סוכרת סוג-1
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
שיטת טיפול חדשה ומצילת חיים למתמודדים עם סוכרת מסוג 1
חוקרים מאירופה זיהו טיפול חדש המבוסס על עיכוב ההורמון סומטוסטטין למניעת התקפי היפוגליקמיה מסכני חיים אצל המאובחנים בסוכרת סוג 1
סוכרת סוג 1 היא מחלה כרונית אוטואימונית שמתאפיינת בשיבוש בתפקוד המערכת החיסונית הטבעית התוקפת את תאי בטא בלבלב המפרישים את הורמון האינסולין – הורמון לו זקוק הגוף כדי לאפשר לסוכר להיכנס לתאים ולייצר אנרגיה. כתוצאה מפעילות זו חלה עלייה ברמות הסוכר בדם, ומתפתחת סוכרת שמעלה את הסיכון לסיבוכים שעשויים להיות חמורים.
הטיפול המרכזי כיום למאובחנים עם סוכרת סוג 1 הוא טיפול בהזרקות אינסולין, הנדרשות לעתים לשארית החיים. לפני כשנתיים אושרה בארה"ב תרופה פורצת דרך שמיועדת למטופלים עם סוכרת סוג 1 וביכולתה לעכב את התקדמות המחלה על ידי היקשרותה לתאים מסוימים במערכת החיסון.
אחד המצבים מסכני חיים בסוכרת סוג 1 מתאפיין בהתקפים קשים של צניחת סוכר מהירה – היפוגליקמיה. מצב זה נחשב מסכן חיים ועלול בטווח הקצר לגרום לעילפון ואובדן הכרה ופרכוסים מסכני חיים. לפי הערכות ממחקרים, עד לעשירית ממקרי התמותה בסוכרת סוג 1 מיוחסים לירידה קיצונית ברמות הסוכר בדם. עם השנים התברר כי התקפי היפוגליקמיה חוזרים אצל ילדים עם סוכרת סוג 1 מעלים את הסיכון להשמנה, ויש אף עבודות שרומזות להשפעה מצטברת של אירועי היפוגליקמיה על פגיעה בתפקוד המוחי.
כעת מתארים חוקרים מבריטניה ושבדיה אסטרטגיה חדשה שעשויה לשפר את הטיפול בסוכרת סוג 1 המבוססת על עיכוב של ההורמון 'סומטוסטטין', במטרה למנוע התקפי היפוגליקמיה מסוכנים.
שחרור גלוקגון
אצל בריאים, ירידה ברמת הסוכר בדם מובילה לשחרור גלוקגון, הורמון המסייע לכבד לייצר סוכר ולהעלות את רמתו בדם בחזרה לרמה התקינה. באופן זה, הגוף מצליח לשמר רמה קבועה של סוכר בדם. לעומת גלוקגון, אינסולין הוא הורמון שמוריד את רמת הסוכר בדם. לאנשים שאובחנו עם סוכרת סוג 1 יש חוסר באינסולין אך גם בגלוקגון המיוצר אף הוא בלבלב. מסיבה זו, כאשר סוכרתי חווה ירידה ברמת הסוכר בדם, לא משתחרר גלוקגון, והירידה ברמות הסוכר בדם עלולה להיות קיצונית ומסכנת חיים.
החוקרים מאוניברסיטאות אוקספורד בבריטניה וגטבורג בשבדיה בחנו קבוצות של תאים שמייצרים הורמונים בלבלב של בני אדם ועכברים. הם הצליחו להראות כי בסוכרת סוג 1 התאים אינם מסוגלים לשחרר גלוקגון כאשר רמת הסוכר בדם נמוכה. הסיבה לכך, כפי שהתברר, היא נוכחותו של הורמון אחר אשר מעכב את שחרור הגלוקגון – הורמון הקרוי 'סומטוסטטין' (Somatostatin). המדובר בהורמון שמהווה חלק מהמערך ההורמונלי (אנדוקריני) של מערכת העיכול המופרש באזורים מסוימים במערכת העיכול, לרבות הלבלב וצינור העיכול, וכן הוא מופרש מאזורים מסוימים במוח – בהם ההיפותלמוס, בין השאר כחלק מתהליך הייצור הטבעי של הורמון גדילה.
החוקרים הצליחו להדגים כי עיכוב של פעילות הורמון ה'סומטוסטטין' בעכברים מאפשר לשחזר את יכולת הלבלב שלהם לשחרר גלוקגון במקרה של ירידה ברמות הסוכר בדם – ובכך מסייע למנוע התקפי היפוגליקמיה.
המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם המועצה למחקר רפואי בבריטניה (MRC), מועצת המחקר השבדית (VR) וקרנות נוספות בשבדיה, וממצאיו מדווחים בגיליון בספטמבר 2024 של כתב העת Nature Metabolism.
הרוב מאובחנים באשפוז
בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים מסכמת ד"ר אנה בנריק (Benrick) השותפה למחקר כי "העובדה שניתן לשחזר את היכולת לשחרר גלוקגון על ידי חסימת סומטוסטטין פותחת את האפשרות למנוע ירידת סוכר מסוכנות בדם בחולי סכרת מסוג 1".
המחקר מעלה למודעות את המצב הרפואי המסוכן עמו מתמודדים המאובחנים עם סוכרת סוג 1, שחלקם ילדים. בישראל, לפי נתונים עדכניים של רשם סוכרת סוג 1 המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשנת 2022 אובחנו בארץ 474 ילדים ומתבגרים עד גיל 18 עם סוכרת, רובם המכריע (93.5%) עם סוכרת סוג 1 וכמחציתם (51.9%) בנים. קרוב לחמישית מהמאובחנים בסוכרת סוג 1 (17.5%) התמודדו עם מחלות כרוניות נוספות, ובעיקר צליאק, הפרעות קשב וריכוז, אסתמה ואוטיזם.
רוב הילדים והמתבגרים אובחנו עם סוכרת סוג 1 בעקבות אשפוז בבית חולים כתוצאה מסיבוך רפואי בעת האבחנה (90.7%).
הנתונים מדגימים מגמת עלייה עקבית בשיעורי התחלואה בסוכרת סוג 1 בקרב קטינים בישראל, שמתבטאת בעלייה של 79.9% משנת 1997 (7.9 מקרים למאה אלף) ועד שנת 2022 (14.1 מקרים למאה אלף).