מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הפרעות אכילה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהחדשותשימוש בתוספים לבניית שרירים עלול להוביל להפרעת אכילה

שימוש בתוספים לבניית שרירים עלול להוביל להפרעת אכילה

מחקר אמריקאי חדש מתריע: שימוש בתוספי תזונה לחיטוב הגוף בקרב גברים עשוי להיות הפרעת אכילה חדשה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

תוספי תזונה לחיטוב הגוף, ובייחוד אבקות חלבון והתוסף קריאטין, הפכו בשנים האחרונות ללהיט במכוני כושר וחוגי ספורט לבניית מסת שריר ולחיטוב הגוף, אולם מדובר בחומרים פעילים שעלולים להיות מסוכנים בשימוש מופרז. מחקר אמריקאי חדש מתריע כי דפוס השימוש בתוספים עלול להוביל בקרב גברים שנוטלים אותם באדיקות להתפתחות הפרעת אכילה חדשה. 

 

המחקר שהוצג בחודש יולי 2015 בכנס השנתי של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) בטורונטו שבקנדה, התמקד בתוספי תזונה חוקיים שגברים נוהגים להשתמש בהם לחיטוב הגוף – אבקות וחטיפי חלבונים, קריאטין וגלוטמין – בשאיפה ליחס אידיאלי בין מסת שומן למסת שריר לפי מידות הגוף הנתפס כגברי על ידי החברה המודרנית.

 

לדברי אחד החוקרים שהציג את המחקר בתקשורת האמריקאית, פרופ' ריצ'ארד אצירו (Achiro) מאוניברסיטת אליאנט שבלוס אנג'לס, "התוספים נמצאים בשימוש נרחב בקרב גברים צעירים , וניתן לקנות אותם במקומות רבים – החל מחנויות מכולת וכלה בחנויות ספרים". לדבריו, מוצרים אלו משווקים כפתרון מושלם לחיטוב הגוף הגברי על פי הדימוי הגברי הנהוג בחברה.

 

במסגרת המחקר בוצע סקר אינטרנטי בקרב 195 גברים בוגרים בגיל 65-18 שצרכו תוספי תזונה חוקיים לחיטוב גוף בשלושים הימים שקדמו לסקר ונוהגים להתאמן לפחות פעמיים בשבוע לצורך חיטוב הגוף או לשמירה על הכושר.

 

מעל ל-40% מהנבדקים בסקר דיווחו כי השימוש בתוספי תזונה לחיטוב הגוף גבר אצלם עם השנים. בנוסף, 22% דיווחו כי החליפו חלק מהארוחות ביום לטובת שימוש בתוספים, שאינם אמורים לשמש כתחליף לארוחה.

 

אשפוזים בעקבות נזק לכבד ולכליות 

 

החוקרים הצביעו על שימוש לקוי בתוספי תזונה לחיטוב הגוף, כשזה בא לחפות על חוסר שביעות רצון מהגוף, הערכה עצמית נמוכה ואי עמידה בציפיות החברה בנוגע לגוף הגברי המקובל בתרבות המודרנית. חוסר שביעות רצון מהגוף נמצא במחקר כחוליה המקשרת בין הערכה עצמית נמוכה לבין התנהגות מסוכנת בשימוש בתוספי תזונה לחיטוב הגוף.

 

קרוב לשליש מהנבדקים – 29% מתוכם – העידו כי השימוש בתוספים לחיטוב הגוף מעורר אצלם דאגות בריאותיות מסוגים שונים. 8% הודו כי רופאיהם המליצו להפחית את מינון התוספים הללו על רקע סיכון להשפעה מזיקה על הבריאות. מעבר לכך, 3% מהנבדקים העידו כי אושפזו בעקבות שימוש בתוספי התזונה לחיטוב, שהובילו לנזקים לכבד ולכליות.

 

נמצא כי המניע של כל נבדק באימונים הגופניים קבע את היחס כלפי תוספי התזונה לחיטוב, כשהמניעים שנמנו במחקר כללו צבירת משקל ("bulking"), הורדה במשקל ("cutting") ושימור המשקל ("maintaining").

 

החוקרים מסכמים כי שימוש מסוכן בתוספי תזונה חוקיים לחיטוב הגוף, המתאפיין בתלות ומקורו בגורמים פסיכולוגיים שמלווים בהערכה עצמית לקויה, עשוי להוות אינדיקציה להפרעת אכילה חדשה בקרב גברים שאינה מתועדת עדיין בספרות הרפואית.

