השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
שליש חלבונים, שליש פחמימות ושליש שומנים
הרכב התזונה הטוב ביותר בשביל הגנים שלנו מבוסס על יחס שווה בין פחמימות, חלבונים ושומנים
הגנים שלנו מגיבים למזון שאנו אוכלים, באופן שמשפיע על הבריאות. כדי לבחון את השפעת התזונה על הבריאות ברמה המולקולארית, חוקרים מהאוניברסיטה הנורווגית למדע וטכנולוגיה בחנו את השפעת היחס בין הפחמימות, החלבונים והשומנים, על הגנים. הם מצאו כי התזונה הטובה ביותר, לפחות מבחינת הגנים שלנו, מבוססת על שליש חלבונים, שליש פחמימות ושליש שומנים.
החוקרים נתנו ל-32 גברים ונשים עם עודף משקל קל דיאטות מסוגים שונים, ובחנו את השפעתן על ביטוי גנים. הנבדקים קיבלו את המזון בצורת אבקה. כמות המזון הותאמה לשמירה על משקלו של כל מתנדב וחולקה ל-6 מנות שנאכלו במהלך היום. החוקרים גם הקפידו על רמות זהות של חומצות השומן אומגה 3 ואומגה 6 בכל שלבי הניסוי.
מחצית מהמשתתפים קיבלו תזונה שהכילה 65% פחמימות, 15% חלבונים ו-20% שומנים, במשך 6 ימים. לאחר מכן הם לא היו תחת דיאטה במשך שבוע. בתום השבוע, קיבלו הנבדקים תזונה שהכילה כשליש פחמימות, שליש חלבונים ושליש שומנים. יתר המשתתפים עברו את אותו תהליך, רק בסדר הפוך – הם החלו בדיאטה ששליש ממנה הורכב מפחמימות, ולאחר הפסקה של שבוע עברו לדיאטה שהכילה 65% פחמימות.
בדיקות דם ואנליזה של הגנים גנים מרקמת שומן נעשו לפני ואחרי כל שלב, וכל משתתף היה בעצם הביקורת של עצמו בכל שלבי הניסוי.
החוקרים מצאו כי תזונה עם 65% פחמימות – התזונה הנורווגית הטיפוסית – גורמת למספר קבוצות גנים לפעול יתר על המידה, בהם גנים הגורמים לדלקתיות בגוף ואלה הקשורים בהתפתחות מחלות לב, סוכרת סוג 2, דמנציה ואף סוגים מסוימים של סרטן. זה מראה כי לתזונה העשירה בפחמימות השלכות על הבריאות, גם אם לא אוכלים יותר מידי.
מתוצאות המחקר עלה כי גם דיאטה עשירה בפחמימות וגם דיאטה דלה בפחמימות, אינן טובות, אם כי בין השתיים התזונה דלת הפחמימות עדיפה.
עוד עלה מהמחקר כי מומלץ לאכול שש ארוחות קטנות או בינוניות במהלך היום. החוקרים מדגישים כי היחס של השלישים חייב להקיים בכל אחת מהארוחות, וכי חשוב לא לדלג על ארוחת הבוקר וארוחת הערב.
החוקרים מסבירים כי התזונה היא המפתח לשליטה על הנטייה הגנטית האישית שלנו למחלות. כשאנו בוחרים מה לאכול, אנו בעצם בוחרים אם לספק לגנים שלנו את הנשק שגורם למחלות.
זהו ניסוי ראשוני אבל נראה שכדאי להמשיך לבחון איך הפחתת כמות הפחמימות במזון משפיעה על בריאותנו.
לפרטים נוספים באתר האוניברסיטה הנורווגית למדע וטכנולוגיה
תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט
מינרבה1
אנשי מקצוע - קורה שהם מונעים ...
נאמר: "מכל מלמדי החכמתי" , שווה וכדאי לשמוע דעות שלאחרים, לא חייבים לאמץ.
