שחייה היא אחד מענפי הספורט היחידני הפופולאריים בעולם ואף בישראל. מעבר להיותה פעילות גופנית מהנה, שחייה היא גם מיומנות הישרדותית חיונית לחיים. לפי הערכות, 44% והבוגרים והמתבגרים ברחבי תבל יודעים לשחות, רובם גברים, ולפחות 15% מאוכלוסיית הבוגרים בעולם מקפידים לשחות לפחות שש פעמים בשנה בים ו/או בבריכה.

שחייה משלבת תועלות בריאותיות פיזיות ונפשיות, כחלק מההמלצות להקפדה על פעילות גופנית סדירה ואורח חיים בריא.

שחייה היא למעשה 'פעילות גופנית אירובית', כלומר כזו שדורשת חמצן רב ומפעילה קבוצות שרירים גדולות בגוף וכן את הלב וכלי הדם ומערכת הנשימה ובכך משפרת 'סיבולת לב-ריאה', וזאת לצד פרקי זמן של פעילות עצימה.

באופן זה, שחייה עשויה להשתלב בהמלצות הכלליות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לפעילות אירובית בעצימות מתונה בהיקף של 150 עד 300 דקות בשבוע או פעילות בעצימות גבוהה בהיקף של 75 עד 150 דקות בשבוע – ברוב ימות השבוע.

בסקר הרגלי פעילות גופנית שנערך בקרב 11,602 בוגרים ישראלים מעל גיל 21 של המרכז הלאומי לבקרת מחלות שפורסם בשנת 2016, שחייה נמצאה כפעילות הגופנית הרביעית הכי פופולארית אחרי הליכה, התעמלות לצורך חיטוב וריצה, וכ-8.5% דיווחו כי הם שוחים בקביעות, בדומה לאלו שמדווחים על הליכה לחדר כושר. שחייה הייתה הפעילות החמישית הכי פופולארית בקרב גברים יהודיים, מתוכם כעשירית (10.4%) הקפידו לשחות בקביעות; הפעילות הרביעית הכי פופולארית בקרב נשים יהודיות, מתוכן גם כעשירית (9.8%) הקפידו לשחות באופן קבוע; וכן הפעילות החמישית הכי רווחת אצל קרוב לעשירית (9.1%)  מהגברים באוכלוסייה הערבית.

מזה עשורים רבים שמחקרים מזהים את תרומתה של השחייה לבריאות האדם. הספר ההיסטורי הראשון שהתייחס ליתרונות השחייה פורסם עוד בשנת 1538. בשנת 1970 בבריסל התקיים הסימפוזיון הראשון הבינלאומי לביומכניקה ורפואה בשחייה. בכנס זה הוצגו בעיקר מחקרים על המכניקה של השחייה ומרכיביה, כמו צלילה, לצורך הסדרת הנשימה ופעילות איברי הגוף. בכנס הבא משנת 1974 כבר הוצג מחקר על השפעות השחייה על שיפור תפקוד הגוף. מאז פורסמו מחקרים רבים שמבססים את מעלותיה של השחייה בהיבטים רפואיים מגוונים, החל ממניעת מחלות לב וכלי דם, מניעת סוכרת, יעילות לטיפול בסרטן וכלה בשיפור במצב הרוח.

מטה אנליזה שפורסמה באפריל 2024 בכתב העת Sports Medicine Open, המבוססת על נתונים שנאספו מ-2.6 מיליון בוגרים, מזהה כי הקפדה על שחייה קבועה מובילה לירידה של 24% בסיכון לתמותה מכל הסיבות, אפילו יותר מרכיבה על אופניים (ירידה של 21%) וריצה (ירידה של 23% בסיכון לתמותה).

ברפואה אף פותח ברבות השנים ענף ייחודי של טיפול במים שמשלב בחלקו גם מיומנויות שחייה לצד תרגולים נוספים במים חמימים – ענף הקרוי 'הידרותרפיה' (Hydrotherapy). על העדויות המרכזיות ליעילות השחייה לשיפור הבריאות – בכתבה הבאה.

