נשימה
מנהלי קהילה
שיטה חדשה מזרזת בדיקת רגישות חיידקי שחפת לאנטיביוטיקה
שיטה מולקולרית חדשה לזיהוי עמידות של חיידק השחפת לאנטיביוטיקה נמצא אמין; עשוי לסייע למתן טיפול מהיר ונכון לחולי שחפת
שחפת היא מחלה מדבקת הפוגעת במיליוני אנשים בעולם, בעיקר בעולם המתפתח, אך המחלה בהחלט לא פוסחת על מדינות מפותחות ובכללם גם מדינת ישראל. תרופות יעילות נגד שחפת נכנסו לשימוש אחרי מלחמת העולם השנייה. בתחילה חולים קיבלו תרופה אחת, ונצפה שיפור בחלק גדול מהמקרים, אך עד מהרה הסתבר שהשיפור קצר טווח - תוך כמה חודשים נצפתה שוב התלקחות של המחלה. מסתבר שלחיידק השחפת - Mycobacterium tuberculosis - יש נטייה חזקה לפתח במהירות עמידות לתרופות אנטיביוטיות. לכן יש צורך לתת שילוב של לפחות 2 תרופות להם רגיש החיידק בכדי לרפא את החולה. באופן מעשי, ניתנים במקרים רבים 4 תרופות בתחילה, עד הוודע הרגישות לאנטיביוטיקה של החיידק שבודד מהחולה הספציפי. כאשר יודעים מה הרגישות ניתן בד"כ להצטמצם ל-2 תרופות להם רגיש החיידק.
בחלק מהמקרים ניתן לזהות את חיידק השחפת בבדיקה במיקרוסקופ של דגימת כיח (ליחה) של החולה, אך במקרים רבים לא רואים את החיידקים בבדיקה הראשונית ויש צורך בתרבית. חיידק השחפת צומח מאוד לאט, גם בגוף האדם וגם בתרבית במעבדה. לכך שתי השלכות: ראשית, זה מחייב טיפול אנטיביוטי ממושך (חודשים!) בכדי למגר את כל החיידקים בגופו של חולה. שנית, זיהוי החיידק בתרביות לוקח זמן רב (שבועות בדרך כלל), וקביעת רגישויות החיידק שבודד מחולה מסויים לוקחת מספר שבועות נוספים. לכן נעשה מאמץ גדול לפתח שיטות לזיהוי מהיר של חיידק השחפת וגם לקביעת רגישויות החיידק לאנטיביוטיקה.
קבוצה רב-לאומית של חוקרים מפרסמת השבוע בעיתון הרפואי המוביל New England Journal of Medicine מחקר חשוב שבדק אמינות של תבחין מהיר חדש לשחפת. התבחין הוא מולקולרי, כלומר - מבוסס על זיהוי רצפי גנים (DNA) של חיידק השחפת. התבחין שנבדק במחקר בעצם משלב שתי בדיקות: אחת מזהה נוכחות רצפי DNA סגוליים לחיידק השפחת, ובכך עוזרת לקבוע אם יש או אין חיידקי שחפת בדגימה הנבדקת. הבדיקה השנייה מזהה שינויים גנטיים המקודדים לעמידות לאנטיביוטיקה ריפמפין (Rifampin), אחד מעמודי התווך של הטיפול בשחפת. החוקרים בדקו 4386 דגימות כיח מ-1462 חולים שנחשדו שהם חולים בשחפת. הבדיקה המשולבת החדשה נמצאה מאוד אמינה. זוהו נכונה 98% מהחולים בהם חיידק השחפת נראה בבדיקה הראשונית במיקרוסקופ, וגם 72% מהחולים שבהם האבחנה הייתה נעשית אחרת רק מתרבית. לא פחות חשוב - 99% מהחולים שלא סבלו משחפת זוהו ככאלה ע"י הבדיקה. כלומר, לבדיקה רגישות טובה וסגוליות מצויינת לאבחון של שחפת. מבחינת זיהוי רגישות של חיידקי השחפת לריפמפין - הבדיקה החדשה היתה מדוייקת מאוד, ואף מעט יותר מדוייקת מהשיטה הרגילה המקובלת היום.
מחקר זה ודומיו עשויים להוביל לפריצת דרך בטיפול בשחפת, אבל כרגיל - יש בעייה משמעותית של מימון. בדיקות אלו דורשות ציוד וחומרים יקרים שיהיו אבן נגף ביישום השיטה דווקא במדינות בעולם בהם יש שכיחות גבוהה של שחפת. העולם המפותח צריך להתגייס לעזרה לעולם השלישי, כיוון שבעידן "הכפר הגלובלי", שחפת מתפשטת בקלות רבה ממדינה למדינה, וכן מהעולם השלישי לעולם המפותח.