כבר הזכרתי מס' פעמים את מנדוזה, הוא מביא ספורים והתנסויות של סוכרתיים, לאחרונה מנסה "להגמל" מתרופות, ומשתתף בקבוצת תמיכה אשר חבריה מתנסים במתלות שונות ומשתדלים להסיק מסקנות.
ברוך הלוי-סגל
אחד מסודות המדינה השמורים ביותר נחשף בקריה למחקר גרעיני
מאת ברוך הלוי-סגל, אוגוסט 26, 2011, תחת הנושאים השמן והרזה - מדריך עוקף קלוריות
מהי קצובת הפחמימות היומית בגרמים לתפריט מאוזן? ארבעה עשורים נשמר הסוד הכמוס הזה בידי חסמב"ה, חבורת סוד מוחלט בהחלט, המייצגת את מדע התזונה ומשרתת ביודעין או שלא ביודעין את תעשיית המזון עתירת הפחמימות שמרכזה בארצות הברית, אסם התבואה הגדול ביותר בעולם.
על פי מימצאי המחקר שנערך בקריה למחקר גרעיני בראשות ד"ר איריס שי, ראש צוות המחקר הבינלאומי, מהמחלקה לאפידמיולוגיה והמרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה באוניברסיטת בן-גוריון, הדיאטה דלת הפחמימות היא המנצחת. ממצאי המחקר התפרסמו בתאריך 17 ביולי 2008, בעיתון המדעי היוקרתי "ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין".
על פי פרסום מטעם דובר אוניברסיטת בן-גוריון בתאריך 30.11.2008
"חשיבות המחקר הישראלי, שנעשה בשיתוף פעולה בינלאומי, היא בהיקפו, אורכו, באחוזי ההתמדה הגבוהים ובהיקף הבדיקות שנערכו בקרב המשתתפים. מימצאים אלו עשויים להביא לפריצת דרך ולשינוי התפיסה המסורתית כי פחמימות כגון לחם, תפוחי אדמה ואורז צריכות להיות מרכיב מרכזי בצלחת".
בראיון עיתונאי מפרטת ד"ר איריס שי את תמצית המחקר ב-53 מילים:
"בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה דלת הפחמימות היא מאוד פשוטה, כי הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר, כך שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל היום עם מחברת ועט. הרמה המינימאלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם פחמימות ליום" (ליאם אקשטיין 11.9.06 Nrg מעריב).
אפשר לבלבל רק בני-אדם אך לא את בני-המעיים
בעידן ההיפופוטמי שלי רכשתי כל ספר מדעי שינחה אותי כיצד להיפטר מנתחי הבשר העודפים ששינו את קוי-המיתאר של גופי והוסיפו לי עוד עשרים שנה שלא היו רשומים בתעודת הזיהוי שלי.
נשבע לכם שזה מה שליקטתי בספרי מדע מכובדים ביותר, חתומים ע"י פרופסורים ודוקוטורים מן השורה הראשונה, שאין להטיל ספק בידענותם המקצועית.
"אין המלצות בינלאומיות לפחמימות, אך התזונאים מסכימים ש-50%-60% מהקלוריות צריכים לבוא ממרכיב מזון זה".
"ההמלצות התזונתית, לפחות בארצות המערב, הן לעודד העלאה משמעותית בצריכת הפחמימות השונות".
"מוסכם שהצריכה הקלורית ליום תהיה מבוססת על פי ההנחיות הבאות: 30% שומן, 10% חלבון, ו-60% פחמימות".
התיישבתי מול הצלחת ושאלתי את עצמי, מאין יבוא עזרי? איך אוכלים אחוזים וכיצדםחשבים אותם מהקלוריות? עזרי מעם הדיאטנית, הונחיתי על ידי יודעי דבר, ומכון כושר יסדר לך את הפרונט, עדכנו אותי.
