השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
לא מצליחים לרזות? אולי זה מה שמחבל בדיאטה שלכם
חוקרים מדנמרק מצאו כי חוסר שעות שינה עשוי להשפיע לרעה על הבריאות ולפגוע במאמצים לרדת במשקל, גם אחרי דיאטה מוצלחת
בשנים האחרונות מתחדד הקשר בין איכות שינה ירודה לנזקים רפואיים שונים. בין השאר נמצא כי חוסר שעות שינה עשוי לגרום לעלייה בלחץ הדם וברמות הכולסטרול בדם ולהגביר את הנטייה לטרשת עורקים – הצטברות מסוכנת של שומנים בדפנות כלי הדם אשר מגדילה מצידה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כמו כן, שינה ירודה נקשרת לעלייה ברמות הסוכר בדם וסוכרת וכמובן גם לפגיעות בתפקוד הגוף והמוח, לרבות ירידה בזיכרון וכן ללחץ ומצוקה נפשית.
כעת חוקרים מדנמרק מצאו כי גם ניסיונות להשיל שומנים עודפים עשויים להיכשל בהעדר שעות שינה מספקות. ומנגד, מתברר כי הקפדה על שינה איכותית ומספקת בשעות הלילה עשויה להיטיב עם המאמצים להוריד במשקל ולשמור על המשקל החדש.
החוקרים מאוניברסיטת קופנהגן בחנו את הקשר בין איכות השינה לירידה במשקל במסגרת מחקר מבוקר רנדומאלי הקרוי S-LITE, שבוצע בקרב 195 נבדקים בוגרים עם השמנת יתר בגילי 18 עד 65, שהותאמה להם דיאטה דלת קלוריות להורדה במשקל.
במשך שמונה שבועות הוגבלה התזונה של הנבדקים לכמות מקסימאלית של עד 800 קלוריות ליום, וזו הובילה לירידה ממוצעת של 12% במשקל גופם. בהמשך בוצע מעקב רפואי אחר הנבדקים למשך שנה, שכלל חיבור למערכת חיישנים לניטור השינה בשעות הלילה. המערכת מאפשרת לחשב את שעות השינה והשעות שהמטופל שוהה במיטה. בנוסף נתבקשו הנבדקים להשיב על שאלונים שבודקים את איכות השינה – שאלוני PSQI (קיצור של Pittsburgh Sleep Quality Index). תוצאות השאלון מובילות לציון לאיכות השינה לכל נבדק בין 0 ל-21, כאשר ציון בגובה 5 נקודות ומעלה מעיד על איכות שינה ירודה.
השינה נפגעה – המשקל העודף חזר
במסגרת המעקב סווגו המשתתפים לארבע קבוצות: בקבוצה הראשונה הותאם למטופלים טיפול תרופתי בחומר הפעיל 'לירגלוטיד' המצוי בתרופה לטיפול בהשמנה 'סאקסנדה' במינון של 0.3 מ"ג ליום; בקבוצה השנייה הותאם טיפול תרופתי לצד תוכנית לביצוע פעילות גופנית סדירה; בקבוצה השלישית ניתן לנבדקים טיפול בתרופת דמה (פלסבו); ובקבוצה הרביעית ניתן טיפול דמה ולצידו הותאמה תוכנית לפעילות גופנית סדירה. המטופלים חוברו לחיישני השינה לפני הדיאטה להורדה במשקל, בתום שמונה שבועות של דיאטה וכן כעבור חצי שנה ושנה מסוף הדיאטה – במשך שנת המעקב.
ניתוח הממצאים העלה כי לנבדקים שישנו פחות משש שעות בממוצע בלילה נמדד בסוף שנת המעקב מדד השמנה BMI הגבוה ב-1.4 נקודות בממוצע, בהשוואה לאלו שהצליחו לישון יותר משש שעות בלילה. במקביל, נבדקים שסווגו עם שינה ירודה על סמך שאלוני השינה שמילאו היו בתום שנת המעקב עם מדד השמנה הגבוה ב-1.2 נקודות בממוצע, בהשוואה לאלו שקוטלגו עם איכות שינה טובה.
עוד נמצא במחקר כי פעילות גופנית הובילה לשיפור באיכות השינה שהתבטא בעלייה של נקודה אחת בממוצע במדד איכות השינה המבוסס על השאלונים.
