מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סוכרת סוג-1

מנהלי קהילה

דר' זהר לנדאו
דר' זהר לנדאו
מומחית ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים ומתבגריםמנהלת השירות לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים במרכז הרפואי 'וולפסון'.בנוסף, עובדת במכון לסוכרת נעורים של 'מכבי' ברעננה ומקבלת במרפאתי בצפון תל אביב באופן פרטי ומבוטחים של 'כללית מושלם'.יש לי הרבה ניסיון בטיפול בסוכרת מסוג 1 בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים. כמו כן אני יוזמת ושותפה למחקרים רבים העוסקים בסוכרת מסוג 1 ואנדוקרינולוגיה.כל הצדדים הקשורים לטיפול בסוכרת מסוג 1 (טכנולוגיה, היבטים רגשיים ותזונתיים) מאד קרובים לליבי. 
ד
ד"ר מיכל גילאון
דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית. בעלת תואר ראשון בתזונה קלינית מהאוניברסיטה העברית, ודוקטורט בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב.עובדת במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים ובקליניקה פרטית בגבעתיים.בעלת ניסיון רב בהתאמת הטיפול התזונתי בסוכרת מסוג 1 בגילאים השונים, באופן אישי לכל אחד בהתאם לצרכיו ולהעדפותיו. הטיפול כולל התאמה של התזונה לטכנולוגיות החדשות בטיפול בסוכרת (משאבות אינסולין, סנסורים) ובסוגים חדשים של אינסולין.בנוסף לעבודה הקלינית, מרצה במסגרות אקדמיות שונות ומרכזת מקצועית של הקורס הטיפול התזונתי בסוכרת לדיאטניות באוניברסיטת תל אביב.  
ד
ד"ר אביבית כהן
רופאה פנימית ואנדוקרינולוגית ביחידת הסוכרת בהדסה עין כרם ומנהלת מכון סוכרת של מכבי שירותי בריאות בירושלים.
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.

מובילי קהילה

בתיה קריטי
בתיה קריטי
אחראית תחום זכויות באגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) הנגשת זכויות בסוכרת סוג 1 לכלל הקהילה ועזרה במצוי הזכויות מול גופים ממשלתיים שונים. מתן מענה לקהילת הסוכרתיים סוג 1 בכל הגילאים ובני משפחותיהם
כמוניסוכרת סוג-1חדשותשיטת טיפול חדשה ומצילת חיים למתמודדים עם סוכרת מסוג 1

שיטת טיפול חדשה ומצילת חיים למתמודדים עם סוכרת מסוג 1

חוקרים מאירופה זיהו טיפול חדש המבוסס על עיכוב ההורמון סומטוסטטין למניעת התקפי היפוגליקמיה מסכני חיים אצל המאובחנים בסוכרת סוג 1


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

סוכרת סוג 1 היא מחלה כרונית אוטואימונית שמתאפיינת בשיבוש בתפקוד המערכת החיסונית הטבעית התוקפת את תאי בטא בלבלב המפרישים את הורמון האינסולין – הורמון לו זקוק הגוף כדי לאפשר לסוכר להיכנס לתאים ולייצר אנרגיה. כתוצאה מפעילות זו חלה עלייה ברמות הסוכר בדם, ומתפתחת סוכרת שמעלה את הסיכון לסיבוכים שעשויים להיות חמורים.

 

הטיפול המרכזי כיום למאובחנים עם סוכרת סוג 1 הוא טיפול בהזרקות אינסולין, הנדרשות לעתים לשארית החיים. לפני כשנתיים אושרה בארה"ב תרופה פורצת דרך שמיועדת למטופלים עם סוכרת סוג 1 וביכולתה לעכב את התקדמות המחלה על ידי היקשרותה לתאים מסוימים במערכת החיסון.

 

אחד המצבים מסכני חיים בסוכרת סוג 1 מתאפיין בהתקפים קשים של צניחת סוכר מהירה – היפוגליקמיה. מצב זה נחשב מסכן חיים ועלול בטווח הקצר לגרום לעילפון ואובדן הכרה ופרכוסים מסכני חיים. לפי הערכות ממחקרים, עד לעשירית ממקרי התמותה בסוכרת סוג 1 מיוחסים לירידה קיצונית ברמות הסוכר בדם. עם השנים התברר כי התקפי היפוגליקמיה חוזרים אצל ילדים עם סוכרת סוג 1 מעלים את הסיכון להשמנה, ויש אף עבודות שרומזות להשפעה מצטברת של אירועי היפוגליקמיה על פגיעה בתפקוד המוחי.

