מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד״ר הדר מילוא-רז
ד״ר הדר מילוא-רז
מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. התמחות: התמחות בפנימית, בית חולים ע״ש שיבא התמחות שניה במכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם וסכרת, בית חולים ע״ש שיבא נסיון: ניהול מרפאה בקופ״ח כללית הדרכה במרכז לסימולציות רפואיות (מס״ר) בוגרת בית הספר לטיפול בהשמנה ״SCOPE״ עובדת כיום כרופאה בכירה במכון האנדוקריני וב״מרכז הישראלי לטיפול בעודף משקל״ בבית חולים ע״ש שיבא.
ד
ד"ר עידית דותן
מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, והשמנה. מנהלת שירות סכרת והשמנת יתר במכון לאנדוקרינולוגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: MD, האוניברסיטה העברית, ירושלים, MSc ברפואה ניסויית, מונטריאול, קנדה התמחויות: תת התמחות באנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, ולאחריה תת התמחות שניה במחלות מטבוליות - מונטריאול, קנדה התמחות ברפואה פנימית, סורוקה, באר-שבע מחקר: מחקר בסיסי, Jewish General Hospital, מונטריאול, קנדה. לאחר מכן פוסט דוקטורט באוניברסיטת טורונטו שטחי התעניינות: טיפול בהשמנה, השפעות מטבוליות של ניתוח בריאטרי, סכרת: סיבוכים, אשפוז וסביב ניתוח, ממשק בי"ח-קהילה ותזונה https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/endocrinologi/Pages/dr_i_do
ד
ד"ר שמעון ספוז'ניקוב
מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית, במרכז הרפואי רבין, בית החולים בילינסון. התמחות: כירורגיה בריאטרית וכירורגיה לפרוסקופית. חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית של כירורגיה כללית, החברה הישראלית לכירורגיה קולורקטלית, החברה הישראלית והאירופאית לכירורגיה זעיר פולשנית, החברה הישראלית לכירורגיה מטבולית ובריאטרית, הפדרציה הבינלאומית של כירורגיה להשמנה. ניסיון קליני קודם: מנהל היחידה לכירורגיה לפרוסקופית והמרכז הבריאטרי, מרכז רפואי קפלן, רחובות. כירורג בכיר, מחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם, בפועל מנהל יחידת כירורגיה אנדוסקופית, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון. התמחות בגסטרואנטרולוגיה, והתמחות בכירורגיה כללית, מחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון. כירורג בכיר ואחראי על תחום של כירורגיה אנדוסקופית, בית חולים מוניציפלי, מוסקבה רוסיה. כירורג כללי ואנדוסקופי במחלקה לכירורגיה כללית, בית חולים מוניציפלי, נמנגן, אוזבקיסטן. עוד אודותיי: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/surgery/Pages/dr_s_sapojnikov.aspx
ד
ד"ר אפרים סטיבן שמאע
תפקידים ומינויים: מנהל תחום אנדובאריאטריה, רופא בכיר, אנדוסקופיה מתקדמת לימודים: בית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ברנדייס מקום התמחות: בית החולים Maimonides, ניו-יורק, ארה"ב בית החולים לנוקס היל, ניו יורק, ארה"ב בית החולים של אוניברסיטת שיקגו, שיקגו, ארה"ב השתלמויות: תחום אנדוסקופיה מתקדמת בדגש על השמנת יתר וסיבוכי ניתוחים באריאטריים, חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: חבר האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, חבר ההסתדרות הרפואית בישראל, חבר באיגוד הגסטרואנטרולוגי האמריקאי שטחי התעניינות מיוחדים: EUS, ERCP, כריתת פוליפים (EMR), טיפול בדרך אנדוסקופית בהשמנת יתר, סיבוכי ניתוחים ופתולוגיות במערכת העיכול עיסוק במחקר: Collaborative approach to management of obesity combining medication diet and endoscopic procedures עוד באתר בית החולים בילינסון https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/gastroenterology/Pages/dr_e_s_Shamah.aspx
מירב רבר פרנקנשטיין
מירב רבר פרנקנשטיין
דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בילינסון ניסיון: דיאטנית המרכז לטיפול בהשמנה, בילינסון. דיאטנית אחראית תחום בריאטריה (ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר) במחוז שרון שומרון בכללית. דיאטנית במרפאה לבריאטריה, בבילינסון - במטופלים לפני ואחרי ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. דיאטנית במחוז שרון שומרון בכללית - התמקדות בהשמנת יתר וניתוחים בריאטריים, בשילוב איזון סכרת ושומני הדם. מנחה סדנאות לקידום אורח חיים בריא וירידה במשקל. קורסים: טיפול קבוצתי בטכניקות של NLP-מרכז הדרכה-כללית. הנחיית קבוצות-מרכז הדרכה-כללית. כלים יישומיים להעצמת המטופל-מרכז הדרכה-כללית. הטיפול התזונתי בסוכרת-משרד הבריאות והמועצה הלאומית לסוכרת. הגישות החדשות להתמודדות עם השמנה-"עתיד". השכלה: תואר בוגר בחוג למדעי התזונה בהצטיינות, פקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית. לימודי תואר שני בבריאות הציבור מסלול מחקרי, פקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. תעודת הוקרה מיוחדת מהכללית על פעילות ראויה לשבח (2018) https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_
מרינה ברושי
מרינה ברושי
- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין - מרפאת סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות- בית חולים בילינסון. - דיאטנית סוכרת מכבי שירותי בריאות - קליניקה פרטית ברחובות השכלה: דיאטנית קלינית R.D – רישיון משרד הבריאות. BS.C במדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית. קורסים מקצועיים: קורס "טיפול תזונתי בסוכרת לדיאטנים.יות" -המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל אביב. NLP THERAPIST – מכללת NLP PRO מדריך חדר כושר – בית הספר למקצועות הספורט, הסמכה פונקציונליים אימוני התנגדות וTRX קורס תזונת ספורט לדיאטנים – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט מירי חדד. אתר- https://marina791990.wixsite.com/website פייסבוק- https://www.facebook.com/MarinaBroshiDiet/?ref=bookmarks אינסטגרם : https://www.instagram.com/balanced.diabetes/ על היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_beilinson.aspx
שירי נקש
שירי נקש
אני דיאטנית קלינית בעלת קליניקה בפתח תקווה. בוגרת תואר ראשון בתזונה קלינית (B.Sc) בפקולטה לחקלאות, מהאוניברסיטה העברית. בוגרת סטאז' בבית חולים וולפסון ובעלת רישיון עבודה מטעם משרד הבריאות. מלווה, תומכת, מנחה ומטפלת באנשים (גברים, נשים וילדים) אשר רוצים לעשות שינוי בדרך האכילה שלהם, כל אחד ומטרתו - ירידה ,שמירה ועלייה במשקל. תזונה זהו תחום דינמי מאוד ומתעדכן כל הזמן. במסגרת מחויבותי למטופליי, אני מעורה ומתעדכנת בספרות המקצועית העדכנית ביותר ובמחקרים חדשים מהארץ והעולם. בחיי האישיים אני מיישמת את התורה עליה אני ממליצה למטופליי: מנהלת אורח חיים ספורטיבי עם הרגלי אכילה מאוזנים שהפכו לשגרת חיי וחיי משפחתי. הניסיון הרב אותו צברתי במהלך השנים בעולם העיסקי כמנהלת בכירה, תורמים לי רבות בעיסוקי כדיאטנית בהנעת אנשים להשגת מטרותיהם וביכולתם להשיג תוצאות מיטביות. כל אלו הופכים אותי לדיאטנית יותר טובה ולמטפלת מקצועית ומנוסה. יחד עם המטופלים אנחנו יוצאים למסע שבו הם מאמצים הרגלים נכונים ובריאים בקלות רבה ובהנאה גדולה, תוך השגת המטרות האישיות וקבלת תוצאות וחשוב מכך- שמירה עליהן.
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.
ד
ד"ר רן ניסן
רוקח קליני, מרכז רפואי רבין - קמפוס בילינסון ובית חולים גריאטרי-שיקומי "בית רבקה". ניסיון רב שנים כיועץ בתחום הטיפול התרופתי באוכלוסיה הגריאטרית, רפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגר התוכנית ד"ר לרוקחות קלינית (PharmD) של בית הספר לרוקחות, האוניברסיטה העברית ירושלים. עוסק במחקר בתחום הטיפול התרופתי והוראת פרמקולוגיה עבור סטודנטים בתוכנית ההסבה של בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים ובתוכנית בוגר בסיעוד, בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, אוניברסיטת תל אביב. כמו כן משמש כיו"ר המערך הקליני של ארגון הרוקחות בישראל.

