בנזודיאזפינים (Benzodiazepines) מהווים משפחה נפוצה של תרופות שינה והרגעה, ובהן ואליום, לוריבל, בונדרמין וקסנקס, הנמכרים במרשם רופא, וניתנים לישראלים רבים על ידי רופאי משפחה.

למרות יעילותן הגבוהה בהרגעה ממתחים, למשתמשים בבנזודיאזפינים לאורך זמן קיים סיכון של התפתחות תלות בתרופה והתמכרות, וכן סיכון לתופעות לוואי רבות, ובייחוד עייפות, נפילות ושברים וירידה קוגניטיבית.

חוקרים ישראלים ביקשו לאמוד את שכיחות השימוש בבנזודיאזפינים באוכלוסייה המבוגרת בישראל, ודגמו כעשירית ממבוטחי קופת חולים כללית – 267,221 מבוגרים, מתוכם 56,808 מבוגרים מעל גיל 65.

החוקרים ממכון המחקר של שירותי בריאות כללית, בשיתוף אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ואוניברסייאות חיפה ובן גוריון בישראל, בחנו את הטיפול התרופתי שנופק לנבדקים שצוידו במרשם רופא בין השנים 2013 ל-2015, על סמך מידע שהתקבל מבתי המרקחת של הקופה, במטרה להעריך את השימוש בפועל בבנזודיאזפינים.

הנפוץ ביותר - בונדרמין

בשנת 2014, נמצא כי 7% מהמבוגרים בגילי 21 עד 64 וכשליש (32%) מהמבוגרים בגילי 65 ומעלה וכן מחצית (49%) מהמבוגרים בגילי 85 ומעלה קיבלו לפחות מרשם אחד לבנזודיאזפינים או נגזרותיהן. 17% מהמבוגרים שהשתמשו בתרופות – נטלו שני סוגים שונים לפחות של בנזודיאזפינים במהלך אותה שנה.

עוד התברר כי רוב המבוגרים מעל 65 שנופקו להם בנזודיאזפינים – 59% מתוכם – רכשו את התרופות בשנת 2014 על בסיס קבוע עם שישה מרשמים לפחות של בנזודיאזפינים בשנה, בהשוואה לשליש מהבוגרים הצעירים, ועוד כחמישית (21%) מהמשתמשים המבוגרים ב-2014 שהיו מזדמנים – הפכו לצרכנים קבועים של התרופות בשנת 2015.

תרופת ההרגעה השכיחה ביותר בקרב בוגרים צעירים הייתה קלונאזפאם המשווקת בישראל בשמות קלונקס וריווטריל, ונעשה בה שימוש בקרב 28% מהבוגרים הצעירים שנטלו בנזודיאזפינים. ואילו בקרב המבוגרים מעל 65, הפופולארית ביותר בשימוש בקרב 46% מנוטלי הבנזודיאזפינים היתה התרופה ברוטיזולאם, המשווקת בישראל בשמות בונדרמין וברוטיזולם-טבע. מינון הבנזודיאזפינים שרכשו הנבדקים שהשתמשו בתרופה ב-2014 היה נמוך בקרב 57% מהבוגרים הצעירים עד גיל 65 ובקרב 74% מהמבוגרים מעל גיל 65.

הנטייה להשתמש בבנזודיאזפינים כתרופות הרגעה באוכלוסיה המבוגרת הייתה גבוהה במידה משמעותית באוכלוסייה היהודית בישראל, ואילו בקרב ערבים הייתה נטייה זו נמוכה ב-72%.

לנשים מבוגרות היו סיכויים גבוהים ב-41% להשתמש בבנזודיאזפינים, וכן הנטייה להשתמש בתרופות עלתה עם הגיל, כשביחס לסיכויים להשתמש בהן בגילי 74-65, הסיכויים גדלו ב-31% בגילי 84-75 וב-86% מיל 85 ומעלה. למבוגרים ממעמד סוציואקונומי נמוך הייתה נטייה גבוהה ב-10% לקבל טיפול בתרופות אלה, בהשוואה למבוגרים ממעמד סוציואקונומי גבוה.