היתרונות הבריאותיים של השחייה

השפעת סגנונות שחייה על שיפור הבריאות

לשחייה יתרון בריאותי הגובר על ענפי ספורט אחרים – בהיותה פעילות גופנית שמשפיעה על איברים ואזורים נרחבים בגוף האדם תוך כדי הנעתם במים – מכף רגל ועד ראש. עם השנים התקבעו מספר סגנונות שחייה, שכל אחד מהם מתמקד בהפעלה וחיזוק של קבוצת שרירים אחרת, כאשר המים מייצרים למעשה התנגדות לגוף כנגד השרירים המופעלים. כוח ההתנגדות שמניע את חיזוק שרירי הגוף מושפע גם ממיקום השחייה – כאשר שחייה בים לרוב מייצרת התנגדות גבוהה יותר בהשוואה לשחייה בבריכה, ולכן השפעתה על חיזוק הגוף גדולה יותר. שילוב סגנונות שחייה הוא המומלץ ביותר כדי להשיג השפעה בריאותית מיטבית.

• חתירה היא אחת מסגנונות השחייה הפופולאריים, ויתרונותיה הבריאותיים היא בהנעה מקסימלית של הבטן, הישבן והכתפיים. חתירה גם תורמת משמעותית לחיזוק שרירי הגב. כמו כן, חתירה נחשבת לסגנון שחייה אינטנסיבי הכרוך בשריפה מרובה של קלוריות. אימון ממוצע של כשעת שחיית חתירה מלווה לרוב בשריפת כ-960 קלוריות.

• שחיית חזה היא שחייה פופולארית והיא מסגנונות השחייה האיטיים יותר, והיא השחייה המומלצת ביותר לבנייה וחיזוק שרירי הגוף. שחייה זו כרוכה בהנעה מקסימלית של הרגליים והידיים ובחיזוק שרירים רבים בגוף – בידיים, הרגליים, הבטן והחזה, הכתפיים והגב. שחייה זו כרוכה בהפעלת אנרגיה שמגיעה ברובה מהרגליים. אימון ממוצע של כשעת שחיית חזה מלווה לרוב בשריפת כ-400 קלוריות.

• שחיית פרפר היא מסגנונות השחייה המאתגרים יותר מבחינת הפעלת כוח גוף ושריפת קלוריות. שחייה זו כרוכה בהנעה מקסימלית של איברי גוף רבים, ותורמת אף היא לחיזוק שרירים רבים בגוף – ובהם שרירי הרגליים, הידיים, החזה, הגב והכתפיים.

• שחיית גב המתבצעת למעשה תוך כדי ציפה במים תורמת לחיזוק שרירי הגב ונחשבת למועילה גם לאלו שרגישים בפניהם במגע עם מי בריכה. שחייה זו מלווה בהנעה מקסימלית של הבטן, הרגליים, הזרועות, הכתפיים והישבן, ומעבר לשרירי הגב – היא תורמת גם לחיזוק שרירי החזה והכתפיים. אימון ממוצע של כשעת שחיית גב מלווה לרוב בשריפת כ-500 קלוריות.

סגנונות שחייה שונים גם משפיעים לטובה על חיזוק מפרקי הגוף השונים. ככלל, כדי לקבל את מיטב היתרונות הבריאותיים – מומלץ כאמור לשלב כמה סגנונות שחייה לסירוגין.

הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט (ACSM) ממליץ על שחייה במהירות מתונה לצד פעילות אירובית מתונה נוספת למשך 30 דקות בכל אימון, בחמישה אימונים אירוביים בשבוע, או בשילוב שחייה מהירה עם פעילות אינטנסיבית נוספת – באימונים הנמשכים כ-20 דקות, שלוש פעמים בשבוע.

שחיית חתירה – שעת אימון מובילה לשריפה של כ-900 קלוריות בממוצע (צילום:Shutterstock)

מניעת מחלות לב וכלי דם

מחקרים רבים מצביעים על יתרונותיה של השחייה במניעה של מחלות לב וכלי דם, כאשר ההשפעות המיטיבות של שחייה על בריאות הלב באות לידי ביטוי בהפחתת גורמי הסיכון המרכזיים לתחלואה קרדיו וסקולארית.