מובילי קהילה

razm121
razm121
עברתי ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים .הדרך הניתוחית שלי, הייתה רצופה בעליות רבות ומורדותמהם למדתי רבות על סוגיי  הניתוחים הבריאטרים ועל המעקף בפרט.מזמין אותכם, להצטרף יחד למסע ולדרך אשר אתם עושים בקבוצה לניתוחים בריאטרים.רק יחד נגיע למטרה אשר הצבנו לעצמנו.  
Ruths
Ruths
סובלת מדלקת מפרקים שיגרונית וניוונית, ומחפשת להחליף מידע בנושא
כמוניהשמנהמדריכיםשובע: 13 עצות שיסייעו לכם לחוש שבעים יותר

שובע: 13 עצות שיסייעו לכם לחוש שבעים יותר

ממה מושפעת תחושת שובע? כיצד צורת האכילה שלנו משפיעה על שובע? ואילו מזונות משביעים במיוחד? מדריך


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בגופנו קיימים מנגנוני רעב ושובע לצורך הישרדות: אם לא נחוש רעב ולא נאכל - לא נשרוד. מנגנוני השובע קיימים על מנת לווסת את האכילה ולמנוע אכילת יתר.

 

גורמים רבים משפיעים על תחושות של רעב ושובע. חלק מהגורמים הם הורמונאליים – כך, ההורמון גרלין שמופרש בעיקר מתאי הקיבה מגביר רעב, בעוד שההורמון לפטין המופרש מתאי השומן זמן מה לאחר סיום האכילה גורם לתחושת שובע. גורמים משפיעים נוספים כוללים את החושים שלנו (חוש ריח, ראייה), מצבים רגשיים מסוימים, צורת האכילה, סיבת האכילה וכמובן סוג האוכל שאנחנו בוחרים לאכול.

 

ריכזנו המלצות שיסייעו לכם להגביר את תחושת השובע:  

 

1. אכלו לאט

 

איזון האכילה מתאפשר באמצעות אותות של רעב ואותות של שובע. רק לאחר כ-20 דקות מתחילת האכילה אותות מהקיבה המעידים על שובע מגיעים למוח. אכילה איטית, מרווח בין ביס לביס תוך כדי לעיסה טובה של האוכל, גורמת לכך שכמות קטנה יותר של אוכל נכנסת למערכת העיכול באותו זמן. לעומת זאת כשאוכלים מהר, ייתכן שנסיים את הארוחה עוד לפני שהגיעו אותות של שובע למוח, לכן קל יותר להמשיך ולאכול.  

 

מחקרים רבים קשרו בין אכילה מהירה לסיכון מוגבר להשמנה. במחקר שפורסם בכתב העת International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity‎ בשנת 2012, בהשוואה לקבוצה שאכלה בקצב אכילה רגיל, קבוצת הנבדקים שאכלה לאט יותר דיווחה על תחושת רעב מופחתת ופחות רצון לאכול כעבור שעה מהאכילה.

 

מחקר יפני שהוצג בשנת 2017 בכנס איגוד הלב האמריקאי העלה כי בקרב אכלנים מהירים הייתה עלייה של 4 ס"מ בהיקף המותניים בממוצע במעקב של 5 שנים, לעומת 1.5 ס"מ באלה שאכלו בקצב רגיל ו-0.25 באלה שאכלו לאט. כך היה גם עם העלייה במשקל הגוף – 5.3 ק"ג שנוספו למשקל בממוצע בקרב האכלנים המהירים לעומת 0.23-1.56 ק"ג.