הממצאים הוצגו במאי 2022 בכנס הקונגרס האירופי להשמנה (ECO) שנערך בעיר מאסטריכט שבהולנד, ותקציר הממצאים פורסם במקביל בכתב העת Obesity Facts.
יותר מתחים – פחות שינה
בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים ציינה ראש צוות החוקרים, פרופ' סינה טורקוב (Torekov) מהמחלקה למדעי ביו-רפואה באוניברסיטת קופנהגן, כי "העובדה שבריאות השינה הייתה קשורה באופן הדוק וחזק כל כך לשמירה על ירידה במשקל היא חשובה, מאחר ורבים מאיתנו לא מקבלים שעות שינה מספקות בלילה כדי להגיע לרמה אופטימאלית בתפקוד ובבריאות".
כאחת ממגבלות המחקר, החוקרים מציינים כי המחקר היה תצפיתי, ולכן לא יכול היה להוכיח באופן חד משמעי כי שינה ירודה מובילה באופן ישיר לשינויים במשקל הגוף. אולם עם זאת, מהממצאים עולה כי לפגיעה באיכות השינה ובשעות השינה יש לכל הפחות תרומה מסוימת לפגיעה במאמצים לשמר ירידה במשקל לאורך זמן.
מחקרים מזהים בשנים האחרונות ירידה באיכות השינה ברבות ממדינות המערב, לרבות בישראל. לפי הערכות, ככלל כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת אינה מקבלת די שעות שינה, וזאת לרוב על רקע אורח החיים האופייני במערב המלווה בלחץ רב, שימוש מרובה במחשבים וטלפונים חכמים ודרישות גוברות ממקום העבודה.
בישראל, נתוני הסקר החברתי לשנת 2017 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך בקרב 7,300 בני 20 ומעלה כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינה, מצביעים על היקף מדאיג של אנשים שחווים איכות שינה ירודה: 17% העידו כי הם ישנים עד חמש שעות בלבד ללילה ו-29% ישנים שש שעות, המינימום ההכרחי כדי לשמר רמת תפקוד תקינה במשך היום; כרבע (26%) העידו כי הם מתקשים בקביעות להירדם או לישון לילה שלם – בשיעורים עולים מגילי 44-25 (10%) ועד גילי 75 ומעלה (36%); ומעל לעשירית (12%) דיווחו ספציפית על דאגות שמפריעות להם בשנתם לעתים קרובות בשנה האחרונה – נשים (15%) יותר מאשר גברים (10%). התוצאה עגומה: מעל למחצית (54%) דיווחו על עייפות במשך היום וקרוב לעשירית (7%) דיווחו כי הם נוטלים תרופות שינה במרשם רופא.
המתח הבטחוני בארץ לא מוסיף לאיכות השינה: מחקר שבחן את הרגלי השינה של ישראלים תושבי הדרום שחיים תחת איום ירי טילים בשנת 2008, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2010 בכתב העת Journal of Clinical Sleep Medicine מצא כי מעל לשליש (37.4%) העידו על בעיות שינה משמעותיות, כאשר שינה ירודה דווחה בעיקר בקרב מי שהעידו כי הם סובלים מדיכאון (79.3%) ו/או פוסט טראומה (81.8%).
החשיבות בהקפדה על שינה איכותית מתחדדת בשנים האחרונות גם על רקע נזקי ההשמנה שהולכים ונחשפים עם הזמן, וככל שמתבהר הקשר בין שינה למשקל הגוף. כבר לפני למעלה מעשור מצאו מחקרים כי שינה מועטה מעלה את הסיכון להשמנת יתר וכן להשמנה ביטנית – הצטברות שומנים עודפים סביב הבטן שמהווה גורם סיכון חמור יותר למחלות לב וכלי דם ולתמותה. מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה שפורסמה במאי 2008 בכתב העת Sleep, סיכמה בהתבסס על נתונים מ-30 מחקרים, כי פגיעה בשינה מעודדת צבירת משקל עודף, וכי אצל ילדים קיצור משך השינה מעלה ב-89% את הסיכון להשמנה, ואצל בוגרים פחות שעות שינה קשורות בעלייה של 55% בסיכון להשמנה, וכל תוספת של שעת שינה בלילה מובילה לירידה של 0.35 נקודות במדד ההשמנה BMI.
עוד המלצות איך לישון טוב יותר בלילה