במטה אנליזה שפורסמה בדצמבר 2024, המבוססת על נתונים של כ-2.6 מיליון בוגרים, התגלה כי שחייה משפרת מדדים הקשורים לבריאות הלב, ומועילה לשפור אחוזי השומן בגוף ועליה ברמות הכולסטרול הטוב HDL.

מטה אנליזה מיפן, שפורסמה בינואר 2019 בכתב העת Journal of Atherosclerosis and Thrombosis, מצאה כי שחייה ופעילות גופנית נוספת במים תורמות להפחתת רמות השומנים בדם, וכעבור מספר חודשיים שחייה מלווה בירידה ממוצעת של 10.1 מ"ג/ ד"צ בערכי הכולסטרול הרע LDL, ירידה של 8.5 מ"ג/ד"צ בערכי סך הכולסטרול, לצד עלייה של 4.6 מ"ג/ד"צ בערכי הכולסטרול הטוב. באפריל 2012 הדגימו חוקרים אמריקאים כיצד שחייה משפרת ערכי לחץ דם של בוגרים צעירים יחסית – עד גיל 50, וזאת לצד שיפור במבנה ותפקוד כלי הדם.

במחקר מסין, שפורסם בדצמבר 2016 בכתב העת Biomedical Engineering Online, נמצא בקרב גברים בוגרים צעירים כי אימוני שחייה קבועים במשך שמונה שבועות תרמו לחיזוק עורקי הלב ולשיפור בגמישות העורקים והפחתה בנוקשות כלי הדם, לצד שיפור בערכי לחץ הדם הסיסטולי. 

עוד ביוני 1997 הדגים מחקר אמריקאי בכתב העת Journal of Hypertension כי שחייה במהירות מתונה מועילה אצל אנשים עם יתר לחץ דם להורדת ערכי לחץ הדם, ובייחוד לירידה בערכי לחץ הדם הסיסטולי הממוצעים מ-150 ל-144 מ"מ כספית.

חוקרים טוענים כי נכון להיום אין די עבודות שבוחנות באופן ישיר את ההשפעות של שחייה סדירה על הפחתת הסיכון לתחלואה לבבית. במחקר מעקב אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם באוקטובר 2002 בכתב העת JAMA ובחן השפעות של ענפי ספורט שונים על תחלואה קרדיו וסקולארית בקרב 44,452 גברים עובדי מקצועות הבריאות, לא זוהתה השפעה מיטיבה לשחייה, אולם הממצא הוסבר בכך שרק 2% מאוכלוסיית המחקר הקפידו על שחייה במסגרת קבועה של שעה בשבוע, כך שלא היו די נתונים כדי לבחון לעומק קשר זה.

מניעת סוכרת

שחייה היא פעילות גופנית מיטבית להורדת רמות הסוכר בדם, ובכך היא מועילה הן למניעת סוכרת והן למאובחנים עם סוכרת.

מספר מחקרים בחיות מעבדה מדגימים את יעילותה של השחייה באיזון רמות הסוכר בדם. בנוסף, בינואר 2019 הציגו חוקרים מסין בכתב העת Experimental and Therapeutic Medicine כיצד שחייה תורמת להפחתת התנגודת לאינסולין אצל מאובחנים עם התסמונת המטבולית שמלווה ברמות סוכר גבוהות בדם. בשנת 2018 הדגימו חוקרים מאינדונזיה אצל סטודנטים כיצד שחיית חזה למרחק של 200 מטר מועילה באופן מידי להורדת רמות הסוכר בדם. חוקרים מבריטניה, דנמרק ואיי פארו דיווחו באוקטובר 2016 בכתב העת European Journal of Applied Physiology כי בהתבסס על מדגם של נשים צעירות לפני גיל המעבר עם יתר לחץ דם קל, שחייה קבועה הובילה כעבור 15 שבועות לשיפור ברמות הסוכר בדם וברגישות של תאי הגוף להורמון האינסולין, באופן שמצביע על יתרונה במניעת סוכרת.