 

גם אם אתם נוהגים לאכול מהר, ניתן להתרגל לאכילה איטית. לשם כך יש צורך בריכוז ותשומת לב במשך כל הארוחה. כדי ללמוד לאכול לאט:

 

* התחילו בכל ארוחה עם אכילה איטית. לאט לאט זה יהפוך להרגל לכל זמן הארוחה.

* נסו לספור את הלעיסות.

* הניחו את המזלג מידי פעם.

* דאגו להכניס עוד מזון לפה רק לאחר שהפה ריק ממזון.

* שימו לב לקצב האכילה של האוכלים לידכם - איך אוכל מי שאוכל לאט?  

 

אנשים שמתחילים לתרגל אכילה איטית פעמים רבות מופתעים לגלות שהם שבעים אחרי כמות קטנה יותר מהכמות אליה הם רגילים.

 

מעבר לשובע, לעיסה טובה של האוכל מקלה על הקיבה ועשויה לתרום למנוע תחושת אי נוחות ונפיחות בבטן לאחר האכילה.

 

2. תרגלו אכילה קשובה

 

כיום אנו מוצפים במידע, עמוסים במטלות ולמדנו לעשות דברים יחד על מנת להספיק או לחסוך זמן. בתחום האכילה - רבים אוכלים תוך כדי עבודה, למשל תוך קריאת מיילים, או אוכלים מהר מאוד כדי להספיק. בבית אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, עיסוק בטלפון הנייד או במחשב. הרגלים אלה מרחיקים אותנו מהקשבה לתחושת שובע ומהתרכזות באכילה עצמה – מה שמפחית מתחושת השובע ויגרום לנו לאכול מהר יותר לאחר שסיימנו.  

 

קשיבות (מיינדפולנס) משמעותה תשומת לב ומודעות לרגע הנוכחי. אכילה קשובה משמעותה לתת תשומת לב מלאה למה שאוכלים עכשיו:

 

* הימנעו מפעולה אחרת תוך כדי האכילה (צפייה בטלוויזיה או כל מסך אחר, דיבור בטלפון, קריאה, או עבודה מול המחשב).

* הסתכלו על האוכל, שימו אותו בפה, הרגישו את המרקם שלו, התחילו ללעוס ושימו לב לטעם שלו וכמה אתם נהנים מהטעם של האוכל. 

* שימו לב מה אתם מרגישים בזמן האכילה, האם אתם מתחילים להרגיש שובע? האם אתם באמת זקוקים לעוד ביסים מהמנה הזאת?

 

אכילה קשובה מסייעת להורדת קצב האכילה ולתחושה מורגשת יותר של שובע. תשומת לב לאכילה גורמת לכך שאנחנו זוכרים שאכלנו ולא נסיים את היום בתחושה ש"לא אכלנו כלום".

 

מאמר שפורסם בשנת 2013 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition סקר 24 מחקרים בנושא והעלה שאכילה עם הסחות דעת גורמת לעלייה מתונה בצריכה מיידית של מזון ועלייה גדולה יותר בצריכת מזון לאחר מכן.

 

3. השתמשו בצלחות קטנות

 

צלחות קטנות גורמות לנו לראות צלחת מלאה באוכל. אותה כמות של אוכל על צלחת גדולה יותר תגרום לנו לחשוב שמדובר בכמות קטנה יותר של אוכל ופחות משביעה.

 

אכילה בצלחות קטנות הוכחה במחקרים כאמצעי יעיל להפחתת כמות המזון שאנו צורכים. בדצמבר 2015 פורסם בכתב העת Journal of the Association for Consumer Research ניתוח נתונים מ-56 מחקרים בו נמצא כי הפחתה של מחצית מגודל הצלחת הובילה לירידה של כ-30% בכמות המזון שנאכלה בממוצע.