לשמחתי לא הייתי ערוך מבחינה תקציבית למימון עלויות הדיאטנית ומכון הכושר ונקטתי יוזמה עצמית לפיתוח שיטת הזנה הנהוגה במכוני התערובת לאספקת מספוא לבעלי-חיים שגידלתי במשקי.
העיקרון המנחה גידול כבשה הוא, להרכיב את מזונה לפי הרכב גופה, שהוא זהה להרכב גופו של האדם (פרופ' אהרן בונדי, "הזנת בעלי-חיים", הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, טבלת השוואה בין הרכב כבשים והרכב בני-אדם באחוזים).
העקרון המנחה גידול בני-אדם עפ"י הספרות המקצועית הוא, צריכת 30% שומן, 10% חלבון ו-60% פחמימות, בלי קשר להרכבו הטבעי של גוף האדם, בכפיפות לפירמידת המזון מבית-מדרשו של משרד החקלאות האמריקאי.
הרכב גופו של בן-אדם לפי פרופ' אהרן בונדי הוא כדלהלן:
59% מים, 18% חלבון, 18% שומן, 4.3% אפר .
החלבון אינו נספג בגוף מעבר לצרכיו. גוף האדם לא יצרוך יותר מ-1 גרם חלבון ל-1 ק"ג משקל גוף . "הגוף לא מסוגל לספוג יותר מ-30-35 גרם חלבון בבת-אחת" (יעל דרור, תזונאית ספורט "20 פלוס" 14.8.07 ).
1 גרם פחמימה ל-1 ק"ג משקל גוף תיקני מבטיח שמירה על הרכב גוף האדם, כי כל רכיבי הגוף נצרכים באופן טבעי במידתיות, פרט לפחמימות הנצרכות בלא מידה ובלא שיעור בפקודת הלבלב, המציף את הגוף באינסולין התובע עוד ועוד פחמימות. הפחמימות העודפות הופכות לשומן והן גם נשאיות של שומן וכפועל יוצא מתמעט החלבון והאיזון מופר בהרכב גופו של האדם עד כדי יחס של 11% חלבון ו-46% שומן בהיקש לכבשה, כפי שמשתקף מטבלת ההשוואה של פרופ' בונדי.
60 גרם פחמימות אני צורך כל יום לשמירה על יציבות משקלי שאינו משתנה מ-60 ק"ג, בהתאם לטבלת השקילה ובכפוף לטבלת ה-BMI .
כך אני מתנהל מול הצלחת 21 שנה ומבטיח שהרכב גופי יהיה כפי שקובע פרופ' אהרן בונדי: 59% מים, 18% חלבון, 18% שומן, 4.3% אפר.
Maroshi
יש להזהר מהמלצות חוקרים אלו ואחרים מהסיבות הבאות.
1. אני לא מטופל סטטיסטי אלא אדם שלם עם מצב חיים יחיד ומיוחד.
2. כל מחקר ניכתב מפוזיציה כאילו מדעית. אמור לי מי המממן של המחקר, ואומר לך מה התוצאה.
אני מעדיף חוות דעת של אנשי מקצוע וחולים וותיקים.
מיקי ב.
המחקר הזה מראה רק שפחות פחמימות ויותר שומן וחלבון זה יותר בריא. הם לא בדקו דיאטה שבה הפחמימות יותר נמוכות מ- 30% כך שלאמירה שמופיעה בקטע שהבאת שגם דיאטה דלת פחמימות לא טובה אין שום כיסוי במחקר וזה סה"כ הבלה בלה הרגיל של "מומחי" התזונה. כנ"ל גם ההמלצה לאכול ארוחות קטנות.
סה"כ מאמר חשוב מאוד כי יש פה דרך להשוות דיאטות בהוצאה נמוכה ובזמן קצר ובעיקר באובייקטיביות של החוקרים שלא תלויים בדיווחים של הנבדקים שהם בדרך כלל לא מדוייקים ומוטים תרבותית.
והכיוון של הממצאים לא צריך להוות הפתעה למי שהטמפלט האבולוציוני הוא נר לרגליו.