הפחתת משקל עודף

שחייה היא פעילות גופנית ששורפת קלוריות, כאשר שעה של שחייה במהירות נמוכה עד מתונה של אדם במשקל של כ-70 קילו לשריפה של כ-420 קלוריות, ואצל אדם במשקל של כ-90 קילו שעת שחייה תוביל לשריפה של כ-520 עד 900 קלוריות. בהיבט של שריפת קלוריות – שחייה היא פעילות גופנית אירובית מומלצת יותר מאשר הליכה מהירה, אם כי ריצה מלווה בשריפת קלוריות רבה יותר.

מספר מצומצם של מחקרים מדגימים את השפעותיה המיטיבות של השחייה על הורדת משקל עודף. במחקר שבוצע על ידי חוקרים מהרשות הפלסטינית במסגרת אוניברסיטת א-נג'אח בשכם, שממצאיו פורסמו במארס 2021 בכתב העת BMC Sports, Science, Medicine and Rehabilitation, התברר כי תרגולים במים בשיטת ההידרותרפיה הכוללים אימוני שחייה למשך שעתיים, שלוש פעמים בשבוע, הובילו כעבור ארבעה חודשים אצל 40 מאובחנים עם סוכרת סוג 2 לשיפור מדדים לבביים ולהורדה במשקל שהתבטאה בירידה של 9% במדד ההשמנה BMI הממוצע מ-29.05 ל-26.19 יחידות, ללא ירידה דומה בקבוצת ביקורת.

בסקירה של חוקרים מבריטניה, שפורסמה בדצמבר 2019 בכתב העת Journal of Applied Sports Sciences, הוצגו ראיות כי שחייה במים מועילה להורדה במשקל אצל אנשים עם השמנה. אחד המחקרים שנכללו בסקירה זו, שבוצע בהודו, מצא כעבור שישה שבועות ירידה של יחידה אחת במדד ההשמנה BMI לאחר פעילות שבועית קבועה במים הכוללת שחייה.

בשנים האחרונות פותחו תוכניות הרזייה אשר משלבות גם פעילות שחייה, לרוב בשילוב פעילויות ספורטיביות נוספות והתאמות תזונתיות.

מניעת סרטן

בשחייה כפעילות גופנית אירובית זוהו גם סגולות של מניעת סרטן. ביוני 2016 פרסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine חוקרים אמריקאים מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), אוניברסיטת הרווארד ומוסדות נוספים ממצאי עבודה שבחנה את ההשפעות של פעילות גופנית בשעות הפנאי על 26 סוגים של סרטן. במחקר בהשתתפות מעל ל-1.4 מיליון נבדקים בוגרים שהשתתפו במחקרי מעקב באירופה, התברר כי פעילות גופנית אירובית ובכלל זה שחייה, וכן הליכה מהירה וריצה, תרמו להורדת הסיכון ל-13 סוגים של סרטן בוושט, כבד, ריאות, כליה, קיבה, רחם, מעי גס, ראש-צוואר, רקטום, שלפוחית השתן וכן סרטן השד, ואף לוקמיה מיאלואידית ומיאלומה נפוצה.

במחקר משבדיה שפורסם באוקטובר 2023 בכתב העת British Journal of Sports Medicine נמצא כי גברים שעסקו בשחייה, ריצה ו/או רכיבה על אופניים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם היו בסיכון נמוך יותר לפתח תשעה סוגים של סרטן בהמשך החיים, ובכלל זה ירידה של 42% בסיכון לסרטן הריאות, ירידה של 40% בסיכון לסרטן הכבד, ירידה של 20% בסיכון לסרטן הכליה וירידה של 19% בסיכון לסרטן ראש-צוואר.