תחליף לתרופות לדיכאון

כמו כן, הנטייה לטיפול בבנזודיאזפינים גדלה ב-52% קרב מבוגרים עם דיכאון, וגדלה פי 2.16 בקרב מטופלים עם חרדה, ונמצא כי 17% מהמבוגרים מעל 65 עם דיכאון קליני מאובחן השתמשו בבנזודיאזפינים ובמקביל לא רכשו אף תרופה נגד דיכאון, ואילו 42% מהמבוגרים עם דיכאון קליני- השתמשו בתרופות לדיכאון ובבנזודיאזפינים במקביל.

בנוסף, אשפוז לאחרונה בקרב מבוגרים מעל 65 העלה ב-41% את הסיכויים לרכוש בנזודיאזפינים. ובמקביל, בקרב חולי סוכרת זוהתה דווקא ירידה של 34% בסיכוי לקבל טיפול מקביל בבנזודיאזפינים.

החוקרים מסכמים כי תמונת המצב העולה מהמחקר של שיעורים גבוהים במיוחד של שימוש בנזודיאזפינים באוכלוסייה המבוגרת בישראל – מחייב היערכות של המערכת המטפלת כדי להתמודד עם אתגרים שונים, לרבות צמצום הנטייה לשימוש ארוך טווח בבנזודיאזפינים, המעלה סיכון להתמכרות, וכן צמצום השימוש בתרופות בקרב מבוגרים שמאובחנים עם דיכאון, אצלם הנטייה להתמכרות אף חזקה יותר.

הממצאים הנוכחיים העלו כי השימוש בבנזודיאזפינים בישראל נרחב ביותר בהשוואה למדינות מערב. בארה"ב זיהה סקר לאומי נרחב (NHANES 2009-2010) בקרב מבוגרים בגילי 65 עד 80 כי קרוב ל-9% טופלו בבנזודיאזפינים לפחות פעם אחת לאורך שנה. מחקר נוסף באוכלוסייה המבוגרת באירופה שפורסם במארס 2016 בכתב העת Pharmacoepidemiology and Drug Safety העלה שיעורים של 6% עד 18% בקרב גברים ו-11% עד 37% בקרב נשים בגיל 60 עד 69, ואילו שיעורים של 30%-12% בקרב גברים ו-45%-17% בקרב נשים בגילי 80 ומעלה.

גם ניתוח נתונים של ארגון המדינות המפותחות (OECD) לשנת 2013 העלה כי בישראל השימוש בבנזודיאזפינים לאורך זמן הוא מהגבוהים ביותר. לפי נתונים אלה, שיעור השימוש בבנזודיאזפינים ארוכי טווח מעל גיל 65 עומד על 62.6 לאלף איש באירלנד ובפורטוגל, העומדים בראש הטבלה, בהמשך בקרב 51.3 לאלף בישראל – העומדת במקום השלישי, ומתחתיה דנמרק (20 לאלף), קנדה (18.7 לאלף), ניו זילנד (12.3 לאלף), פינלנד (10.7 לאלף), הולנד (6.9 לאלף) ודרום קוריאה (6.3 לאלף).

גם עבודות מקבילות בארץ הצביעו על מגמה של שימוש נרחב, למשל מחקר ישראלי שפורסם באוקוטבר 2006 בכתב העת Gerontologist, ומצא כי בקרב מבוגרים עולים ממדינות חבר העמים לשעבר, 69% מדווחים על שימוש בבנזודיאזפינים ומתוכם 45% משתמשים בהן באופן יומיומי.

במחקר הנוכחי השתתפו ד"ר מיכאל שטיינמן, מרסלו לאו, פרופ' רן בליצר וד"ר אפרת שדמי, וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2017 של כתב העת Journal of General Internal Medicine.

שימוש ממושך בבנזודיאזפינים נקשר בעבודות לנזקים רבים, לרבות עייפות ותשישות במשך היום, סיכון מוגבר לנפילות ושברים, פגיעות קוגניטיביות וסיכון מוגבר לתאונות דרכים.

Journal of General Internal Medicine, DOI: 10.1007/s11606-017-4059-1