, עישון סיגריות, סוכרת ויתר לחץ דם, במידה ורכשו לפחות פעם אחת נוגדי חרדה בין השנים 2011-2008. החוקרים ממכון המחקר של הכללית, המרכז לבריאות הנפש גהה, אוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב ואוניברסיטת קולומביה בניו יורק ביצעו מעקב אחר ההיענות לטיפול התרופתי בקרב המטופלים וכן אחר התמותה כעבור ארבע שנים.

ככלל, 79,711 מכלל 4,056,000 חולי הלב שנכללו במחקר קיבלו לפחות מרשם אחד לנוגדי דיכאון וחרדה, המהווים 2% מהחולים, 75% מתוכם מעל גיל 65. מבין 63,437 חולי הלב שרכשו תרופות לדיכאון וחרדה לפחות פעם אחת ונכללו לבסוף במחקר, 84.8% סבלו מיתר לחץ דם, 45.8% מסוכרת, 22.2% מאי ספיקת לב ו-23.3% מהתקף לב בעבר.

נמצא כי שליש המטופלים (36%) אינם נענים לטיפול התרופתי ומימשו רק פעם אחת מרשם לתרופות לדיכאון וחרדה המספיק לחודש בלבד, ובהמשך החליטו להפסיק את הטיפול בתרופות הללו. 30.3% נוספים הפסיקו את הטיפול בתרופות אלה כעבור חצי שנה.

28.7% מהמטופלים בתרופות שנכללו במחקר הוגדרו ככאלו שאינם נענים לטיפול, כלומר רכשו פחות מ-20% מהמרשמים לתרופות אלה שניתנו להם. כמו כן, 15.9% הוגדרו בהיענות נמוכה ומימשו 20% עד 50% מהמרשמים לנוגדי חרדה שנרשמו להם, 17.4% הוגדרו בהיענות בינונית ומימשו 50% עד 80% מהמרשמים ושליש בלבד (37.9%) סווגו בהיענות גבוהה לטיפול ומימשו 80% מהמרשמים ומעלה.

הזנחת הטיפול התרופתי מובילה להזנחה כוללת

החוקרים העלו כי מטופלים שהתמידו בטיפול בנוגדי דיכאון וחרדה ומימשו לפחות 50% מהמרשמים לתרופות אלה היו בסיכון נמוך ב-13% עד 17% לתמותה בהשוואה לקבוצה שהוגדרה עם היענות בינונית וגבוהה. עוד נמצא כי הסיכון לתמותה היה גבוה ב-27% בקרב גברים בהשוואה לנשים, גבוה ב-8% בקרב אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך בהשוואה לגבוה, וגבוה ב-3% בקרב מעשנים בהווה ובעבר בהשוואה ללא מעשנים.

החוקרים מוסרים מספר הסברים אפשריים לממצא, לרבות האפשרות שהיענות גבוהה לנוגדי דיכאון וחרדה בקרב חולי הלב באה בצד היענות טובה גם לתרופות נגד מחלות הלב עצמן, וזו נותנת אותותיה בירידה בסיכון לתמותה. מעבר לכך, היענות לתרופות לדיכאון וחרדה מובילה לשיפור במצב הרוח וכך להיענות טובה יותר לכלל הטיפול התרופתי הניתן לחולי הלב ולהפחתה בסיכון לתמותה. דיכאן וחרדה עשויים להיות קשורים עם הזנחה של הטיפול התרופתי בכללותו והרעה במצבם הרפואי של חולי הלב. קיימת גם האפשרות כי התרופות לדיכאון וחרדה משפיעות במנגנון ביולוגי באופן המוביל להפחתת הסיכון לתמותה בקרב חולי לב.

החוקרים הסיקו כי היענות לטיפול בנוגדי דיכאון וחרדה בקרב חולי לב קשורה בסיכון מופחת לתמותה. לדבריהם, על רופאים וקובעי מדיניות במערכת הבריאות לפעול להעלאת אחוזי ההיענות לטיפול התרופתי בנוגדי חרדה בקרב מטופלים אלה.

במחקר השתתפו ד"ר אמיר קריבוי, פרופ' רן בליצר, ד"ר בקה פלדמן, ד"ר משה חושן, פרופ' גיל זלצמן, פרופ' אברהם וייצמן וד"ר גל שובל, וממצאיו פורסמו בגיליון אפריל 2015 של כתב העת British Journal of Psychiatry.

התרופות נגד דיכאון וחרדה מקבוצת SSRI פועלות במנגנון של עיכוב הספיגה מחדש של כימיקל הסרוטונין במוח, ומעלות את ריכוזו במערכת העצבים המרכזית. מחסור בסרוטונין נקשר במחקרים להפרעות נפשיות רבות, לרבות דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית ונטייה להתמכרות. ממצאי המחקר משיקים לעבודה קודמת מבריטניה שמצאה כי טיפול קצר של פחות משלושה חודשים בנוגדי דיכאון וחרדה בקרב חולי לב מוביל לעלייה פי 3 בסיכון לתמותה בהשוואה לחולים המטופלים בתרופות תקופה ממושכת.

מחקר ישראלי קודם שפורסם בסוף 2014 העלה כי בקרב מבוגרים בגילי 65 ועד 94, אובחנה תופעה של רישום יתר של נוגדי דיכאון וחרדה בקרב נשים, וכי לנשים סיכויים גבוהים ב-86% להיות מטופלות בתרופות אלה בהשוואה לגברים, לאחר נטרול גורמים מתערבים.

British Journal of Psychiatry, doi: 10.1192/bjp.bp.114.155820