מנגנונים שבודקים לעומק את ההשפעה של שחייה כנגד סרטן תוארו בעיקר במחקרים בחיות מעבדה. כך, מחקר בעכברים מסין, שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת Open Life Sciences, מזהה כי שחייה ממתנת את השגשוג של תאים ממאירים תוך חסימת כלי דם שמזינים גידולים סרטניים. בדצמבר 2015 הציגו גם חוקרים מסין בכתב העת Oncogene ממצאי מחקר בעכברים שהדגים כיצד שחייה דיכאה התפתחות של גרורות לסרטן הכבד.

חיזוק השרירים והעצמות

מזה מספר עשורים שמודגמת במחקרים יכולתה של השחייה לשפר מדדים הקשורים בשרירי הגוף. בסקירה בנושא שפורסמה במאי 2022 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health מוצגות ראיות להשפעותיה של השחייה על העלאת מסת שריר (היפרטרופיה) וחיזוק טונוס השרירים. מספר מחקרים מזהים השפעה בעלייה במסת השריר של שחיינים שמתבטאת בשיפור ביצועים ספורטיביים.

שחייה גם תורמת לחיזוק העצמות בגוף ומשפיעה על עלייה בריכוז המינרלים בעצמות, עלייה בצפיפות העצם ומניעת דלדול עצם ואוסטאופורוזיס.

מטה אנליזה שפורסמה במאי 2020 בכתב העת BioMed Research International מציגה את יעילותה של שחייה בהעלאת מסת העצמות בקרב נשים לאחר גיל המעבר אשר מצויות בסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס כתוצאה מירידה בהפרשת הורמוני המין הנשיים שמאפיינת תקופה זו בחיים, ובעיקר כשמדובר בשחייה ממושכת.

שחייה מלווה בעלייה בריכוז המינרלים בעצמות ושיפור בצפיפות העצם (צילום:Shutterstock)

הפחתת כאבים וחיזוק המפרקים

מספר רב של מחקרים מדגישים את יתרונות השחייה במניעה וטיפול בכאבים.

בין השאר, בסקירה מבריטניה שפורסמה באוגוסט 2023 בכתב העת Journal of Body Works and Movement Therapies, נמצא כי שחייה עשויה להועיל כנגד כאבי גב תחתון ברמת בטיחות גבוהה יחסית, אם כי כרוכה בסיכון מצומצם לפגיעות בעמוד השדרה, בדומה לענפי ספורט נוספים. 

במחקר אמריקאי, שפורסם במארס 2016 בכתב העת Journal of Rheumatology, הודגם כי שחייה מסייעת בהפחתת כאבי מפרקים ונוקשות מפרקים במדגם של 48 מאובחנים עם מחלת מפרקים ניוונית – אוסטאוארתריטיס.

מחקרים מזהים כי פעילות הידרותרפיה במים, הכוללת שחייה, תורמת לחיזוק מפרקי הגוף והפחתת כאבים ונפיחות במפרקים במצבים של דלקות מפרקים שונות. כך, לדוגמא, במחקר מספרד שפורסם במאי 2023 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health תועד שיפור במצב המפרקים אצל מאובחנות עם דלקת מפרקים שגרונתית לאחר התערבות שכללה תרגולים ושחייה במים למשך שלושה חודשים, לצד ירידה בתסמיני דיכאון.

מספר מחקרים מדגימים את ההשפעות החיוביות של טיפול במים הכולל תרגולי שחייה על בהפחתת כאבים בקרב המאובחנים עם טרשת נפוצה.

שיפור בתפקוד הריאות

כבר עשורים רבים שמודגמות במחקרים יתרונות השחייה בהעלאת קיבולת הריאות, חיזוק סיבולת הריאות ושיפור הנשימה. מעלות אלה באות לידי ביטוי בין השאר גם אצל המאובחנים עם מחלות ריאה כרוניות.

חוקרים מקנדה הציגו עוד בדצמבר 1992 בכתב העת Sports Medicine ראיות כי שחייה עשויה לשפר את מצבם של מאובחנים עם אסתמה, בין השאר בהפחתת תדירות ההתקפים, אם כי הממצאים שהוצגו היו ראשוניים ביותר, ולצידם גם סיכון כי השחייה במים עשויה גם להוביל לגירוי יתר של דרכי הנשימה בנסיבות מסוימות.