 

4. הקפידו על ארוחות מסודרות  

 

זה אומנם דורש תכנון מראש, אך ארוחות מסודרות יסייעו במניעת תחושה של רעב ומניעת אכילת יתר. כשמגיעים לארוחה לא רעבים מאוד, קל יותר לאכול לאט וללעוס היטב, קל יותר לאכול אכילה קשובה וכך קל יותר למנוע אכילה מוגברת. לעומת זאת אכילה לא מסודרת וללא הקשבה לגוף עלולה לגרום לתחושת רעב ובעקבותיה פיצוי בארוחה הבאה ואכילה של יותר קלוריות. כשרעבים יש פחות פניות לחשוב על מזון בריא ומזין, פחות יכולת לדאוג למזון שכזה ופחות פניות לאכילה איטית וקשובה.

 

יתרון נוסף בהקפדה על ארוחות מסודרות הוא שהגוף מתרגל לשעות הארוחה וכשזה הופך למנהג קבוע - לרוב כבר לא חשים רעב בין הארוחות.

 

5. אל תבנו על ארוחות גדולות

 

בשנים האחרונות ישנה עלייה בגודל המנות המוגשות ברשתות רבות של מזון מהיר. מה שהיה פעם המנה הגדולה הפך להיות המנה הרגילה. הרשתות מעודדות להגדיל את המנה תמורת שקלים בודדים. האם אכילה של מנה גדולה בארוחה אחת גורמת לתחושת שובע למשך זמן ארוך יותר, לדחייה של זמן הארוחה הבאה או לאכילה של כמות קטנה יותר בארוחה הבאה? מתברר שלא, לפי מחקרים שבחנו את הנושא.

 

6. שתו הרבה מים 

 

במים אין קלוריות והם ממלאים את הבטן ומביאים לעלייה בתחושת השובע ולכך שאנשים יאכלו פחות. מעבר לכך, לעיתים אנשים מפרשים צמא כרעב. לכן חשוב לשתות הרבה מים.

 

במחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת Obesity נבדקים קיבלו ייעוץ כיצד להקפיד על תזונה בריאה ואורח חיים פעיל ומחציתם קיבלו גם הנחיה לשתות מים לפני הארוחות – ובקבוצה זו הנבדקים השילו בממוצע 1.3 ק"ג יותר ממשקלם לאחר 12 שבועות.

 

7. חשבו למה אתם אוכלים

 

כשאתם מתחילים לאכול שאלו את עצמכם: האם אני רעב? האם אני אוכל כי יש אוכל לידי עכשיו? כי החברים בעבודה הלכו לאכול והצטרפתי למרות שאכלתי כבר משהו? כי נכנסתי הביתה עכשיו וזה הרגל אוטומטי לפתוח את המקרר ולאכול? כי הכנתי קפה ואני רגיל לאכול משהו ליד הקפה? לאנשים רבים יש טקסים של אכילה שעלולים להוביל לאכילה מיותרת.

 

נסו לבדוק גם: אולי האכילה שלכם נובעת מאכילה רגשית - בעקבות רגש כלשהו שקשה להכיל, למשל כעס, אכזבה, מתח גדול, עצבות, דיכאון, חרדה ועוד? אולי אתם בכלל אוכלים משעמום?

 

מומלץ לנהל יומן אכילה כולל רגשות ותחושות שעולים בעקבות האכילה. תתפלאו כמה תלמדו על עצמכם מיומן כזה. תוכלו לזהות מצבים בהם אתם אוכלים מבלי להיות רעבים באמת, תוכלו לזהות שעות ביום בהן אתם מרגישים רעב ובעזרת תזמון אכילה נכון תוכלו למנוע אכילה מיותרת.

 

8. בחרו מזונות עם צפיפות קלורית נמוכה

 

גם העיניים שלנו מעורבות בתחושת השובע. אם נפחו של המזון שהעיניים רואות קטן, גם אם הוא יכיל הרבה קלוריות - הוא לא תמיד ישביע. כמו כן מזון בעל נפח נמוך יתפוס פחות מקום בקיבה ולכן יוביל לפחות תחושה של "מלאות".

