דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
גלישה באינטרנט עשויה לשפר את הבריאות הנפשית בגיל המבוגר
מחקר בינלאומי מצא כי מבוגרים שגולשים בקביעות באינטרנט מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים ועל תחושת בריאות כללית גבוהה יותר
על רקע התקדמות המדע והרפואה ושיפור בהתמודדות עם מחלות, בעשורים האחרונים מתמודדת האנושות עם עלייה בתוחלת החיים המלווה במגמת הזדקנות האוכלוסייה. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, קצב הזדקנות האוכלוסייה מצוי במגמת עלייה משמעותית. בשנת 2020 חיו בישראל כ-1.1 מיליון תושבים בגיל 65 ומעלה, ולפי ההערכות בשנת 2040 מספרם יכפיל את עצמו.
העלייה בהיקף המבוגרים במדינה מלווה באתגרים רבים, ובין השאר מאחר ואוכלוסייה זו רגישה יותר לתחלואה נלווית גופנית ונפשית, בין השאר גם על רקע התמודדות עם תופעת הבדידות.
עתה מצאו צוות חוקרים בינלאומי כי אחת הדרכים לשפר את איכות החיים בגיל המבוגר היא הקפדה על גלישה קבועה ברשת האינטרנט.
שיפור במצב הבריאותי
ברקע, הצוות בראשות חוקרים מאוניברסיטת הונג קונג מסביר כי הפרעות פסיכיאטריות מהוות בעיה עולמית בגיל המבוגר – כבר מגיל העמידה ובייחוד בגילים מתקדמים, כאשר לפי נתונים שנאספו בשנת 2019 – מעל לעשירית (14%) מהמבוגרים בגילי 55 שנים ומעלה מתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות כדוגמת דיכאון.
ההשפעות של גלישה באינטרנט על מצבם הנפשי של מבוגרים שנויות במחלוקת – יש עבודות שמצאו כי השימוש באינטרנט מלווה בירידה בסיכון לדיכאון, אך יש גם עבודות שמצביעות על מגמה הפוכה של עלייה בסיכון לדיכאון.
לנוכח הנתונים המוגבלים בספרות הרפואית אודות התועלת של שימוש באינטרנט על המצב הנפשי בגיל מבוגר, החוקרים בחנו נתונים של 87,559 מבוגרים בגילי 50 שנים ומעלה מ-23 מדינות, ובהן ארצות הברית, אנגליה, סין, מקסיקו, ברזיל, כמו גם ישראל. מטרתם הייתה להעריך את הקשר בין שימוש באינטרנט ובין הבריאות הנפשית, כולל תסמיני דיכאון, שביעות רצון מהחיים והערכה עצמית של המצב הבריאותי. עוד נאספו נתונים אודות הפרופיל הגנטי של תת-קבוצה של משתתפים מבריטניה וארה"ב בהתאם לסיכון הגנטי לדיכאון.
המשתתפים מילאו שאלונים והתבקשו למסור פרטים אודות השימוש באינטרנט למשך שלוש תקופות זמן, וכך העריכו החוקרים את רציפות השימוש באינטרנט ואת תדירות השימוש (יומי, שבועי, פחות משבועי או כלל לא).
מהנתונים עולה כי שימוש באינטרנט לווה במספר יתרונות משמעותיים במדינות שונות, לרבות ירידה משמעותית בתסמיני דיכאון, שיפור במדדי שביעות רצון מהחיים ושיפור בתחושת הבריאות. בקרב מי שגלשו באינטרנט לעיתים תכופות תועדו תוצאות טובות יותר בהערכת הבריאות הנפשית, בהשוואה לאלו שלא נהגו להשתמש באינטרנט.
שיעורי השימוש באינטרנט במחקר בקרב מבוגרים מגיל 50 ומעלה נעו בין 2.2% בלבד בסין לבין 84.8% בדנמרק. בישראל תועדו כמחצית (47.1%) שגולשים באינטרנט בקביעות.
שיעורי הדיכאון במחקר בקרב המבוגרים השתנו בין מדינות, ועמדו על 21% בישראל, גבוהים משמעותית מהשיעור בארה"ב (10.8%), ונמוכים מהשיעורים שנמדדו בפולין (28.8%) ואיטליה (29.4%).
היתרונות של שימוש ברשת האינטרנט תועדו בקטגוריות שונות של סיכון גנטי לדיכאון בבריטניה ובארה"ב – רמז לכך שהתועלת של שימוש באינטרנט אינה תלויה בנטייה הגנטית לדיכאון וכי השימוש באינטרנט עשוי להפחית חלקית את הסיכון להפרעות פסיכיאטריות משנית לנטייה גנטית.
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין (NSGC), וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2024 של כתב העת Nature Human Behavior.
מתח נפשי מוגבר
החוקרים מסכמים כי לממצאי המחקר חשיבות רבה ברמת בריאות הציבור ולמאמצים לשיפור הבריאות הנפשית בגיל מבוגר, בפרט במדינות עם גישה מוגבלת לאינטרנט ושירותי טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי.
ממצאי המחקר מעלים למודעות את האתגר הנפשי בקרב מבוגרים אשר מתמודדים עם לחץ ומתח נפשי בהיקפים גדלים עם העלייה בגיל. לפי מטה אנליזה שפורסמה באוקטובר 2024 בכתב העת BMC Geriatrics, מבין המבוגרים בגילי 65 ומעלה בעולם, כחמישית (19.2%) מתמודדים עם דיכאון, 16.5% עם חרדות ו-13.9% עם תסמינים של לחץ.
בישראל, לפי נתוני סקר הבריאות הלאומי של משרד הבריאות העדכני ביותר לשנים 2020-2018, אשר בוצע עוד לפני התפרצות הקורונה ומאורעות 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", 5.9% מהגברים ו-11.1% מהנשים באוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 21 מתמודדים עם דיכאון ו/או חרדה, כאשר השיעורים עולים עם הגיל, ומגיעים ל-5.5% מהגברים ו-15.8% מהנשים בגילי 64-55, וכן 8.3% מהגברים ו-17.2% מהנשים בגילי 65 ומעלה.
ההנחה כי בחודשים האחרונים בעקבות המלחמה, תמונת המצב החמירה. למרות שאין כיום נתונים מלאים על היקף הדיכאון בעקבות המלחמה ספציפית באוכלוסייה המבוגרת, לפי סקר שנערך במשרד מבקר המדינה באפריל 2024, ופורסם בפברואר 2025 בדו"ח על בריאות הנפש בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", על רקע אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה, כשליש (32%) מהאוכלוסייה הבוגרת דיווחו על תסמיני דיכאון ברמה בינונית (27%) עד חמורה (5%); כחמישית (321%) דיווחו על חרדות; וכשליש (34%) דיווחו על פוסט טראומה; כאשר 38% ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמין נפשי אחד לפחות.