מחקרים גם מזהים את השחייה כפעילות גופנית מומלצת לאנשים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD, כחלק מההמלצות לאורח חיים בריא, ואף על שילוב של שחייה בתוכניות לשיקום ריאתי המותאמות למאובחנים במחלה.

שיפור מצב הרוח

שחייה תורמת להפחתת לחצים ושיפור מצב הרוח ומועילה להפחתת תסמינים של מצוקה נפשית. ההשפעות של שחייה על הפחתת לחץ נפשי מתועדת בין השאר בעבודות בחיות מעבדה.

במארס 2024 דיווחו חוקרים בריטיים על ממצאי מחקר במימון המכון הלאומי למחקרי בריאות וטיפול במדינה (NIHR) הקרוי מחקר Outside, שבחן בין השאר את השפעות השחייה בהיבט הנפשי. החוקרים זיהו במדגם של 480 בוגרים עם תסמיני דיכאון, כי שמונה שיעורי שחייה בבריכה באוויר הפתוח, בשילוב עם תמיכה נפשית, הובילו לשיפור משמעותי בתסמינים הדיכאוניים. החוקרים מתכננים להרחיב את הבדיקה לפרק זמן ממושך יותר בימים אלה. במחקר בריטי נוסף, שפורסם באוקטובר 2022 בכתב העת Mental Health and Physical Activity, נמצא כי שחייה בים תורמת לשיפור תסמינים של דיכאון וחרדה.

מחקר מאוסטרליה שפורסם ביוני 2014 הדגים את יכולותיה של השינה בשיפור הרווחה הנפשית של מאובחנים בדמנציה. יש גם מחקרים שמצביעים על יעילותה של שחייה לשיפור תסמיני פוסט טראומה.

שיפור איכות השינה

שחייה הוכחה במספר מצומצם של עבודות גם כפעילות גופנית מועילה לשיפור איכות השינה.

במחקר אמריקאי מצומצם, שפורסם באוקטובר 2010 בכתב העת Sleep Medicine, הודגם אצל 17 מבוגרים מגיל 55 ומעלה שסבלו מנדודי שינה – אינסומניה, כי שחייה הועילה לשיפור השינה בלילה, לצד פעילות גופנית אירובית נוספת כמו ריצה ורכיבה על אופניים. השיפור התבטא בהירדמות מהירה יותר ומהלך שינה סדיר יותר.

יש מחקרים שמצביעים גם על קשר הפוך – בין שינה ערבה בלילה לבין שיפור בביצועים ספורטיביים, ובכללם שיפור ביכולות שחייה.

חשוב לציין כי ישנן עבודות שמעידות על הפרעות שינה בקרב שחיינים מקצועיים – בעיקר על רקע אימונים בשעות בוקר מוקדמות והפרעות למחזור השינה-ערות המקובל בחברה.

לשחיינים מקצועיים יש מומחים שממליצים על הארכת שעות השינה לכ-9 עד 10 שעות בלילה – באופן שמועיל לשיפור ביצועים בשחייה.

שיקום פגיעות

הטיפול במים – הידרותרפיה – התבסס ברבות השנים כענף טיפולי חיוני לתהליכי שיקום מפציעות וחבלות טראומה ואף לאחר אירועים רפואיים. כיום בישראל על רקע מלחמת "חרבות ברזל" מציעות מחלקות השיקום בבתי החולים במדינה טיפולי הידרותרפיה, ואלו מוצעים גם על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון.

כיום ברוב מרכזי השיקום במרכזים הרפואיים בישראל משולבים טיפולים בבריכה טיפולית שכוללים תרגילים במים בשילוב עם מיומנויות שחייה.