 

הקפידו לאכול מזונות עם צפיפות קלורית נמוכה - כאלו שיכילו מעט קלוריות יחסית לנפח שלהם - לדוגמה ירקות. הם ישביעו אתכם יותר. 

 

מזון בעל צפיפות קלורית גבוהה הוא כזה שיכיל כמות קלוריות גבוהה יחסית לנפחו. לדוגמה חטיף שוקולד יכול להכיל כ-300 קלוריות. ב-300 קלוריות אפשר לאכול חזה עוף צלוי, חצי כוס של אורז מבושל, כף הגשה של ירקות מבושלים וסלט עם שמן. מה יותר משביע?

 

זכרו שחלק גדול מהמזון המתועש והג'אנק פוד הוא בעל צפיפות קלורית גבוהה. 

 

9. העדיפו מוצקים

 

מזון נוזלי גורם פחות לתחושת שובע בהשוואה למזון מוצק. מחקרים שבדקו צריכת קלוריות בצורה של משקה לעומת אותן קלוריות בצורת מזון רך או מוצק הראו שתחושת השובע הייתה גבוהה יותר לאחר צריכת המזון המוצק. כך למשל מיץ תפוחים היה פחות משביע מרסק תפוחים ורסק תפוחים היה פחות משביע מתפוח בצורתו הטבעית. יתכן שהסיבה היא, בין השאר, מהירות צריכת הקלוריות. גם התכולה של סיבים תזונתיים במזונות מוצקים מסוימים (כמו תפוח) תתרום לתחושת שובע גבוהה יותר בהשוואה למזונות עם פחות סיבים (כמו מיץ תפוחים). 

 

מעניין לציין שצריכת מזון נוזלי שנחשב אוכל ולא שתייה - כגון מרק, משביעה יותר ממזון נוזלי שנחשב שתייה. יתכן שאכילה בכף מסייעת לצריכת המזון בפרק זמן ארוך יותר ובכך מאפשרת זמן חשיפה ארוך יותר של חיישנים באיזור הפה.

 

גם התפיסה שאוכל משביע יותר משתייה עשויה להשפיע. במחקר שפורסם בשנת 2006 בכתב העתAppetite  בו נבדק שובע לאחר אכילת מזון שנחשב חטיף לעומת אותו מזון שנחשב כארוחה, קבוצת הנחקרים שאכלה את המזון כארוחה דיווחה על שובע מוגבר יותר.

 

10. אכלו פחות מתוק

 

אכילה של מזון עשיר בסוכר עלולה לגרום לנו לרצות לאכול מתוק לאחר מכן. הסיבה לכך היא שסוכר מהמעי נספג במהירות למחזור הדם, בעקבות זאת ישנה הפרשה של ההורמון אינסולין שתפקידו לשנע את הסוכר מהדם אל תאי הגוף השונים. כאשר כמות הסוכר גבוהה, כמות האינסולין המופרשת תהיה גבוהה והירידה ברמות הסוכר תהיה חדה. ההפרש הזה בין רמת הסוכר הגבוהה לרמה שירדה מעורר כמיהה למתוק, ולכן אכילה של מתוק עשויה להוביל אחריה לעוד אכילה של מתוק וחוזר חלילה.

 

כדי לא להיגרר למעגל הזה מומלץ להימנע ממזון מתוק על הבוקר. רצוי לשמור מזון מתוק לאחר הצהריים ולשלב את המזון עם משהו שומני או פחמימה עשירה בסיבים. השומן והסיבים יאטו את קצב ספיגת הסוכר מהמעי אל מחזור הדם, עליית הסוכר בדם תהיה מתונה והסיכון לכמיהה למתוק לאחר מכן יפחת.

 

11. אכלו מזונות עשירים בחלבון

 

מזון עשיר בחלבון מגביר שובע / מפחית רעב, כפי שעולה ממחקרים רבים. במחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת  Journal of Nutritionנמצא שארוחת ביניים שמכילה חלבון גורמת ליותר תחושת שובע בהשוואה לארוחות ביניים עשירות בפחמימות ובשומן.

