מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותשינויים ברפואה הציבורית בישראל

שינויים ברפואה הציבורית בישראל

קופות החולים יתנו אפשרות לבחור בית חולים, רופאים מומחים יעבדו אחר הצהריים. המלצות ועדת גרמן מתפרסמות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

"הציבור ישלם פחות, יחכה פחות ויקבל יותר", כך לפי משרד הבריאות ישפיעו ההמלצות החדשות של ועדת גרמן על ציבור החולים בישראל.

 

ועדת גרמן מונתה על ידי שרת הבריאות יעל גרמן לפני כשנה, במטרה לחזק את מערכת הבריאות הציבורית בישראל. הוועדה ערכה 100 ישיבות וגיבשה מעל 100 המלצות ליישום. המלצות הוועדה פורסמו היום (ד') במסיבת עיתונאים מיוחדת.

 

ההמלצה החשובה ביותר של הוועדה היא שלא יוכנסו שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים בארץ. הוועדה שקלה להרחיב את שירותי השר"פ כדרך להזרים תקציב למערכת הציבורית, אך ביקורת ציבורית רבה הופנתה למהלך מאחר והוא עלול ליצור פערים בטיפול שיקבלו אנשים עם אמצעים לזה שיקבלו אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם שירותי רפואה פרטיים.

 

החיזוק שתקבל מערכת הבריאות הציבורית יהיה באמצעות תקציב של מיליארד שקלים שיתקבל מהאוצר ויופנה לחיזוק קופות החולים ובתי החולים, במטרה להוביל לקיצור תורים במערכת הציבורית בכלל ולניתוחים בפרט.

 

לפי ההמלצות החדשות ובזכות התקציב, בקרוב נזכה לראות רופאים מומחים בבתי החולים בשעות אחר הצהריים - רופאים "פול-טיימרים" שייחדו את זמנם למערכת הציבורית.

 

המלצה נוספת שתסייע לחולים רבים היא הרחבת הסדרי הבחירה לקבלת שירותים רפואיים בבתי החולים - כל תושב הנזקק לשירותי בתי החולים יוכל לבחור את בית החולים מבין לפחות שלוש חלופות שיוצעו לו על ידי קופת החולים, ללא קשר לביטוח המשלים. זאת בניגוד למצב כיום בו במקרים רבים קופת החולים כופה על המטופל את בית החולים בו יקבל טיפול, ללא כל אפשרות בחירה. לפי ההמלצות, בין החלופות יהיו לפחות שני בתי חולים באזור מגוריו של המטופל, לפחות שני בתי חולים אשר נמצאים בבעלות שני גורמים שונים (ממשלתיים, של שירותי בריאות כללית, ציבוריים ואחרים) ולפחות "בית חולים על" אחד.

 

עוד ממליצה הוועדה על יצירת מודל חדש לביטוחי הבריאות הפרטיים שימנע כפל ביטוחים ויאפשר לאזרח להשוות בין הביטוחים בפשטות ולדעת בעבור מה הוא משלם. הועדה המליצה להפריד את ביטוחי השב"ן בקופות החולים לשלושה רכיבים נפרדים, אליהם יעברו המבוטחים הקיימים. המבוטחים יוכלו לבחור אם להמשיך לרכוש כל אחד מהרכיבים בנפרד. רכיב הביטוח לבחירת מנתח יהיה אחיד בין הקופות וחברות הביטוח וכך יעודד תחרות שתוביל לירידת מחירים. במשרד הבריאות מסבירים כי מודל זה יאפשר לאזרח להתנהל כצרכן נבון בשוק מורכב זה ועשוי להוזיל את עלויות הביטוחים הפרטיים לאזרח.

 

המלצות נוספות הן בתחום התיירות הרפואית בבתי החולים בישראל – לפיהן תהיה הקפדה יתרה על זכויות אזרחי ישראל. במשרד הבריאות מסבירים כי ההכנסות מתיירות מרפא מאפשרות לגייס משאבים נוספים לטובת החולה הישראלי, והוועדה המליצה להבטיח זאת מפורשות, גם באמצעות מס ייעודי. בנוסף, הוועדה המליצה על שורה של כללים ומנגנוני פיקוח קפדניים להבטחת העדיפות של המטופל הישראלי, ולצורך כך תוקם גם מערכת מחשוב שתעקוב אחר העומסים במערכת. טיפול בתיירים ייאסר כאשר ישנם עומסים ותורים ארוכים לישראלים.