חוקרים מהודו דיווחו בקיץ 2021 בכתב העת eNeuro על סמך מחקר בחיות, כי שחייה מעודדת חידוש של אקסונים – המשמשים קווי תקשורת במערכת העצבים, ובכך מודגמות חלק מהשפעותיה השיקומיות. חוקרים מגרמניה דיווחו במארס 2021 בכתב העת Acta Neurologica Scandinavica כי זיהו יעילות של שחייה וטיפולים נוספים במים לשיקום יכולות אצל נפגעי שבץ מוחי. חוקרים ישראלים מהמחלקה לפיזיותרפיה בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון דיווחו בחורף 2013 בכתב העת Archives of Gerontology and Geriatrics כי שחייה במים משפרת יכולות יציבה ושיווי משקל ומסייעת בשיקום מבוגרים בהפחתת הסיכון לנפילות.

הידרותרפיה המשלבת שחייה ותרגולים במים חמים הפכה לענף טיפולי חיוני בשיקום (צילום:Shutterstock)

סיכונים בשחייה

שחייה שמבוצעת באופן מסודר ובבריכה מבוקרת נחשבת לפעילות ספורטיבית מועילה לבריאות ובטוחה – ופחות מסוכנת בהיבטים של חבלות בהשוואה לענפי ספורט אחרים עקב ההגנה שמספקים המים. עם זאת, שחייה כרוכה בסיכונים אחרים, ובהם טביעות במים וסיכון מוגבר להידבקות בזיהומים, דלקות אוזניים ורגישות בעור והעיניים.

טביעה במים

שחייה בבריכות שלא עברו תהליכי בקרה ופיקוח הולמים או בחופי הים ללא מציל, מבלי לשמור על כללי זהירות, כרוכה בסיכון לטביעה במים.

לפי דו"ח ארגון בטרם לבטיחות ילדים, בשנים 2023-2019 כ-15% ממקרי המוות של ילדים עד גיל 17 מהיפגעות היו כתוצאה מטביעה. ביוני 2024 התריעו חוקרי הארגון בכתב העת Journal of Safety Research על עלייה בהיקף מקרי הטביעה של ילדים בשני העשורים האחרונים.

מגמה זו מדגישה את החשיבות במניעת חשיפה של ילדים קטנים למים עמוקים ללא השגחה ואת הצורך ללמד ילדים כישורים בסיסיים של שחייה שנדרשים לחיים. כמו כן, חשוב לשחות במים רק בנוכחות מציל.

זיהומים

שחייה מלווה בסיכון להידבקות בזיהומים שונים, כשהסיכון לזיהומים קיים גם בבריכות שעברו חיטוי בכלור (אשר אף הוא עשוי במינונים גבוהים מדי עלול להזיק לבריאות – קראו בהמשך הכתבה).

זיהומים שמועברים בשחייה מתבטאים בעיקר בתסמינים דמויי שפעת ודלקת ריאות; תסמינים במערכת העיכול, לרבות שלשולים וכאבי בטן; ודלקות בדרכי השתן.

בפברואר 2015 דיווחו חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שיבא בכתב העת Pediatric Exercise Science על סיכון מוגבר לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות אצל מתבגרים שעוסקים בשחייה תחרותית. בעבודה זו גם נמצא קשר בין נטייה מוגברת לזיהומים נשימתיים לבין חוסרים בוויטמין D בבדיקות דם. במחקר אמריקאי שפורסם ביולי 2023 בכתב העת Emerging Infectious Diseases של המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (ה-CDC), הוערך כי בשנת 2014 נדבקו 7.15 מיליון אמריקאים בזיהומים כתוצאה ממים, הן ממי שתייה והן בשחייה ושכשוך במים, ואלו הובילו לכ-120 אלף אשפוזים וכ-6,600 מקרי תמותה.

לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות בארה"ב, כלור אמנם מסייע לחסל את מרבית הזיהומים המועברים במי בריכה תוך דקות, אולם יש זיהומים שגם הכלור אינו מסוגל לסלק ממי בריכה, וביעקר פרזיט מסוג 'קריפטוספורידיום' (המכונה בקיצור 'קריפטו', Crypto) שעשוי לשרוד בבריכות עם כלור למשך שבעה ימים ומחולל בעיקר שלשולים. לכן שלשול היא תופעת לוואי נפוצה בקרב מי שבולעים בטעות מי בריכה.