 

כעת מתארים חוקרים מבריטניה ושבדיה אסטרטגיה חדשה שעשויה לשפר את הטיפול בסוכרת סוג 1 המבוססת על עיכוב של ההורמון 'סומטוסטטין', במטרה למנוע התקפי היפוגליקמיה מסוכנים.

 

שחרור גלוקגון

 

אצל בריאים, ירידה ברמת הסוכר בדם מובילה לשחרור גלוקגון, הורמון המסייע לכבד לייצר סוכר ולהעלות את רמתו בדם בחזרה לרמה התקינה. באופן זה, הגוף מצליח לשמר רמה קבועה של סוכר בדם. לעומת גלוקגון, אינסולין הוא הורמון שמוריד את רמת הסוכר בדם. לאנשים שאובחנו עם סוכרת סוג 1 יש חוסר באינסולין אך גם בגלוקגון המיוצר אף הוא בלבלב. מסיבה זו, כאשר סוכרתי חווה ירידה ברמת הסוכר בדם, לא משתחרר גלוקגון, והירידה ברמות הסוכר בדם עלולה להיות קיצונית ומסכנת חיים.

 

החוקרים מאוניברסיטאות אוקספורד בבריטניה וגטבורג בשבדיה בחנו קבוצות של תאים שמייצרים הורמונים בלבלב של בני אדם ועכברים. הם הצליחו להראות כי בסוכרת סוג 1 התאים אינם מסוגלים לשחרר גלוקגון כאשר רמת הסוכר בדם נמוכה. הסיבה לכך, כפי שהתברר, היא נוכחותו של הורמון אחר אשר מעכב את שחרור הגלוקגון – הורמון הקרוי 'סומטוסטטין' (Somatostatin). המדובר בהורמון שמהווה חלק מהמערך ההורמונלי (אנדוקריני) של מערכת העיכול המופרש באזורים מסוימים במערכת העיכול, לרבות הלבלב וצינור העיכול, וכן הוא מופרש מאזורים מסוימים במוח – בהם ההיפותלמוס, בין השאר כחלק מתהליך הייצור הטבעי של הורמון גדילה

 

החוקרים הצליחו להדגים כי עיכוב של פעילות הורמון ה'סומטוסטטין' בעכברים מאפשר לשחזר את יכולת הלבלב שלהם לשחרר גלוקגון במקרה של ירידה ברמות הסוכר בדם – ובכך מסייע למנוע התקפי היפוגליקמיה.

 

המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם המועצה למחקר רפואי בבריטניה (MRC), מועצת המחקר השבדית (VR) וקרנות נוספות בשבדיה, וממצאיו מדווחים בגיליון בספטמבר 2024 של כתב העת Nature Metabolism.

 

הרוב מאובחנים באשפוז

 

בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים מסכמת ד"ר אנה בנריק (Benrick) השותפה למחקר כי "העובדה שניתן לשחזר את היכולת לשחרר גלוקגון על ידי חסימת סומטוסטטין פותחת את האפשרות למנוע ירידת סוכר מסוכנות בדם בחולי סכרת מסוג 1".

 

המחקר מעלה למודעות את המצב הרפואי המסוכן עמו מתמודדים המאובחנים עם סוכרת סוג 1, שחלקם ילדים. בישראל, לפי נתונים עדכניים של רשם סוכרת סוג 1 המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשנת 2022 אובחנו בארץ 474 ילדים ומתבגרים עד גיל 18 עם סוכרת, רובם המכריע (93.5%) עם סוכרת סוג 1 וכמחציתם (51.9%) בנים. קרוב לחמישית מהמאובחנים בסוכרת סוג 1 (17.5%) התמודדו עם מחלות כרוניות נוספות, ובעיקר צליאק, הפרעות קשב וריכוז, אסתמה ואוטיזם.

 

רוב הילדים והמתבגרים אובחנו עם סוכרת סוג 1 בעקבות אשפוז בבית חולים כתוצאה מסיבוך רפואי בעת האבחנה (90.7%). 

 

הנתונים מדגימים מגמת עלייה עקבית בשיעורי התחלואה בסוכרת סוג 1 בקרב קטינים בישראל, שמתבטאת בעלייה של 79.9% משנת 1997 (7.9 מקרים למאה אלף) ועד שנת 2022 (14.1 מקרים למאה אלף).

 

Nature Metabolism, doi: 10.1038/s42255-024-01139-z