אוסטאופורוזיס
מנהלי קהילה
שינויים במשקל קשורים לסיכון לשברים
מחקר: גם עליה במשקל וגם ירידה במשקל קשורות לסיכון מוגבר לשברים בנשים מבוגרות
בנשים לאחר גיל המעבר גם עליה במשקל וגם ירידה במשקל קשורות לסיכון מוגבר לשברים, אך באזורים שונים של הגוף. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת British Medical Journal.
ההשפעה של משקל הגוף על הסיכון לשברים היא מורכבת. משקל גוף נמוך מוכר היטב כגורם סיכון לשברים, אך גם השמנה נקשרה לסיכון מוגבר לשברים באזורים מסוימים.
במחקר הנוכחי חוקרים ממספר מוסדות בארה"ב בחנו את הקשר בין שינויים במשקל לאחר גיל המעבר והיארעות של שברים.
הם ניתחו נתונים של יותר מ-120,000 נשים בריאות לאחר גיל המעבר, שהיו בגילאי 50-79 בתחילת המחקר והיו במעקב במשך 11 שנים בממוצע. בתחילת המחקר נאסף מידע על הגיל, המוצא, מדד מסת הגוף (BMI), עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית וצריכת סידן וויטמין D.
בכל שנה במהלך המעקב המשתתפות נשקלו והתבקשו לדווח על שברים בגפיים העליונות (יד, שורש כף יד, מרפק, זרוע עליונה וכתף), בגפיים התחתונות (כף רגל, ברך, רגל עליונה מלבד ירך וקרסול), בירך ובמרכז הגוף (אגן ועמוד שדרה).
הנשים חולקו לקטגוריות לפי שינויים במשקל הגוף מתחילת המחקר: יציבות במשקל (שינוי של פחות מ-5% מהמשקל המקורי), ירידה במשקל (ירידה של 5% או יותר מהמשקל) ועליה במשקל (עליה של 5% או יותר מהמשקל).
לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות כמו גיל, מידת ההשמנה בתחילת המעקב, שברים קודמים, עישון, שימוש בתרופות שונות ונטילת תוספי סידן וויטמין D, נמצא כי במהלך 11 שנות המעקב, בהשוואה לנשים עם משקל יציב, ירידה במשקל נקשרה לעליה של 65% בשברי ירך, עליה של 9% בשברים בגפיים העליונות ועליה של 30% בשברים במרכז הגוף.
בהשוואה לשמירה על משקל יציב, עליה במשקל נקשרה לעליה של 10% בשברים בגפיים העליונות ועליה של 18% בשברים בגפיים התחתונות, אך ללא הבדל בשברים במרכז הגוף ובירך.
ד"ר ילנה סיגל
לשושנה שלום רב,
א.- אם ירידה דרמתית במשקל לא ירידה מכובנת- צריך לפנות לרופא ולערוך בירור.
ב.- פעילות גופנית מומלצת היא 3-4 פעמים בשבוע, 30-40 דקות כל פעם.
ג.- מניעת שברים כוללת צריכת סידן יומית ממזון ותוספים יחד של 1200 מג (אם מגיעים לצריכה של 600 מג ממזון- יש להשלים עוד 600 מג בעזרת תוסף סידן), שימרה על רמה טובה של ויטמין D ( כ-30 ng/ml או 75 nmol/l, תלוי במעבדה המבצעת), פעילות גופני סדירה 0ראי מעלה), מניעה מעישון, ואם יש צורך- לטיפול בתרופות מיוחדת למניעת שברים. לדבי טיפול בתרופות מיוחדות למניעת שברים יש לדון עם רופא המטפל באוסטיאופורוזיס.
בברכה,
ד"ר ילנה סיגל
שושנה8
כיצד ניתן להימנע משבר בירך, כתוצאה מירידה דרמטית במשקל.
אני "עושה הליכות" ותרגילי דחיקה במכשירים בספורטק. כמה פעמים בשבוע. מספיק??