דלקות אוזניים

שחיינים חובבנים ומקצועיים חשופים לסיכון מוגבר לדלקות אוזניים שאף זכו לכינוי העממי "אוזן שחיינים" (Swimmers' ear). המדובר בדלקת שמתפתחת כתוצאה מהצטברות שאריות של מים באוזן לאחר שחייה בבריכה או בים, אשר מובילה להפרשות מוגברות בתעלת האוזניים ולפעילות דלקתית.

במקרה זה מומלץ לבקר אצל רופא אא"ג שמבצע ניקוי של האוזן ושאיבת תוכנה, ובהמשך התאמת טיפות אוזניים להקלה וריפוי הדלקת.

סיבוכים לריאות

לצד יתרונות השחייה בחיזוק סיבולת לב-ריאה ושיפור תפקודי ריאות, יש מחקרים שמתריעים כי שחייה גם כרוכה בסיכון מוגבר לתחלואה ריאתית – בעיקר כשהיא מבוצעת לפרקי זמן ממושכים, ובין השאר על רקע חשיפה מוגברת לכימיקלים שמוחדרים למי הבריכות כמו כלור.

בסקירה של חוקרים אמריקאים, שפורסמה במארס 2015 בכתב העת The Physician and Sports Medicine מוצגות ראיות ולפיהם שחייה עשויה להוביל לעקה חמצונית ותהליכים דלקתיים שעשויים להאיץ התפתחות של אסתמה.

גירוי העור והעיניים

חשיפה לכלור המוסף לבריכות שחייה לצורך טיהור המים ממזהמים – מעלה את הסיכון ליובש של העור והעיניים ולגירוי – כביטוי אפשרי לתגובה אלרגית לחומר.

ביוני 2013 דיווחו חוקרים מבלגיה בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine על ראיות כי חשיפה לכלור בבריכות שחייה עשויה לעורר את 'הצעדה האטופית' – נטייה נרחבת לאלרגיות, לרבות אלרגיה עורית, אסתמה ונזלת אלרגית. חוקרים אמריקאים דיווחו במאי 2022 בכתב העת Pediatric Dermatology כי הגירוי העורי בבריכות גם מעלה את הסיכון להחמרה של פצעי בגרות (אקנה) בקרב מתבגרים.

יש מחקרים שמזהים קשר ישיר של שחייה בבריכה כטריגר להתלקחות של אטופיק דרמטיטיס. יחד עם זאת, רוב העבודות שבחנו לעומק את הנושא לא מזהות קשר בין חשיפה למי בריכה בשחייה ובשכשוך במים לבין התפרצות ראשונית של מחלת העור הדלקתית-כרונית.

דום לב בשחייה

לצד עדויות על שיפור בריאות הלב אצל אלו השוחים בקביעות, שחייה כמו כל פעילות גופנית עצימה – עלולה גם לסכן את הלב ולהוביל להפרעות קצב, ובספרות הרפואית תועדו מקרים של אנשים שחוו אירועים קטלניים של דום לב במהלך פעילויות ספורטיביות, ואף במהלך שחייה, אם כי מדובר במקרים נדירים ביותר.

בסקירה בנושא מסין, שפורסמה בינואר 2024 בכתב העת BMC Sports Science, Medicine and Rehabilitation, נמצא כי בכ-30% מהמקרים של דום לב קטלני במהלך שחייה ניתן למצוא הסבר לתופעה בשינויים גנטיים שמשפיעים על נטייה מוגברת להפרעות קצב. 

בתחילת השנה (2024) המליץ המכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית לכלל הישראלים לבצע בבגרותם פעם אחת בדיקת דם לרמות החלבון 'ליפופורטאין a' שביכולתה להעריך את הסיכון הגנטי לתחלואה קרדיו וסקולארית.

הכלור בבריכות עשוי לייצר תגובה אלרגית של צריבת העיניים והעור (צילום:Shutterstock )

עדכון אחרון: יולי 2024