 

החוקרים קוראים להוסיף, ולחקור את דפוסי השימוש בתוספי התזונה לחיטוב במטרה לאבחן גברים עם דפוסי שימוש חורגים ולטפל בגורמים הפסיכולוגים שמניעים שימוש חורג בתוספים אלה. לטענתם, לעניין חשיבות גוברת, מאחר ורוב המוצרים החוקיים לחיטוב הגוף מוגדרים כתוספי תזונה ולא כמזונות או תרופות, ולכן אינם עוברים בדיקות קפדניות על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כמו גם על ידי רשויות בריאות נוספות בעולם.

 

התייחסות אמביוולנטית

 

ככלל, התייחסות הקהילה הרפואית כלפי תוספי תזונה לשיפור ביצועים בספורט שנויה במחלוקת. מחד, חלק מהארגונים, כמו האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP), מתנגדים לחלוטין לשימוש בכל תוסף, ומנגד ישנם ארגונים שקובעים המלצות המאפשרות את השימוש תוך הגבלת מינונים.

 

מרבית המחקרים עד כה בתחום תוספי התזונה לספורטאים התמקדו בסיכונים הכרוכים בנטילת סטרואידים אנאבוליים, שאסורים לשימוש בספורט תחרותי. כך, למשל, מחקר שהוצג בנובמבר 2009 בכנס האיגוד העולמי לנפרולוגיה בארה"ב מצא כי בניית שרירים עם סטרואידים אנאבוליים עלולה לגרום למחלת כליות.

 

המחקר הנוכחי הוא מהראשונים בעולם הבוחנים את השימוש בתוספי תזונה חוקיים המשמשים לחיטוב הגוף. מחקר נוסף שפורסם במארס 2015 בכתב העת British Journal of Cancer מצא כי שימוש קבוע בתוספי תזונה לחיטוב הגוף בקרב גברים מעלה ב-65% את הסיכון לסרטן האשכים, והסיכון גובר ככל שהשימוש מתחיל בגיל צעיר יותר ונמשך לתקופה ארוכה יותר.

 

תוספי התזונה המרכזיים לחיטוב הגוף שנחשבים חוקיים ובהם עוסק המחקר כוללים: קריאטין שהוא מוצר סינטטי המדמה חומר טבעי המיוצר בכבד ומשמש לבניית שרירים ושיפור בכוח ובמהירות השריר; אבקות חלבון המצויות בשוק בסוגים רבים – בעיקר חלבון מסוג קזאין או מי גבינה, שמחדירות נפח וכוח לבניית השריר לאחר אימונים; וגלוטמין – חומצת אמינו נפוצה בשרירי הגוף שמסייעת בבניית השרירים ובמניעת אובדן מסת שריר.

 

ככלל, במערב נערכו מחקרים ספורים שאמדו את השימוש בתוספי תזונה לשיפור הכושר וחיטוב הגוף באוכלוסייה הרחבה. במחקר של חיל הים האמריקאי שפורסם במאי 2012 בכתב העת Annals of Epidemiology, ונערך בקרב 106,698 חיילי סדיר ומילואים בחיל הים בין השנים 2008-2007, 46.7% דיווחו על שימוש בתוסף תזונה אחד לפחות לחיטוב הגוף, להוספת אנרגיה או להרזיה, ו-22% דיווחו על שימוש משולב במספר תוספים. גברים דיווחו יותר על תוספים לחיטוב הגוף, ונשים על תוספים להרזיה. השימוש בחטיפי אנרגיה היה רווח בעיקר בקרב נבדקים שדיווחו על פחות מחמש שעות שינה בלילה.

 

בישראל נאמדה בעבר רק צריכת משקאות אנרגיה במסגרת סקר ידע, עמדות והתנהגות בריאות בישראל לשנת 2011 של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות (סקר KAP). בסקר דיווחו 1.7% מהנבדקים על שתייה קבועה של משקאות אנרגיה מדי יום: צריכה שהייתה גבוהה בקרב ערבים (5.1%) יותר מאשר יהודים (1.1%).

 

מחקר נוסף שאמד את היקף השימוש בתוספי תזונה במזרח התיכון בקרב מתאמנים במכוני כושר בלבנון, שפרסם בשנת 2012 בכתב העת Journal of Nutrition and Metabolism, מצא כי מקרב 512 מתאמנים בגילי 50-20, 36.3% השתמשו בתוספים לחיטוב הגוף ושיפור הכושר.

 

 

מקור: הודעה לעיתונות