 

במחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העתNUTRITION  נבדק איזה נשנוש בין ארוחות מסייע יותר לתחושת שובע - כזה המבוסס על חלבון או על שומן. 20 נשים בגיל ממוצע 27 ובמשקל תקין השתתפו במחקר. כל הנשים אכלו שלושה סוגים של חטיף אחר הצהריים – כל חטיף למשך שלושה ימים רצופים ואז הוחלף לחטיף אחר: יוגורט המכיל 14 גרם חלבון, 25 גרם פחמימות ו-0 גרם שומן, קרקרים המכילים 9 גרם שומן, 19 גרם פחמימות ו-0 גרם חלבון ולאחר מכן שוקולד המכיל 9 גרם שומן, 19 גרם פחמימות ו-2 גרם חלבון. כל סוגי הנשנושים הכילו 160 קלוריות, אך היוגורט היה הנשנוש בעל הצפיפות הקלורית הנמוכה ביותר (הכי פחות קלוריות לנפח), עשיר בחלבון וללא שומן בעוד שהקרקרים והשוקולד הכילו 9 גרם שומן כל אחד והיו דלים בחלבון או ללא חלבון כלל. אכילת היוגורט הביאה לשליטה גבוהה יותר בתיאבון, תחושת שובע גבוהה יותר ודחיית הארוחה הבאה בכ-20 דקות בהשוואה לקרקרים ובחצי שעה בהשוואה לשוקולד.

 

במחקר אחר שפורסם בכתב העת Appetite בשנת 2000 קבוצת גברים צעירים קיבלה ארוחת ביניים לאכילה 4 שעות לאחר תחילת ארוחת הצהריים. ארוחת הביניים הייתה עשירה בשומן, חלבון או בפחמימות. הקבוצה שאכלה ארוחת ביניים עשירה בחלבון דחתה את ארוחת הערב בזמן הרב ביותר.

 

בין המזונות העשירים במיוחד בחלבון ניתן למנות יוגורט, טונה, קוטג', טופו וגבינה לבנה קשה (צפתית/בולגרית).  

 

12. אכלו אגוזים ושקדים

 

מחקרים הראו שגם לאגוזים, שקדים, בוטנים ופיסטוקים יש השפעה משביעה כאשר הם נצרכים כחטיף.

 

כך למשל, במחקר משנת 2017 שממצאיו פורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism נמצא שאגוזי מלך עשויים להוות כלי יעיל לשמירה על המשקל מאחר שאלה מפעילים אזורי מוח המעורבים בוויסות תיאבון ושליטה בחשקים. במחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Journal of Proteome Research חוקרים מאוניברסיטת ברצלונה מצאו שחופן אגוזים מביא להגברת הפרשת הסרוטונין וכך להפחתת תחושת הרעב. ב-2013 מחקר שפורסם בכתב העת European Journal of Clinical Nutrition העלה כי הוספת שקדים לתזונה בערך של 250 קלוריות ליום הפחיתה תחושת רעב ולא הובילה להשמנה.

 

13. אכלו מזון עשיר בסיבים תזונתיים

 

סיבים תזונתיים מסייעים לתחושת שובע במספר מנגנונים: ראשית, הם יוצרים נפח למזון ומפחיתים את הצפיפות הקלורית שלו. שנית, יכולת ספיחת המים של הסיבים והמרקם הצמיגי של חלק מהם מאטים את קצב העיכול והספיגה של המזון ועל-ידי כך הם מגבירים שחרור הורמונים הקשורים לשובע ולוויסות האכילה.

 

במחקר שנערך בקרב נשים וממצאיו פורסמו בכתב העת Nutrition and Healthy Aging בשנת 2017, נמצא שארוחת בוקר שמכילה סיבים תזונתיים גורמת לתחושת שובע גדולה יותר בהשוואה לארוחת בוקר באותו משקל ובאותן קלוריות ללא סיבים, במיוחד כאשר מדובר בסיבים מסיסים.

 

עוד על סיבים תזונתיים

 

 

לימור מרדי-טילבור היא דיאטנית קלינית, מנהלת המחלקה לתזונה בבית החולים אסותא

 

עדכון אחרון: מאי 2020